| |
אהרוני, תביא ביס
עשרות סנדביצ'ים חמודים, מגרים, מאתגרים, נוסטלגיים, מפתיעים ומספקים לגמרי יש בספר החדש של ישראל אהרוני, "סנדביץ'". עם עטיפת נייר פרגמנט. וצילומים טעימים של נלי שפר. אנה וגנר מתאהבת ומסבירה למה
אנה וגנר
גם לאהבות צריך סיבות. כשקילפתי את הפרגמנט של "סנדביץ'", התחלתי לחייך, כי הוא הזכיר לי את הכריכים שאבא היה מכין. זה ספר קטן בממדיו, וכיוון שאהרוני קורא היטב את המפה הקולינרית-ספרותית, הוא מסמן את סוף עידן הדינוזאורים הגדולים עם הכריכות הקשות והמחירים הקשים לא פחות. הלאה אלבומי אוכל עבים, ברוך בואך, ספר בגודל סנדביץ' ועוד קצת.
האם באמת צריך להסביר ולשכנע, שאנחנו אומה חובבת כריכים מכל הסוגים, ואפילו תרמנו לעולם המצאה ענקית - סטייק בפיתה? ושבשנים האחרונות יש כאן תעשיית לחם מצויינת, אבל גם לחם שחור פשוט של פעם, אם הוא חמים ופריך, עדיין עושה לנו את זה? למי שלא משוכנע, למי שפוחד מפחמימות, הצצה אחת בספר תספיק כדי להרגיע מחד ולגרות מאידך. גם המלים, גם התמונות, ודאי המתכונים.
אהרוני מותח בחינניות ובלי מאמץ את הגדרת הסנדביץ' מעבר למשהו שמתחבא בין שתי פרוסות: יש כאן פלאפל טעים (נורא. ניסיתי, והמתכון מובא בהמשך), ברוסקטות - טוסטונים איטלקיים אלוהיים - ועליהם דברים טובים כמו פלפלים קלויים ואנשובי, יש מאפי לחם ויש מתוקים מושקעים, ובסוף הספר תמצאו ערכת מתכונים פשוט מצויינת, למיני ממרחים שילוו אתכם לאורך המון סנדביצ'ים מכל סוג שתבחרו להכין לעצמכם ולמישהו שאתם אוהבים במיוחד, במקרה שיימאס לכם מחמאה. עם קרואסון או פיתה, טוסט או בריוש, לחם שאור בריאותי מושקע, טורטייה או פוקאצ'ה, ג'בטה או חלה פרוסה מהסופר, איש איש על-פי מידת הרעב והדחיפות שלו.
מובן שאפשר גם עם לחם ביתי, אבל אהרוני הוא איש הגיוני, וברור לו שלא נרוץ עכשיו לאפות כיכר שחומה ופריכה, עניין של שעה וחצי לפחות, לא כולל התפחה מוקפדת, כשהתשוקה היא למייד ולזמין, לדבר המצוין הזה שמהווה ארוחה שלמה (טוב, נו, עם סלט ירוק בצד), או טעימה גנובה באמצע דיאטה, או סתם מרגיען לאומי.
העיצוב הוא מן היפים והנעימים שראיתי בספר בישול כלשהו בארץ. הצילומים פשוט קופצים מן העמודים - כמעט שאפשר להריח את הצנוניות ואת לחם השאור, את הרוסטביף והשום האפוי, ואחרי כל זה, מוכרחים - ממש מוכרחים - לעבור למתכונים. הנה שלושה, וראשית - הפלאפל. כי הוא לא מיידי, וצריך להשרות את גרגרי החומוס ללילה.
| פלאפל ירוק וטעים |  | |
2 כוסות גרגרי חומוס
בצל קלוף
4 שיני שום קלופות
פלפל ירוק חריף מנוקה
צרור כוסברה
20 עלי נענע
2 כפיות כמון
2 כפיות גרגרי כוסברה כתושים
כפית אבקת אפייה
מלח ופלפל שחור טחון טרי
שמן זית לטיגון
משרים את גרגרי החומוס למשך הלילה. מסננים את החומוס. טוחנים את כל החומרים במטחנת בשר או במעבד מזון. התערובת צריכה להיות טחונה גס. מקררים מעט. מחממים במחבת שמן זית בגובה סנטימטר וחצי. בידיים רטובות צרים מהתערובת קציצות שטוחות ומטגנים בשמן החם עד שהן שחומות.
זהו: נדמה לכם שטרחתי להכניס את הקציצות המצויינות לפיתה? לא הספקתי. הספגתי אותן על מגבות נייר ואיכשהו, בזו אחרי זו, הן נעלמו לפני שנגעה בהן טחינה ולפני שהתחבאו בכיס, מוקפות בכל מיני דברים שהכינותי מראש.
| פרנץ' טוסט ממולא | | |
אצלי בבית קראו לזה "לחם עניים". הצרפתים לא קוראים לזה טוסט צרפתי אלא "לחם אבוד" (pain perdu), ואהרוני מוסיף נדבך למנת השבת-בבוקר המצויינת כשלעצמה, הנה כך, לשתי נפשות:
4 פרוסות חלה, שכל שתיים מהן מחוברות בקצה אחד, כמו סנדביץ' מחובר
2 ביצים
שליש כוס חלב
3 כפות שמנת מתוקה
כף קוניאק או ברנדי
50 גרם חמאה
4 פרוסות גבינת ברי, רוקפור או מוצרלה
טורפים את הביצים, החלב השמנת והקוניאק בקערה. ממליחים ומפלפלים את התערובת. מכניסים 2 פרוסות מהגבינה לכל אחד מצמדי הפרוסות ומהדקים את הפרוסות זו לזו. מחממים את החמאה במחבת טפלון. טובלים את הפרוסות הממולאות בתערובת הביצים ומטגנים עד שהן שחומות.
אנשים עזי נפש יגירו ממעל מעט סירופ מייפל, ויופתעו לגלות שהוא משתדך מצויין לרוקפור!
| טוסט פיתה ממולא | | |
נמאס מהגבנ"צ? הנה וריאציה פשוטה מאד ומענגת, זמינה וזולה לטוסט פיתה עם מילוי גבינות וזיתים. לשני רעבים באישון ליל, או בוקר.
2 פיתות טריות
75 גרם גבינת קשקבל
75 גרם גבינה צפתית
2 כפות שמן זית
6 זיתים שחורים או ירוקים מגולענים וקצוצים גס
1 כפית אורגנו
מעט פלפל שחור טחון
מגרדים את גבינת הקשקבל בפומפיה גסה. מפוררים את הצפתית ומערבבים יחד בקערה. מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים. מכניסים את התערובת אל הפיתות באופן אחיד ומועכים מעט. מכניסים את הפיתות לטוסטר חם לכמה דקות.
זהו - ועזי נפש, או מי שמתגעגע לטוסט מסויים מאד בפאב ששמו היה "קובלט" בירושלים, לפני עשור ויותר - יוסיף גם פרוסות אבוקדו. קינקי, אבל מה-זה טעים. ואם יש פלפל קלוי בבית, מקומו בתוך הפיתה הזאת. יחד עם הכל, או במקום הכל. ועם חמאה. או שלא. העיקר שיגיע כבר. עכשיו.
|
