המפגע הפיני נעזר ברשת

משטרת פינלנד סבורה כי הסטודנט לכימיה שביצע את הפיגוע בקניון ליד הלסינקי ביום ג' בשבוע שעבר נעזר באינטרנט כדי לבנות את הפצצה. בפיגוע, הנחשב בפינלנד לאירוע הקשה ביותר מסוגו מאז מלחמת העולם השניה, נרצחו שבעה בני אדם (בהם מטמין הפצצה) ונפצעו 80 אנשים, בהם ילדים רבים.
במסגרת חקירת הפרשה התברר, כי פטרי גרדט, מטמין הפצצה, בנה את הפצצה לפי הוראות שליקט בצ'טים ובאתרי אינטרנט. הסטודנט לכימיה בן ה-19 היה משתמש קבוע בצ'ט "הפורום לכימיה ביתית", אחד מחדרי השיחות הפופולריים במדינה בתחום הכנת פצצות ביתיות בשיטת "עשה זאת בעצמך", על פי התקשורת בפינלנד.
ציוד רב שהוחרם מביתו של גרדט, ובו גם מחשבו האישי ותדפיסים מאתרי אינטרנט שונים, סייע לחוקרים לאמת את החשד, כי גרדט נעזר באינטרנט לבניית הפצצה. עמיתיו ללימודים של גרדט אמרו, כי היו לו מעט חברים, וכי הרבה לגלוש באינטרנט. החוקרים מעריכים כי גרדט לא הכיר איש מהנפגעים בפיגוע, וכי בחר דווקא בקניון הגדול כיעד לפיגוע משום שהמקום קרוב למעונות הסטודנטים בהם התגורר.
בעקבות הגילוי, סגרה משטרת פינלנד את הצ'ט. אחד מחברי הצ'ט, שסירב להזדהות בשמו, אמר כי גרדט, שהתחבר לצ'ט עם הכינוי RC, גילה בקיאות רבה בכימיה. "גרדט התמחה בחומרי נפץ", אמר הגולש. על פי המשטרה, הפצצה הביתית שבנה גרדט, שמשקלה כשלושה ק"ג, הכילה פיסות מתכת מחודדות והחומרים מהם הורכבה היו "בלתי שגרתיים" וטרם זוהו. מפקד המשטרה מסר כי חומרי הנפץ בהם השתמש היו בלתי רגילים ושונים מאלו שהצבא עושה בהם שימוש.

האינטרנט ככלי עזר לטרוריסטים

השימוש שעשה גרדט באינטרנט עורר שוב את הדיון בשאלת הפיקוח על האינטרנט וחדרי השיחות השונים ברשת. החוקרים בפינלד סבורים, כי אם היו יודעים על קיומו של חדר הצ'ט והפעילות המתקיימת בו, ייתכן והיו מצליחים למנוע את את הפיגוע.
גרדט אינו הראשון שנעזר באינטרנט לצורך תכנון וביצוע פעולת טרור. ריצ'ארד ריד, המחבל עם נעל הנפץ, הודה כי למד להכין את הפצצה באינטרנט. נוסף על כך, מסמכים שנתפסו על ידי צבא ארה"ב באפגניסטן מעידים כי חברי ארגון הטרור אל- קאעדה ניסו להשיג מידע על הכנת פצצות באמצעות האינטרנט.
על פי הערכות גורמי מודיעין, טרוריסטים נוהגים לתאם את פעולותיהם באמצעות האינטרנט. האנונימיות שברשת, כמו גם הנגישות הרבה שלה מכל מקום בעולם, מאפשרת לטרוריסטים לאסוף מידע מודיעיני ולחלוק אותו בקלות ומבלי להיחשף. במקביל, הם יכולים לתאם ביניהם את זמן ומקום פעולות הטרור, מבלי לחשוש שיעלו על עקבותיהם.