הפלישה לנורמנדי

הגסטרונומיה הנורמנדית לא שמעה על הכולסטרול

ה"אחוזה" של אנדרה ועדנה כוללת שני בתים עתיקים הניצבים על כמה דונמים של חצר מוריקה ומטופחת להפליא. הבתים, שאת גילם המדויק אין איש יודע, הם מבנים נורמנדיים טיפוסיים, עשויים מלבנים בדיגום גיאומטרי וקורות עץ שחורות. באחד מהם גרים והשני משמש מחסן. הגן הנהדר חצוי בשבילי חצץ מצוחצחים ומלא בפינות חמד: שדירה של קשתות עם ורדים מטפסים, חצר מרוצפת אבן מגודרת בשיחים ומעוצבים בהקפדה, דשא הרבה יותר ירוק משל השכן, ושפע עצי פרי, בעיקר תפוחים ואגסים.

כל הביקורים הרבים שלנו בכפר במהלך השנים מתויקים באלבום הזיכרונות שלי תחת הכותרת "הזלילה הגדולה", קודם כל, משום שעדנה היא בשלנית מחוננת שקשה לעמוד בפני ביצועיה הקולינריים. וגם בגלל שהאוכל בצרפת בכלל, ובסדרי העדיפויות של אנדרה בפרט, תופס מקום ראשון במעלה. כך שאין לנו ברירה אלא להתמסר בהכנעה לגורלנו ולדחות מחשבות עגומות על החטא ועונשו למועד מאוחר יותר ולמחוזות אחרים.

הגסטרונומיה הנורמנדית לא שמעה עדיין על כוחות הרשע של הכולסטרול, ואם שמעה, ודאי שלא הפנימה את המידע. כל מתכון נרמנדי טיפוסי מתחיל בנתח נאה של חמאה ומסתיים במנה נדיבה של שמנת. בין לבין אפשר למצוא מבחר גבינות עתירות שומן, נתחי חזיר דשנים, ברווזים מפוטמים ובשר בקר משוייש. על מנת לאזן מעט את המשוואה, מתייצבים על הכף השנייה של המאזניים דגי נהרות ופירות ים, ירקות רעננים ופירות עסיסיים, בעיקר תפוחים, מהם נגזרים המשקאות האזוריים הייחודיים: הסיידר והקלבדוס, שהאלכוהול בהם מסייע, אולי, בהמסת שומנים.

איפה לרכוש כל מנה

עדנה היא ישראלית, אבל בנורמנדי היא מבשל כמו בנורמנדי, ומשתלבת היטב בשפע המוצרים שהסביבה הקרובה מספקת לה. מעבר לגדר מעבירה אליה השכנה הלן שקית מלאה בשעועית ירוקה דקיקה וטרייה שהיא מגדלת בגינה שלה (פעם היו שם גם ביצים טריות, אבל נמייה חסרת התחשבות ערכה טבח בתרנגולות, ותוצרתן של אלו ששרדו מספיקה רק להלן עצמה). למטה, במרכזה כפר, מול הכנסייה, מתקיים בשבוע שוק שבו אפשר לרכוש את מיטב התוצרת החקלאית מהסביבה. פעם רכשנו כאן את התרנגולת לשבת אצל איכרה קשישה שמכונה "מדאם פולה" (גברת תרנגולת). היום עדנה מעדיפה לקנות ב'ניקולא', חנות כפרית יפהפייה פרי יוזמה של אחד מצעירי הכפר, שהוא בנו של אחד החקלאים היחידים במקום. במשק מאחורי החנות הם מגדלים שורות של חסות ממושמעות בשדות רחבים, כעשרה זנים שונים של עגבניות חממה בכל גודל צורה וצבע (יש גם צהובות ושחורות), פלפלים, שעועית, אפונה, כרישה, כרובית, תפוחי-אדמה ועוד. גבינות צאן ובקר, חלב ושמנת סמיכה הם מקבלים מחוות שכנות וגם התרנגולות, הברווזים והפנטר (פניניות) מגיעות ממקומות אחרים כדי לקנות דגים מרחיקים אד לחוף הים, לאחת העיירות, למשל סן-ואלרי, חצי שעה נסיעה. כאן ממתינים בסבלנות לשעת הגאות שבה נכנסות סירות הדיג לנמל עם שלל היום, המורכב מסרטנים ולובסטרים ומדגי סול, האליבוט ודגים אטלנטיים אחרים. פורלים קונים אצל פרנק ז'נה, צעיר בעל חזות ויקינגית המגדל דגי שמך בחוות גידול על הנהר, ליד המנזר היפה של סן-ונדרי ואם כבר נמצאים בסביבה, כדאי להיכנס לחנות המנזר הנהדרת ולהצטייד בדבש, בממתקים ובמוצרי דונג דבורים (נרות וחומרי ניקוי). הנזירים כאן מתמחים במוצרי המכוורת, אבל מוכרים גם הברקות קולינריות מסורתיות ממנזרים אחרים.

