שתף קטע נבחר

AFC דרום: ברנשים וחתיכות

הבית הדרומי של ה-AFC אינו נחשב לחזק ביותר, אולם האופי השונה של כל קבוצה המתמודדת בו הופך אותו לאחד המסקרנים העונה. מאנינג הגאון יוליך ככל הנראה את אינדיאנפוליס לפלייאוף ואולי גם כל הדרך לסופרבול, אך סטיב מקנייר וההגנה המרושעת של הטייטאנס יחכו לו בסיבוב

אינדיאנפוליס קולטס טנסי טייטאנס ג'קסונוויל ג'גוארס יוסטון טקסאנס 

סביב שולחן המשחקים החדש של הבית הדרומי ב-AFC יושבות ארבע מהמרות: אינדיאנפוליס קולטס עם היד החזקה (זאת שנראית כמנצחת הברורה), טנסי טייטאנס ופרצוף הפוקר (זאת שמבטיחה יותר ממה שהיא מוכנה להודות), ג'קסונוויל ג'אגוארס עם מגדל הקלפים (זאת שנראית על סף קריסה), ויוסטון טקסאנס עם האמונה במזל (זאת שמשאירה לעצמה מקום לאופטימיות).
כשהוחלט על ההיערכות החדשה של ה-NFL (במסגרתה הוקם הבית הדרומי), נראה היה כי מדובר באחד הבתים הקשים בנמצא; שנה אחת לאחר מכן, הפך הבית ליחיד שאין בין ארבע חברותיו ולו קבוצה אחת שהיתה בפלייאוף אשתקד. מה שבטוח, אחת מהן תזכה במקום בפלייאוף העונה – פשוט כי מישהי חייבת לזכות בראשות הבית.

אינדיאנפוליס קולטס
כבר שנתיים מדובר בקולטס כקבוצה לסופרבול. פייטון מאנינג, אדג'רין ג'יימס ומרווין האריסון נראים כשילוב איכותי מדי בשביל לא להגיע לשם. למרות שהשלושה אכן הפגינו את היכולת המצופה מהם, לא הצליחו הקולטס לזכות ולו לניצחון אחד בפלייאוף. נכון שמדובר בסגל צעיר ובלתי מנוסה, נכון שההגנה חלשה ובכל זאת, אוהדי הקולטס התקשו להצביע על כיוון מסויים בו מתקדמת הקבוצה והחליטו לפנות למאמן הוותיק ג'ים מורה ולהצביע בכיוון הדלת. עזיבת מורה הכשירה את התנאים למנות במקומו את טוני דאנג'י, שפוטר מטמפה ביי בקאנירס, לאחר שבנה שם קבוצת הגנה מעולה. כל מה שנותר לדאנג'י לעשות בקולטס הוא לבנות דגם הגנתי דומה, כזה שיאפשר למאנינג, ג'יימס והאריסון זמן איכות רב יותר על המגרש וישמור על היתרון שהם משיגים בדרך כלל בהתקפה. אם יצליח דאנג'י במשימתו, ייתכן שמדובר באלופה הבאה, אם לא, זה יקרה כנראה בשנים הקרובות.

התקפה: קבוצת ההתקפה של הקולטס אולי צעירה, אבל מוכחת. מאנינג, מטובי הקווטרבקים בליגה, מציע שילוב נדיר של גאונות ובגרות והנהיג בשנתיים האחרונות את ההתקפה השניה בטיבה בליגה. כל עוד טאריק גלן ואדם מאדווס שומרים עליו בקו ההתקפה, הוא ימשיך לעשות כן. משחק המסירה האפקטיבי של מאנינג העלה לגדולה את הרסיבר היציב בליגה, מרווין האריסון והטייט-אנד המצטיין מרקוס פולארד. קאדרי איסמעיל שהצטרף אליהם מבולטימור ורג'י וויין שחוזר מפציעה יהפכו את חיי הקורנרבקים היריבים לבלתי נסבלים. נהנה נוסף ממשחק המסירה הוא דווקא הראנינג-בק אדג'רין ג'יימס, הצלע האחרונה של השילוש הקדוש, שאם יחלים כהלכה מפציעתו ישוב להיות לנושא הכדור הפרודוקטיבי בליגה. הוא חייב להיות כזה, אחרי הפציעה של דומיניק רודס, שמילא את מקומו בהצלחה מפתיעה בעונה שעברה.

הגנה: כאמור, ההתקפה שוב נראית מצוין. ההגנה עדיין לא, אבל לפחות מורגשים בה שינויים. דאנג'י השאיר את חוליית הליינבקרים בשלה (רוב מוריס, מרקוס וושינגטון ובעיקר מייק פיטרסון הם החלק היציב היחיד בהגנה) וניגש ישר לטיפול בקו ההגנה העצל והרכרוכי – המרכיב החשוב ביותר בשיטה שלו. מכונת הסאקס דווייט פריני והדפנסיב-טאקל לארי טריפלט נבחרו בדראפט וצפויים לדקות משחק רבות, לצידם של הוותיקים צ'אד בראטזקי וג'וש וויליאמס. הקו האחורי טופל דרך שוק השחקנים: ג'ף בוריס וצ'אד קוטה שוחררו. וולט האריס הגיע משיקגו כדי לסייע בחינוך הכשרונות הצעירים ברשות הסייפטי, אידריס באשיר.

