אפי איתם: אנתק את הפלסטינים מהחשמל

כשמזכירים את השם אפי איתם, לא חושבים דווקא על חשמל וגז. הגנרל לשעבר ומנהיג המפד"ל הנוכחי מתקשר לרוב לנושאים פוליטיים, מהצד הימני מאוד של המפה. אבל מה לעשות, שבין עיסוקיו הוא גם שר התשתיות החדש. איתם מנהל את המשרד שלו כמו מחט - ולא שוכח לערב גם פוליטיקה.
שר התשתיות לוקח עמו לכל מקום שתי מחברות צהובות גדולות, ובהן הוא רושם השר בנקודות קצרות את תמצית פעילותה של כל חברה במשק האנרגיה והתשתית הישראלי, ובתחתית ההערות הוא רושם מה נדרש ממנו להחליט לגבי עתידה של חברה. איתם רוצה להכניס משטר צבאי מסודר לבלאגן המאפיין את משק האנרגיה הישראלי. המחשב בלשכתו נוטה לקרוס פעם אחר פעם, אבל איתם לא מנהל את המשרד מהמחשב. הוא מנהל אותו מהשטח.

מה ייחשב מבחינתך הצלחה במשרד התשתיות?

"ישנם 5 פרויקטים שבהם אני רוצה לראות התקדמות. הגז הטבעי, הכניסה לכל פרויקט ההתפלה - אני רוצה לראות 400 מיליון קוב מים מותפלים עד שנת - 2008 כניסה מואצת לבניית תחנות הכוח, אכיפת החוק במשק האנרגיה הפרוץ, והיעד האחרון שלי הוא ישוב הנגב והגליל. זו מבחינתי ציונות והתחדשות לאומית מהדרגה הראשונה. אנחנו, ביחד עם משרדים אחרים, נקים שם תשתית אנושית ציונית. נציע לגרעינים גם מההתנחלויות וגם לנוער הגבעות ליישב ולייהד את הנגב והגליל. צריך לזכור שישראל מאבדת את הרוב היהודי ואת הריבונות שלנו שם. בנוגע לנוער הגבעות, לא נשלים עם יחידים וקבוצות שבשם מצוות יישוב ארץ ישראל יתירו לעצמם פגיעה בחוק ושימוש באלימות. אבל צריך לזכור שמדובר בנוער מאוד אידיאליסטי, שייקח עליו אתגרים לאומיים".
איתם לא שוכח את האג'נדה הפוליטית שלו. הוא כבר הורה להפסיק מתן היתרים לשאיבת מים לרשות הפלסטינית, לאחר שהתגלה כי תושבי הרשות גונבים מים מצינורות ישראלים ומזהמים את מי התהום. הוא מוכן גם למהלכים הרבה יותר כואבים.

אתה מוכן לערב את תשתיות החשמל, הגז והדלק במלחמה נגד הרשות הפלסטינית?

"יש לי עיקרון אחד, והוא שהמים הם לא נשק במלחמה. הם הדבר התשתיתי הכי רגיש. המים לא ישמשו נשק במלחמה הזו, אבל הגורם החשוב הוא ההדדיות. לא ייתכן שצד אחד ישתמש במים כנשק הן בהיבט של זיהום מי התהום שלנו והן ברמה של מאות קידוחים לא חוקיים. ישראל תקפיד שלא להשתמש במים כאמצעי לחץ או ענישה.
"הגז והדלקים הם בהחלט מקום כן ליצור סנקציות. גז ודלקים הם בסופו של דבר דברים שמגבילים את יכולת הלחימה של הרשות הפלסטינית. אלו מנופי לחץ על הרשות. לא צריך להשתמש בהם כל יום או באופן קבוע, אבל גם הפלסטינים צריכים לדעת שהתלות שלהם בנו בכל תחום, כמו דלק וחשמל, כל כך גבוהה, שישראל יכולה להתשמש בהם. אין לי בעיה לנתק להם את החשמל, הדלק והגז כמנוף לחץ".
איתם מוכן להשתמש בתשתיות כאמצעי לחץ, אבל לא מוכן להיות הצד הנלחץ. הוא מצהיר כי הגיע למשרד התשתיות כדי לקדם משק תשתיות ישראלי עצמאי ומנותק מכל האזור: באזור מדברי כמו ישראלי, השחרור מתלות בגורמי מים טבעיים המשותפים לנו ולערבים, באמצעות התפלת מים, הוא בעל חשיבות אסטרטגית הרבה יותר מהמים עצמם.