את המנה האחרונה אפשר לאסוף מהעצים. בשלהי הקיץ, כורעים עצי הפרי בחצר מעומס הפירות שעליהם, שזיפים, אגסים ובעיקר תפוחים. אפשר להגיש כך סתם או להכין מהם טארטים נפלאים ומרקחות משובחות לארוחת הבוקר. ביער אפשר ללקט פטל שחור שיכול לחבור לשמנת ולטארט פירות או להפוך גם הוא לריבה.

רוח קרה לא צריכה להרתיע

נורמנדי היא אזור רחב ממדים (למעלה מ- 30 אלף קמ"ר, גדול בכשליש משטחה של מדינת ישראל), המשתרע, בקווים כלליים, ממערב לפאריס ונושק לאוקיאנוס האטלנטי וחופי התעלה. נתיב המים החשוב ביותר שלו הוא נהר הסיין החוצה אותו ממערב למזרח, ומעל שפכו הרחב, בין ל-האבר להונפלר, נמתח הגשר הגדול באירופה, גשר נורמנדי.

אזור נורמנדי נחלק לשניים: החלק העילי שבירתו רואן והחלק התחתי המורכב מחצי האי קונטנטן ובירתו קאן. בכולם ניתן למצוא אטרקציות תיירותיות מגוונות להפליא נופים עוצרי נשימה ומרחבי טבע מרתקים, מחופים וצוקים ועד לנופי שוויץ אידיאליים, נהרות שוצפים וביצות. מכשלה יחידה יכול להציב לעתים מזג האוויר ההפכפך, הנוטה להיות גדום גם בקיץ, אבל שמש יש לנו למכביר במזרח התיכון וקצת רוח קרירה לא צריכה להרתיע טיילים מושבעים. כמעט בכל אחד מהכפרים והעיירות הציוריים שהאיזור משופע בהם תמצאו לשכת תיירות יעילה, שבה ישמחו להעמיד לרשותכם שפע של חומר כתוב במגוון שפות וסיוע פעיל על האטרקציות המקומיות ואירועים מיוחדים, וגם ימצאו לכם סידורי לינה ואירוח.

עירו של פלובר

שוחרי התרבות ישמחו לגלות שכמה מגדולי סופרי צרפת בכל הזמנים נולדו בגדלו חבל נורמנדי: קורניי, מופסאן ופלובר באו לאוויר העולם תחת השמים המעוננים, וויקטור הוגו בילה רבות משנותיו באזור. כל אחד מהבתים שבהם התגוררו האישים החשובים הוא היום מוזיאון ובו מוצגים מרתקים מחייו של הסופר ויצירתו. לגוסטב פלובר, שנולד ברואן, מוקדש היום המוזיאון לתולדות הרפואה ביער. אביו של פלובר היה רופא והנער גוסטב נולד וגדל בדירה בבית החולים שבו עבד. את ההשראה לכתיבת הרומן המפורסם ביותר שלו, 'מדאם בובארי', שאב מסיפור אמיתי, שאירע לאחד מתלמידיו של אביו. העיירה המנונמת רי מזוהה עם יונוויל לאביי, עיריית מגוריה של אמה בובארי. כאן אפשר לעבור באתרים המוזכרים בספר ואף לחוות סצנות שלמות ממנו, המומחזות במוזיאון קטן של צעצועים מכניים ליד לשכת התיירות. המוזיאון כולל גם שיחזור מדויק של בית המרקחת המקורי, שבו רכשה בובארי את הרעל שהביא למותה. בקרואסה, פרבר של רואן, אפשר לראות את מה שנותר מביתו של הסופר, לאחר שנמכר בתחילת המאה ה-20 לתעשיין, שהרס את הבניין המרכזי ובנה במקומות בית חרושת. מהאחוזה היפה על גדות הנהר נותר רק חלק קטן מהגן וביתן זעיר שניצב בקצהו, והנוף הנשקף ממנו הוא של מבני תעשייה מכוערים. את הקשר של נורמנדי לאמנות הידק והנציח לעולמי עד הצייר קלוד מונה. ברואן הוא צייר את הקתדרלה בכל שעה ביום ובכל מזג אוויר. התמונה שצייר בלה-האבד, 'זריחה, התרשמות' (Impressions), טבעה לעד את שמה של תנועת האימפרסיוניסטים. ביתו בכפר ז'יברני הוא ביקור חובה גם למי שאינו מתעניין באמנות. כאן אפשר ליהנות מהגן הנהדר, ששוחזר בנאמנות ונראה בדיוק כמו שתכנן והנציח מונה בציורי חבצלות המים שלו. הבונות הוא בית המגורים של הצייר, ובעיקר המטבח, הנותנים מושג על החיים במאה ה-19 בכלל ועל אורח חייו של האמן בפרט.