ג'וקר: פייטון מאנינג – תנו לו קבוצת הגנה והוא יחזור להיות הגאון שהוא – הפעם בלי האינטרספשנס.

קלף מנצח: מרווין האריסון – האיש הנכון בזמן הנכון, עם הידיים הכי טובות בליגה.

רולטה: דייוויד מקלין – הקורנרבק הצעיר, התבגר בעוד שנה, אבל נשאר נמוך ונרפה – כמו רבים מחבריו בסקנדרי של הקולטס.

ערבוב החפיסה: טוני דאנג'י – מעבר למינויו כמאמן, מדובר בתפיסת עולם שונה לחלוטין.

מה בקופה: בינתיים, חזרה לפלייאוף.

חזור למעלה
טנסי טייטאנס
ג'ף פישר הדהים רבים, כשהוביל את הטייטאנס לסופרבול לפני שתי עונות – אירוע שביסס את מעמדה של הקבוצה כחזקה ביותר ב-AFC. הפסד פלייאוף לרייבנס ב-2000 וקריסת מערכות טוטאלית בעונה שעברה, הפכו רבים לספקנים יותר בקשר לחבורה הקשוחה מנאשוויל, והשנה נראה מעמדם צנוע יותר. אבל דווקא הציפיות הנמוכות, כביכול, יכולות להיות המנוף של פישר, אחד המאמנים המוערכים בליגה, להפחת חיים חדשים בגוף הענק והחבול של הטייטאנס.

התקפה: נחשבת כאחת האגרסיביות והמרופדות בליגה. אפילו לקווטרבק, סטיב מקנייר, יש מבנה גוף של ליינבקר מרושע במיוחד. ולמרות זאת, האגרסיביות גבתה בשנה שעברה מחיר פציעות כבד שתרם לא מעט להתמוטטות הבלתי צפויה. השנה מקנייר חזר בריא וכך גם הראנינג-בק גדול המימדים, אדי ג'ורג'. השניים מהווים את התשתית להתקפת הטייטאנס – משחק הריצה. עם זאת, האכזבה מג'ורג' בשנה שעברה, תגרום למקנייר למסור יותר – אופציה סבירה כשיש לך רסיברים מהירים כמו דריק מייסון וקוין דייסון, או טייט-אנד אמין כמו סטיב ווייצ'ק.

הגנה: כמו ההתקפה, גם ההגנה מצויה בצמרת מדד האגרסיביות של ה-NFL. קווין קארטר וג'בון ה"פריק" קירס הם צמד דפנסיב-אנד'ס מאיים, במיוחד כשביניהם ניצבים הדפנסיב-טאקל הרוקי, אלברט היינסוורת', וזה עם השם המחייב, הנרי פורד. בסקנדרי לעומת זאת אין הרבה שמות מחייבים, אולם עליהם לעשות את העבודה באותה מידה של יעילות בה ביצעו אותה קודמיהם. הליינבקר רנדל גופרי, הקורנרבק סמארי רול והסייפטי לאנס שולטרס, שהגיע מסן פרנסיסקו, מספיק מוכרים כדי לגרום לחששות בקרב ההתקפות היריבות.

ג'וקר: סטיב מקנייר – קוראים לו 'אייר' מקנייר, אבל יש לו שתי רגליים יציבות על קרקע, וכל עוד הכתף תישאר במקומה יש לפישר על מי לסמוך.

קלף מהשרוול: דריק מייסון – רסיבר נמוך אך ספידי שמחזיק בשיא הליגה לסך הכל יארדים לעונה (מסירה, נשיאת כדור והחזרת בעיטות).

רולטה: אדי ג'ורג' – האם יצליח להתאושש מהעונה הקטסטרופלית אשתקד? גרג קומלה (ג'איינטס) ורוברט הולקומב (ראמס) הגיעו לכל צרה שלא תהיה.

ערבוב החפיסה: ברוס מאת'יוס – האופנסיב ליינמן פרש בגיל 42, אחרי 19 עונות. בראד הופקינס ובנג'י אולסון עדיין פה כדי להמשיך את המורשת.

מה בקופה: להחזיר את יתרון ההרתעה.

חזור למעלה
ג'קסונוויל ג'גוארס
שלוש עונות בלבד נדרשו לג'קסונוויל ג'אגוארס להתפתח מקבוצה שרק הוקמה (1995) לכזאת שמתמודדת בגמר ה-AFC. שלוש עונות בלבד לקחו לאותה קבוצה להתפרק. העונה קרסה תקרת השכר על הסגל של הג'אגס וכוכביה פוזרו לכל עבר ובעיקר ליוסטון טקסאנס (טוני בוסלי, גארי ווקר, סת' פיין וג'ף פוזי). 13 שחקנים הובאו במקום הסגל המקורי, אך הכמות אינה תואמת את האיכות והלחץ יפול על הקווטרבק מארק ברונל והמאמן טום קופלין, אחרי שפרד טיילור וג'ימי סמית' כבר לא ממש עומדים בו.