בכל זאת, לתחום שלך יש גם השלכות כלכליות. כיצד אתה רואה את תפקידך במובן הזה?

"תחום התשתיות בכללו הוא המרכזי שיוציא את המשק מהמיתון. יש בו פרויקטים עצומים שמגייסים כסף בארץ ובחו"ל, כגון התפלת מים, גז טבעי, ובניית תחנות כוח. מדובר על אלפי מקומות עבודה. גם בתקציב הקרוב יש נתח כספי משמעותי לתחום זה. התחום הזה ייצר עבורנו לעשור הבא משק מודרני שיוכל לתפקד. התשתיות הן לא רק קטר כלכלי, הן יביאו לנו מדינה בעלת איכויות בעתיד. מדובר כאן בפרויקטים של הסכמה לאומית, לא דברים שנויים במחלוקת, או דברים שיש איתם בעייה פוליטית. במשך שנים עברתי ליד תחנת הכוח בחדרה, ראיתי את הארובות וחיכיתי רק להתחלפות הרמזור לירוק. עכשיו אני מגלה שמה שרואים משם, לא רואים מהכביש. עד עכשיו הייתי הישראלי הפשוט, עכשיו אני רואה איזו עוצמה טכנולוגית אדירה יש לנו. לא אכפת לי שיגידו שאני עושה מסע פרסומת לחברת החשמל או לחברות התשתית האחרות במשק. יש לנו פלא. יש לנו במה להתגאות".

ובכל זאת, אתה מצליח לקשר את החזון הזה למצב הבטחוני.

"קחי לדוגמה את ההתפלה. כשנתחיל להתפיל 400 מיליון מטר קוב מים, ברור שלא נאפשר עדיין שיקחו לנו ממקורות המים, אבל נהיה הרבה יותר עצמאיים. אין ספק שכדי לקיים את כל החזון הזה ישראל תצטרך שקט בטחוני, ולפחות להערכתי כרגע הדרך היחידה להשיג שקט היא להכריע במלחמה נגד הרשות הפלסטינית".

יש הכנות במשק האנרגיה להתקפה אמריקנית בעיראק, ואפשרות של התקפה עיראקית על ישראל?

"יש. הנושא מטופל היטב. מלאי החירום של דלקים וגז ערוכים בכמויות מספיקות, והוריתי עכשיו למנהל הדלק והגז לעשות בדיקה על משמעויות ההיערכות להתקפה עיראקית. אנחנו יכולים לרוקן בעת חירום את מרבית מאגרי הדלק והגז, כמו פי גלילות, תוך 24 שעות. את בתי הזיקוק בחיפה לא נרוקן, אך יתוגברו אמצעי הכיבוי, כי אנחנו צריכים שבתי הזיקוק ימשיכו לזקק דלק גם בחירום".

האם ישראל מאחסנת דלקים וציוד עבור הצבא האמריקני לקראת המתקפה?

"יש מערכת תיאום תשתיתית בין ישראל לצבא האמריקני שאני לא יכול לפרט אותה עכשיו. יש דברים שצבא ארה"ב מעדיף לסמוך בהם על חבריו באזור, ולא על מדינות אחרות".

מונופולים? לא נורא

האם תהיה השר הראשון שהצליח להיאבק מול המונופולים, כמו חברת החשמל ובתי הזיקוק?