תחילת סופה של מלחמת העולם ה-2

שניים מהקרבות החשובים ביותר בהיסטוריה של העולם המערבי נערכו בנורמנדי בפתחו ובסיומו של האלף השני, ב-1066 יצא מכאן ויליאם הכובש, ניצח את הרולד מלך אנגליה והומלך תחתיו. סיפור ההפלגה לחופי אנגליה והקרב המכריע בהייסטנגס מונצח בשטיחי הקיר המופלאים בעיר בייה. כ-900 שנה לאחר מכן, ביוני 1944, חצו כוחות בעלות הברית את התעלה בכיוון ההפוך והחלו בפלישה שסימנה את תחילת סופה של מלחמת העולם השנייה. חופי הנחיתה, צפונית ומערבית לעיר קאן (שאגב, נוסדה על ידי ויליאם הכובש), זרועים באנדרטות ומוזיאונים המציגים את שלביה. באומהה ביץ' נמצא בית הקברות האמריקני הגדול, שבו ניצבים בזקיפות מופתית אלפי צלבים ומגיני דוד, המציינים את קברי חללי אותה מלחמה עקובה מדם.

עיירות נופש אופנתיות, צנועות וציוריות

חופי נורמנדי שזורים בעיירות נופש, חלקן אופנתיות ומהדורות ואחרות צנועות וציוריות. רובן נבנו על יסודות של כפרי דייגים, שאת מעגניהם תופסות היום יאכטות מפוארות. כמעט בכל אחת מהעיירות אפשר לראות עד היום את סירות הדייגים החוזרות מהים, ולרכוש דגים טריים בדוכנים המוקמים על הרציף. בערים גדולות יותר, כמו דייפ, יש שוק של ממש שבו מכריזים המוכרים על דגיהם כמו במכירה פומבית, לכל המרבה במחיר. בחלק מהעיירות הקיט יש חופי רחצה אטלנטיים, שאת החול הים תיכוני מחליפים בהם חלוקי אבן מעוגלים. במקומות כמו אטרטה, שבה צוקים לבנים מתנשאים ממש מעל המים הכחולים וגלי האוקיאנוס השוצפים, נופי הים מלאים הוד ויופי. מכל אתרי החוף, אפשר לצאת להפלגות בים, לשכור ציוד או לעסוק במגוון סוגים של ספורט מים, או סתם לתפוס נקודות תצפית במקומות גבוהים סחופי רוחות.

מראה מופלא של מנזר הצומח מהים

חובבי מבנים יפים לא יידעו את נפשם בשיטוטים בערים ובעיירות בנורמנדי. בערים כמו רואן עומדים על תילם כמעט כל מבני העיר מימי הביניים. הרחובות הצרים יוצאים מכיכר הקתדרלה ומתנקזים לכיכרות קטנות יותר, שגם עליהן חולשים כנסיות, מנזרים ומבני ציבור, רצופים בבתי קומות מדהימים ביופיים, עשויים מקורות עץ כהות וטיח צבעוני. מתחת לגגות ולגגנוי הצפחה המחודדים אפשר לראות דמויות ועיטורים מפוסלים. השעון מהמאה ה-16 הוא מהעתיקים באירופה. מבנה העיר הטיפוסי מימי הביניים מאפיין כמעט את כל העיירות והכפרים, שבהם אפשר למצוא מבני חווה מאובנים מסותתות; בתים צנועים, הבנויים משלד קורות עץ וקירות מטויחים העשויים מתערובת של בוץ וקש, כנסיות עתיקות וארמונות מרשימים. מדהימים במיוחד מבני הכפר הנקראים 'שומייר', בעלי גגות הקש הדחוס, שלאורך קצהו המחודד שתולים פרחי איריס. שורשי הפרחים מחזקים את הגג ומקבעים אותו למקומו. מבנה טיפוסי נוסף האופייני לאזור הוא הקולומבייה, שובך היונים העגול, שניצב בעבר במרכזה של כל חצר אדונים והיה לסמל לעושרו של הבעלים. חלק ניכר מהארמונות, הכנסיות ומבני הציבור פתוח למבקרים, וכך גם חוות פעילות שבהן מייצרים מוצרי מזון שונים. מבנים אופייניים של חוות אפשר לראות במרכזי ביקור מיוחדים, יפים ומטופחים, מלווים בהסברים מאלפים על החיים והפעילות שרחשה בהם בעבר.

בקצה הדרומי של נורמנדי מתנוססת תופעה ייחודית, מנזר רב רושם מעשה ידי אדם, מונט סן מישל. אסור להחמיץ את המראה המופלא של המנזר הצומח מהים, ומומלץ לטפס בסמטאות הצרות, גם אם הן מלאות במלכודות תיירים, רק כדי לצפות בנופי הים המדהימים ובשכיות החמדה של המבנים העתיקים. בדרך אפשר לעצור אצל אמא פולארד, מוסד בן מאה ויותר ששמעו מיוחד של האם המייסדת. גם אם לא טועמים מהספצייאליטה של המקום, כדאי להתבונן בעושות במלאכה, הטורפות בקצב מוסיקלי ביצים ושמנת בקערות מנחושת מבהיקה.