הדולר נמוך, אבל כנראה לא לאורך זמן

הדולר השלים בשבועות האחרונים ירידה חדה מרמת שיא של כמעט 5 שקלים ל-4.62 שקלים. שוקי המט"ח בעולם כולו הם שווקים תנודתיים מאוד וקשים לחיזוי, וכל המומחים למיניהם מתקשים לחזות את המגמות - לא פחות מהאיש הקטן ברחוב.

במישור הביטחוני יש אמנם שקט יחסי, והחששות מהורדת הדירוג של מדינת ישראל על-ידי חברות דירוג בינלאומיות נרגעו, אבל מה שמחזיק בינתיים את הדולר למטה הוא בעיקר פער הריביות הגבוה בין הריבית השקלית (בישראל) לדולרית (בארה"ב), שעומד כיום על 7.35% לשנה. פער זה הופך אחזקת דולרים ללא כדאית, לעומת ההשקעה הכדאית בשקלים.

בנוסף קיימת סבירות רבה שהריבית בארה"ב תמשיך ותרד בשבועות הקרובים, ופער הריבית ימשיך לעלות. מי שזקוק לדולרים, לקראת נסיעה לחו"ל בחגים או הוצאה קרובה (רכישת מכונית או דירה) ויכול לרכוש כעת - נראה שמחיר הדולר נמוך, והסיכוי שהדולר יתחזק גבוה בהרבה מאשר הסיכוי שייחלש. מי שהתחייב לתשלומים צמודים למט"ח ויכול להקדים אותם - זוהי שעת כושר.

הבנקים מפסידים, ומשקי-הבית משלמים

הדו"חות הכספיים של הבנקים למחצית הראשונה של השנה מצביעים על ירידה חדה ברווחים. הסיבה העיקרית: הגדלת הפרשות לחובות מסופקים, בגלל אשראי בעייתי למגזר העסקי. מבחינת משקי-הבית לתוצאות הגרועות הללו יש חשיבות רבה, בעיקר בגלל שמשקי-הבית עוזרים לאזן את התמונה בבנקים הגדולים, מביאים רווחים גדולים ומשמשים כרית ביטחון מפני ההפסדים של המגזר העסקי.

אז אם אתם הם אלה שמפרנסים את הבנק, אתם צריכים לזכות ביחס טוב ומועדף, וצריכים לדרוש זאת - אם בדרך של הטבות, של הנחות או של תנאים מועדפים. מצד שני בגלל המצב הקשה לבנקים אין ברירה, אלא לקחת ממי שיכול לשלם - כלומר ממשקי הבית.

לכן הם קפצו את ידם: ביטלו הטבות, קיצצו הנחות והעלו העמלות. מה עושים? נלחמים על הזכויות. כי זו התקופה שבה כל לקוח קטן צריך להיות מלך. ואם בבנק שלכם אין נטייה ללכת לקראתכם -תלכו אתם לבדוק מה מציעים בבנקים אחרים.

היזהרו מנוכלים, ואל תוותרו לבנקים

הנה דוגמא ללקוח קטן שהתעקש - וקיבל את מבוקשו, אם גם אחרי טרטור לא קטן: אדם בן 72, לקוח של אחד הבנקים הגדולים מזה יותר מ-45 שנים, ניגש לסניף כספומט בתחנת המרכזית החדשה בתל-אביב וביקש למשוך מזומן באמצעות כרטיס מגנטי.

כאשר הגיע תורו הכניס את הכרטיס למכשיר, הקיש קוד סודי וביקש למשוך 400 שקל. תוך כדי המתנה לכסף, נדחף מאחוריו נוכל שהחל ללחוץ על כפתורי הכספומט. הלקוח לחץ מיד ביטול, הוציא את הכרטיס מהמכשיר וראה שהנוכל מכניס את הכרטיס שלו לכספומט. בשלב זה פנה הלקוח, נכנס לתוך הסניף וביקש למשוך מהכספומט שם 400 שקל, אך מה רבה היתה הפתעתו לראות שיתרתו בבנק היא 0 שקלים, במקום 2,000 שקל. אז הבין, שהנוכל הצליח למשוך את כספו.

הוא מיהר להתקשר לסניף שבו הוא מנהל חשבון, והפקידה אמרה שתוכל לתת תשובה רק אחרי

יומיים. בינתיים הלקוח ביטל מיידית את הכרטיס המגנטי. ומכאן מתחיל הטרטור: הלקוח הגיש תלונה במשטרה, פנה לבנק ולרשויות. הבנק השיב כי האירוע אינו בתחום האחריות של הבנק, אלא של המשטרה, וכי הכרטיס אינו מאפשר משיכת כסף ללא הקוד הסודי. הרשות להגנת הצרכן, שאליה פנה, התערבה לטובתו - ולפנים משורת הדין זוכה הלקוח בסכום. סוף טוב הכל טוב.