"אני לא מגלומן. אני יודע שבאתי לתקופה קצובה. מונופולים שבאחריותי צריכים טיפול בשבע עיניים. זה לא יהיה המוקד שלי. אני לא אבזבז את הזמן שלי במלחמות בטחנות רוח".
לאיתם יש כוונה אף להרחיב את כוחם של חלק המונופולים. כך לדוגמה בתי הזיקוק: "אני מוכן לאפשר לבתי הזיקוק להרחיב את פעילותם מצד אחד אל הנפט הגולמי ומהצד השני לשיווק המוצר הסופי, כדי שרווחיהם יגדלו לקראת התחרות הצפויה להם ממשק הגז הטבעי, שיחדור למשק בשנים הקרובות".

כל משק האנרגיה בנוי מחברות שהן מונופול או קרטל, החל מבתי הזיקוק, דרך פי-גלילות ותש"ן וכלה בחברות הדלק. מה תעשה בנדון?

"באמת צריך לבחון את עתיד תש'ן, שעוסקת בהולכת הדלקים, ואת עתיד פי-גלילות, שעוסקת בניפוק הדלקים. היקף הפעילות של החברות הללו ירד וצריך למצוא דרך אחרת לוודא שבעת צורך ימשיך הדלק לזרום במדינה, אבל לא חייבים בשביל זה להמשיך ולהחזיק מונופולים. אני חסיד גדול מאוד של הפרטה, אבל לא בכל מחיר".

מה דעתך על הפיקוח הממשלתי הקיים כיום על מחירי הדלקים? בפועל הממשלה היא הקובעת את המחירים ולא קיימת כמעט תחרות בין החברות להוזיל מחירים לצרכן.

"אני חושב שצריך להוריד את הפיקוח הממשלתי על מוצרי הדלק. צריך תחרות חופשית. אין שום צורך שהממשלה תקבע את המחיר של בנזין 95 אוקטן נטול עופרת ומחיר בנזין 96 אוקטן. אני יודע שיש תיאום בין חברות הדלק בנוגע למחיר, ואני רואה שחברה כמו דור-אלון יצרה רק טוב למשק, והחלה להוריד את המחירים. היום המצב הוא שאין תחרות אמיתית כי השוק קפוא ונוצר אנדרוגינוס שחלק מהשוק מפוקח על-ידי הממשלה וחלקו לא. זה מהלך שאני מתכוון לקדם".

מאבק בשר האוצר

"בינתיים, הממשלה מעורבת עד מעל לראש בתחומי האנרגיה. בימים אלו נידונה בין משרדי התשתיות והאוצר הצעת האוצר לייקר משמעותית את התמלוגים הנגבים מהחברות שמצאו מרבצי נפט וגז. איתם מודיע כי יתנגד לכך נחרצות: "מי שמע על שינוי רטרואקטיבי בתנאי התמלוגים? אסור לעשות דברים כאלו", הוא זועם.

מהם הצעדים שיש לנקוט על מנת שיגיע גז טבעי למשק בשנים הקרובות?

"קיבלתי אינדיקציות מחברות אמריקניות ששותפות כיום בחיפושים בישראל. זה עלה בדרגים בכירים רשמיים אמריקניים. הם מאוד מודאגים, יש להם תחושה שבדיעבר הופרו התנאים לחיפושים. חייבים לעודד חיפושי גז ונפט כחול לבן. אני לא אתן לאוצר לממש את כוונתו המוטעית למסות עוד יותר את התמלוגים. הדבר עורר תרעומת גדולה מאוד בקרב החברות המחפשות והמפיקות. צריך לזכור שישראל היא לא יעד טבעי לחיפושי נפט וגז, וכל האטה או הפסקה של החיפושים תגרום לנו נזק לטווח ארוך. זו שגיאה ואיאבק בכל דרך מול שר האוצר למנוע את התמלוגים החדשים".
בימים אלו צפויה ישראל לדון עם נציגי ממשלת מצרים ועם חברת בריטיש-גז, המחזיקה מאגרים ברשות הפלסטינית, על רכישת גז טבעי ממצרים ומהרשות הפלסטינית. מרבץ הגז אותו מחזיקה בריטיש ברשות הפלסטינית נמצא במקור על ידי חברה ישראלית, אך הוענק לרשות הפלסטינית בתקופת ממשלת ברק.

