מכבי חיפה בצ'מפיונס-ליג: צרות של עשירים

עם כל ההתלהבות מההעפלה של מכבי חיפה לליגת האלופות, צריך לזכור שעכשיו מתחילה עבורה העבודה האמיתית. אמנם, יעקב שחר כבר זכה מבחינתו בלוטו, עם הכנסה מובטחת של בין 25 ל-30 מיליון שקל מההשתתפות במפעל, אבל בכל מה שאמור בכדורגל נטו, חיפה הגישה רק את האפרטיף. כרגע, אין מה להשוות את ההישג שלה – ניצחון במשחק הרדיוס בקפריסין ותיקו מרשים באוסטריה – למה שעשתה הפועל תל אביב בשנה שעברה, כשעברה את גזיאנטאפספור, צ'לסי, לוקומוטיב ופארמה, ואף ניצחה את מילאן. כל זה לא נאמר כדי לזלזל בהישג של חיפה, אלא רק כדי לשים את התוצאה שהשיגה בפרופורציה.
כמובן שאף אחד לא מצפה שמכבי חיפה תדיח את לברקוזן או מנצ'סטר יונייטד בשלב הבתים, וייתכן אפילו שהתמודדות מול אולימפיאקוס המצוינת היא משימה גדולה מדי, אבל צריך לקוות שהקבוצה הישראלית תוציא איזה תיקו ביתי מוצלח אחד, ואולי תגנוב גם איפשהו ניצחון קטן. אם חיפה תחטוף על הראש בכל ששת המשחקים של הבית המוקדם, היא תזיק מאוד לדירוג של ישראל באירופה (שבנוי על בסיס ניקוד מצטבר), וגם תפגע במוטיבציה שלה-עצמה ביתר המפעלים העונה; בערך כמו מה שקרה לפנרבחצ'ה של חיים רביבו, שהפסידה בכל משחקיה בליגת האלופות, פגעה במעמד של טורקיה באירופה ובסוף גם שמטה את האליפות. זה יהיה עלוב ועצוב אם כל מה שיישאר מהחגיגה הנוכחית זה המיליונים בחשבון של שחר.

הלך הבית

לצערה של מכבי חיפה, היא לא תהנה משני יתרונות שעמדו להפועל תל אביב בשנה שעברה: ראשית, האדומים אירחו בבלומפילד את כל המשחקים פרט לזה מול מילאן בשלב רבע הגמר. בדיעבד, התוצאות הטובות מול הקהל האוהד בבית היו אלו שאיפשרו את השלמת המשימה בחוץ. חיפה לעומת זאת תצטרך להסתפק בכמה מאות של פנאטים ואוהדים בעלי יכולת כלכלית גבוהה, שישירו על רקע היציעים הריקים באיצטדיון GSP בניקוסיה. עוד פינה אחת קטנה שממחישה את המחיר, שהעימות הנוכחי עם הפלסטינים גובה מהחברה הישראלית.
שנית, הפועל תל אביב נפגשה בעיקר עם קבוצות במשבר: צ'לסי הגיעה בלי שישה שחקני מפתח לבלומפילד, לוקומוטיב כבר סיימה את הליגה, פארמה סבלה מאחת העונות הגרועות בתולדותיה ואפילו מילאן הגיעה לקפריסין בתקופה לא טובה. מכבי חיפה תפגוש את באייר לברקוזן, שפתחה את הליגה בצורה חלשה אבל נתנה עונה גדולה בשנה שעברה; את אולימפיאקוס שנמצאת כבר שנים בתקופה טובה, ואת מנצ'סטר יונייטד, שהיא, פשוט, מנצ'סטר יונייטד.

צרות כחול-לבן

הבעיה השלישית של חיפה, לעומת זאת, היא כולה כחול-לבן, וליו"ר שחר יש חלק לא קטן ביצירתה: באנגליה, גרמניה ויוון כבר משחקים כדורגל; בישראל עדיין לא. לפי תוכנית הליגה הנוכחית, חיפה תגיע למשחק הראשון שלה בליגת האלופות, ב-18 בספטמבר, כשלושה ימים אחרי המחזור הראשון בארץ, כשהיא עדיין לא כל כך בכושר. רוסו ויעקובו הם מסוג השחקנים שמסוגלים לגנוב שער בכל מצב, וסביר להניח שדחיית הליגה לא תפגע בהם בצורה רצינית, אבל מה לגבי ההגנה החיפאית, שהמבחן הראשון שלה, לא כולל גביע הטוטו והמוקדמות, יהיה מול ההתקפה של מנצ'סטר יונייטד? האם היא תדע לצאת למלכודת הנבדל בשורה אחת, ותוכל לרדוף אחרי גיגס או ואן ניסטלרוי? לא בטוח.
אלא שעם כל הצער על הפגיעה בירוקים, יש איזשהו צדק פואטי בכך שדווקא הם נפגעים ממהומת זכויות השידור, שנוצרה באופן מלאכותי בעיקר כדי לסדר עוד כמה גרושים לארבעת המועדונים הגדולים בארץ, ובראשם, מן הסתם, מכבי חיפה. לפיכך, יצחק שום יצטרך לתת שעות נוספות כדי להבטיח שחיפה תגיע למבחן הראשון שלה בליגה היוקרתית ביותר בעולם לא רק עם מוטיבציה ופיק ברכיים, אלא גם עם טקטיקה וכדורגל.