מכבי חיפה בליגת האלופות: זינוק בעלייה

כוכב השביט האלי עושה מסלול קבוע, המקרב אותו למרחק צפייה מכדור הארץ בכל 75 שנה. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה ב-1985, ובדרך למצפה הכוכבים שבגן העלייה השנייה בגבעתיים היה תור שנמשך לאורך כל רחוב המרי. עבור רוב הממתינים הייתה זו ההזדמנות היחידה בחייהם לצפות בתופעה האסטרונומית הנדירה. מי שוויתר אז, כבר לא יראה את האלי לעולם.
מכבי חיפה נמצאת היום בנקודה דומה. היא על סף רגע נדיר, חד פעמי במונחים של הכדורגלן, המאמן והעסקן הישראלי.

ראש מעל המים

הכדורגל הישראלי במהומה. הסיבות לכך נטחנו עד דק: המשבר הכלכלי, המצב הפוליטי, הניהול הכושל, גברי לוי. רמת המשחקים יורדת, הזרים לא מרשימים והנבחרת עושה בעיקר בושות. מכבי חיפה מחזיקה את הראש מעל המים הסוערים הללו בעזרת הגב הרחב שמספק לה יעקב שחר, איש העסקים החזק והעשיר ביותר בענף. זה הספיק כדי לקחת שתי אליפויות בהליכה, מול קבוצות שבקושי הגיעו למחזור האחרון בלי להתפרק. אחרי עוד קיץ סוער, חיפה מציגה שוב את ההרכב החזק והמלוכד ביותר בארץ. בניון אמנם עזב, אבל זה היה בסיומה של עונה שבה הוא לא היווה את הבורג המשמעותי ביותר במועדון (הטריו באדיר-רוסו-פראליה תפסו את מקומו בתור נותני הטון), ואת גרנט החליף יצחק שום, שהגיע נקי, רענן וארוז בנייר הצלופן של ההתאחדות. זה אמור להספיק לעוד עונה של אליפות, בטח כשאיגביני בסביבה.

אנרכיה חיובית

גם הכדורגל האירופאי במהומה. רוב המועדונים באיטליה, בצרפת, בספרד וגם בליגות קטנות יותר מקצצים בתקציב. תשאלו את האיטלקים שבכלל לא פותחים את העונה. האנרכיה הזאת היא הרגע המושלם עבור קבוצה קטנה (יחסית) כמו חיפה לתפוס כמה ענקים לא מוכנים, והדוגמה הראשונה כבר ניתנה עם הניצחון על שטורם גראץ. הפועל תל אביב הראתה שזה אפשרי בעונה שעברה. מכבי חיפה יכולה להרוויח מזה בגדול השנה.

המחלקה של שחר

הניצחון על גראץ והעלייה לליגת האלופות תכניס לקופתה של מכבי חיפה לפחות 25 מיליון שקל, סכום שלבדו מתקרב לתקציבה הנוכחי של חיפה, וזאת בלי להתייחס לדיווידנדים אפשריים אחרים, כמו מכירת שחקנים בעקבות החשיפה באירופה. גם כך חיפה היא הקבוצה המאוזנת ביותר בישראל, עם קהל אוהדים גדול ויציב וגב כלכלי איתן. עונה בליגת האלופות, פלוס אולי אליפות נוספת בארץ, יכולה להוות עבורה את המקפצה למעמד של מועדון-על במונחים ישראליים. לא חסרים מועדונים גדולים באירופה שמתקיימים במנותק מליגה נחותה – רוזנבורג, סלטיק וריינג'רס, גלאטסראיי ופנרבחצ'ה הן רק כמה דוגמאות. אפילו בישראל כבר יש תקדים לזינוק שכזה – המחלקה של שמעון מזרחי, שהמריאה לה בשנות השבעים אל מעבר לאופק של הכדורסל הישראלי, עד שאבד עימה הקשר אי שם מעל הים האדריאטי.

שתי הערות, לפני שמתלהבים

1. השאלה אם הכדורגל הישראלי בכלל צריך מן מכבי תל אביב שכזאת נותרת פתוחה. לפי הדוגמה שנתן הכדורסל, בכלל לא בטוח שהתשובה חיובית.
2. ב-1985 גם אני עמדתי בתור למצפה הכוכבים. לא ראינו כלום. היה מעונן.