היית רוצה לראות את ישראל רוכשת גז טבעי פלסטיני ומחזקת את כלכלת הרשות?

"זו סוגיה דיפלומטית שקשורה ליחסים שלנו עם מצרים. שדה הגז שברשות הפלסטינית ניתן להם כמקדמה למדינה פלשתינית על-ידי ממשלת אהוד ברק והוא הוחכר לחברת בריטיש-גז תמורת 50 מיליון דולר. זו היתה טעות לתת לפלשתינים את השדה הזה. אם השדה היה בידינו, הוא היה מאפשר לנו עצמאות משמעותית מבחינת אנרגיות. ביקשתי לברר אם יש אפשרות משפטית להחזיר לנו את השדה. עוד אין לנו תשובה לכך".

קיבלת מסר מממשלת מצרים, כי היא מוכנה לספק גז טבעי לישראל?

"לא, לא קיבלתי שום מסר ממצרים. אבל הנושא הועבר לטיפול לשכת ראש הממשלה, ואני מקווה ששם יימצא הפתרון".

אתה שלם עם ההחלטה לאפשר למונופול הגדול במשק - חברת החשמל - להקים את צנרת הגז הטבעי ובכך לחזק את כוחה עוד יותר?

"זו לא היתה הכוונה המקורית שלנו. אנחנו עדיין רוצים שגורם פרטי ישתלב בפרויקט. זה נבדק עכשיו. חברת החשמל יודעת, שאם במעלה הדרך יתייצב גורם פרטי בעל יכולת, נוכל בכל שלב להעביר לו את ההקמה של רשות ההולכה".

טורבינות לא יחללו שבת

אחד החיבורים בין משרד התשתיות לפוליטיקה היתה פרשת הובלת המשחן של חברת החשמל בשבת בתקופת ממשלת ברק. אצל איתם, כך נראה, לא יתחוללו שערוריות דומות.

אם יעלה הצורך להסיע טורבינה (משחן) בליל שבת, מה תהיה עמדתך?

"טורבינות מחללות שבת לא יהיו אצלי. השבת היא ציפור נפשה של היהדות. המדינה לא תחלל שבת. אבל מצד שני, כל מי שרוצה לקיים את השבת שלו באופן אחר, אני לא אכנס לביתו ולמכוניתו. אם מחר יסגרו את כל הקניונים בשבת, זה לא ייתן לנו כלום. צריך שכנוע והסכמה, אבל המדינה וגורמיה הרשמיים יקפידו על קדושת השבת. חבל לי שהשבת הפכה להיות גורם שנוי במחלוקת. השבת היא הנכס הכי גדול שלנו ועצוב לי לראות איך הפוליטיקה משחירה ערכים אלו".
אחד מהנושאים שכל שר תשתיות צריך להתמודד עימו הוא הפיראטיות בשוק האנרגיה. אלפי תחנות דלק פיראטיות פועלות ברחבי הארץ, מהילת דלקים פוגעת באלפי כלי רכב, משק הגז פרוץ ובלוני גז לא תקינים מגיעים לבתים ובניינים ברחבי הארץ ומהווים סכנת נפשות. איתם מבטיח לפעול בנושא ולתגבר את מערכת הפיקוח, המונה כיום עובדים בודדים בלבד, האחראים לאכיפה בכל רחבי הארץ.
"חייבים לעבוד על אכיפת החוק. לצד ישראל הרשמית המסודרת, צומחת לה ישראל שחורה בבנייה, דלק, גז ומים. היא מסוכנת כי היא מצפצפת על שלטון החוק ופוגעת במערכות הלגיטימיות. היא קיימת, לצערי, בכל מאגרי התשתית של ישראל. בחשמל ישנן רשתות חשמל פיראטיות מסוכנות. בגז ובדלק הולך ונכנס שוק פרוע ומסוכן, ובמים בעיקר הרשות הפלסטינית שגונבת לנו ולפלסטינים מים ומזהמת את מאגרי המים שלנו.
"היקף התשתיות השחורות הוא תמונה למצב שלטון החוק במדינה. התמונה שאני מגלה היא מזעזעת וקשה. אני רואה הזנחה ארוכת שנים בכל מה שקשור לשלטון החוק בתחום התשתיות. אני אתנפל על כך בכל הכוח, ונוסיף מערכות פיקוח ואכיפה".