התקפה: הראנינג-בק המוכשר טיילור מועד לפציעות, הרסיבר הוותיק סמית' מחרים את הקבוצה וחברו קינן מקארדל עבר לטמפה ביי השכנה. ברונל נשאר בלי ההגנה של הטאקלים בוסלי וג'ף סמית' והוא צריך לנהל משחק עם רסיברים חדשים: פטריק ג'ונסון (רייבנס), ובובי שואו (סטילרס). ג'ימי סמית' שחזר לאחר מחלוקת חוזית קשה, ינסה להתאושש עם עוד עונה מצוינת. ברונל, שגם כך נחשב ליומרני מדי, יתקשה לייצר התקפה או ניצחונות.

הגנה: בליגה של היום אפשר לנצח גם בלי התקפה יעילה, אך הג'אגוארס לא יעשו כן עם קבוצת ההגנה שלהם, שחוותה גם היא נטישה המונית. ווקר ופיין השאירו את קו ההגנה הקדמי ללא בשר. לרוקי ג'ון הנדרסון יש הרבה בשר, אך אפס ניסיון. מרקו קולמן (רדסקינס) הוא רכש טוב בעמדת הדפנסיב-אנד, אך גם הוא לא יעזור כשמאחוריו שורה של טירונים.

ג'וקר: ג'ימי סמית' – הרסיבר השלישי בתולדות הליגה שתפס יותר ממאה מסירות בשתי עונות, לא יעשה זאת בשלישית בג'קסונוויל, כל עוד לא ייפתרו הבעיות החוזיות איתו.

קלף מהשרוול: בובי שואו – ניצח הרבה משחקים בפיטסבורג כרסיבר שלישי ויכול להמשיך בכך כשחקן הרכב ראשון.

רולטה: טום קופלין – אפשר להתחיל להמר: מתי יפוטר המאמן.

ערבוב החפיסה: כל הקבוצה.

מה בקופה: לא נשאר הרבה.

חזור למעלה
יוסטון טקסאנס
שלוש שנים עברו מאז עזבו האוילרס את יוסטון והפכו לטנסי טייטאנס. החל מהשנה יהיה לתושבי העיר הזדמנות לנקום על הנטישה באמצעות הקבוצה החדשה - יוסטון טקסאנס. המיליונר המקומי, בוב מקנייר, הקים את הקבוצה והתחיל לעבוד עם המאמן דום קייפרס על בניית סגל שלא יבייש אותו יותר מדי. קייפרס ליקט את רוב שחקניו משאריות שהוקצו לו מקבוצות הליגה באמצעות ה'אקספנשן דראפט' (בחירת שחקנים שהוצעו על ידי שאר הקבוצות) ודרך הדראפט שם בחר במקום הראשון את הקווטרבק מפרסנו סטייט, דייויד קאר.

התקפה: קאר יצטרך לנהל התקפה מוכשרת אך מאולתרת שמתחילה השנה מאפס. טוני בוסלי (ג'אגוארס), ראיין יאנג (ג'טס) וסטיב מקיני (קולטס) יוצבו בקו ההתקפה כדי להקל עליו את ההתאקלמות. ג'רמיין לואיס (רייבנס), קורי בראדפורד (פאקרס) והרוקי ג'באר גאפני יצטרכו לתרגם את המסירות של קאר ליארדים ולקוות שג'יימס אלן (ברס) יעשה את אותו הדבר על הקרקע.

הגנה: בכל הנוגע להגנה, נראה כי המצב טוב יותר. ווקר ופיין מהג'אגוארס וג'רי דלואץ' מהרדסקינס מעמידים קו קדמי מאסיבי, אך מדובר בהקדמה לשורת הליינבקרים המנוסים שהובאו העירה ובראשם ג'יימי שארפר (רייבנס) וקיילי וונג (וייקינגס). זוג הקורנרים שיובאו מהג'טס, אארון גלן ומרקוס קולמן, משלימים סגל הגנתי ראוי גם לקבוצה ותיקה.

ג'וקר: ג'יימי שארפר - הליינבקר שחסה בצילו של ריי לואיס בבולטימור, יוכיח את עצמו כמוביל בטקסאנס.

קלף מהשרוול: ג'רמיין לואיס - גם אם לא יבריק כרסיבר, הרי שמדובר במחזיר הבעיטות המסוכן בליגה - נכס לכל קבוצה, במיוחד אם היא חדשה.

רולטה: דייויד קאר - רק בן 23 ונושא על כתפיו קבוצה שלמה. הרווחים, אם יהיו כאלה, יתבררו רק בעתיד הרחוק.

ערבוב החפיסה: כל הקבוצה ואפילו האוהדים.

מה בקופה: להיות בליגה.

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: allsport
מאנינג. קצת עזרה בהגנה
צילום: allsport
צילום: allsport
אדי ג'ורג'. עונת התאוששות?
צילום: allsport
צילום: allsport
מארק ברונל. בלי כתובת
צילום: allsport
צילום: איי פי
דייויד קאר. השקעה לעתיד
צילום: איי פי
מומלצים