האם, לדעתך, גם חברות הדלק והגז הגדולות משתפות פעולה עם הענפים הפליליים הללו, שקיימים בכל המשק?

"כתוצאה מהמצב הלא בריא, גם הגורמים החוקיים נאלצים לעשות מעשים לא חוקיים כדי לשרוד במערכת הפראית הזו. המדינה חייבת להחזיר את החוק והסדר לתחום התשתיות".

וקצת על פוליטיקה

לאיתם יש חזון ותוכניות, אבל לא ברור עד כמה המצב הפוליטי יאפשר לו להגשימם. פרישת מפלגת העבודה לפני מספר ימים מהממשלה מסמנת תקופה של אי-יציבות, שיכולה להביא את איתם והמפד"ל לבחירות בקרוב - או אולי למשרד אחר.

אתה יכול להבטיח שתישאר במשרד התשתיות עד הבחירות, ולא תיענה להצעות מראש הממשלה לעבור למשרד אחר ולשדרג את מעמדך?

"אני רוצה להישאר כאן כמה שיותר זמן. אני לא עוסק עכשיו בעזיבה. התיק הזה מאתגר בצורה בלתי רגילה, ואנחנו זקוקים ליציבות שלטונית ומיניסטריאלית. להחלטות שמתקבלות במשרד היום יש השלכות ארוכות טווח, כך שאי רציפות שלטונית תפגע בתשתיות. חלק מהדברים שמצאתי במשרד, שאינם הגיוניים ואינם מתקדמים בקצב הרצוי, הם תוצאה של חלופה יותר מדי גדולה של שרים".

כמה זמן אתה נותן לממשלה הזו?

"זו ממשלה טובה. נשארה לה שנה, וזה זמן ארוך. אפשר במהלכה ליצור מצב בטחוני יותר שקט ורגוע ובמקביל אפשר להתחיל ליצור תנאים להוצאת ישראל מהמשבר הכלכלי. 3 מערכות בחירות ב-4 שנים זה מסר מאוד בעייתי לשווקים הכלכליים ולחברות דירוג האשראי, ובכך אשמים גם פואד וגם אריק. נפילת ממשלת האחדות הוא חוסר אחריות שלהם. המסר של זה לפלשתינים הוא רע מאוד. אין היום אף אחד במדינה הזו שמבין על מה נפלה הממשלה".
לאיתם יש גם כמובן מה לומר על מצבה המדיני-בטחוני של ישראל. "אני הייתי מעדיף תהליך מדיני, אבל לצערי, אין כרגע תהליך כזה. אין לנו פרטנר. זה לא רק עניין של למצוא איש לדבר איתו. המצב של החברה הפלשתינית הוא שהיא חברה שמנפיקה מתאבדים באופן סדרתי. המעבר למצב של הידברות על בסיס נורמות בינלאומיות הוא כל כך רחוק, שיידרשו עוד שנים לתהליך הזה. זה לא רק מציאת איזה איש שיסכים להידבר איתנו, הדרך עוד ארוכה, לא שנה ולא שלוש שנים. ולכן עד אז אם אנחנו רוצים חיים כלכליים, חייבים להכניע את הטרור.
"האמריקנים מבינים את זה. הם לא מוכנים לסבול שום טרור. הפלשתינים הרסו את הכלכלה שלהם בכוונת מכוון והם רוצים להרוס גם את שלנו. זה גם הורס את היציבות הפנימית שלנו. הרס הכלכלה והרס היציבות הדמוקרטית שלנו היא אחת ממטרות הטרור, ולכן צריך לקבל החלטה אסטרטגית להכריע את הטרור. מחיר ההשגה של הדבר הזה הוא מחיר חיינו הכלכלים, הפוליטיים והפיזיים".