סוף שנת המס: הביטוח הלאומי משתתף בהטבות

לקראת סוף שנת המס מתברר שעצמאים רבים אינם מודעים למלוא שיעור ההטבות בהפקדות בקופות-גמל ובקרנות השתלמות. עד עתה רבים חשבו שבשיעור מס שולי של 50%, ההטבות מגיעות עד לכ-35.8%. אבל מתחשיב שנערך באגף קופות גמל בבנק הפועלים, ואחרי בירור שהבנק ערך עם שלטונות המס, מתברר שההטבה יכולה להגיע עד 45.2%. מה שיוצר את ההבדל הוא ההטבה בביטוח לאומי, שלא נלקחה עד כה בחשבון.

כלכלני הפועלים מציינים כי עצמאים רבים אינם מודעים לעובדה שבנוסף להטבות המס, מי שמפקיד כספים לקופת גמל (או בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים) ולקרן השתלמות - נהנה גם מהפחתת תשלום לביטוח לאומי. לפי חוק הביטוח הלאומי, הכנסתו של העצמאי לצורך תשלום דמי ביטוח נקבעת אחרי שמתחשבים בהפקדותיו לקופות גמל.

איך משתתף הביטוח הלאומי בחיסכון העצמאים בקופות גמל ובקרנות השתלמות? בהפקדה מירבית של 27,676 שקל השנה (מזה 13,536 שקל לקופות גמל ו-14,140 שקל לקרנות השתלמות) מקבלים הטבת מס של 9,903 שקל, ובנוסף לה הטבת ביטוח לאומי של 2,619 שקל, כך שההטבה הכוללת מגיעה ל-12,522 שקל שהם 45.2%.

עצמאי שלא היה מודע עד היום להשתתפות של ביטוח לאומי בהטבות למפקידים בקופות גמל, נהנה מהן בפועל, היות שבמסגרת הגשת הדו"ח השנתי קיבל אוטומטית את ההטבה. אבל כעת, כאשר בימים הקרובים יש לקבל החלטות השקעה לקראת סוף השנה ולקראת כניסת הרפורמה במס לתוקף, כדאי בהחלט לקחת בחשבון את השיעור המלא של ההטבות.

תלונות נגד בנקים: מוצדקות או לא

ללקוחות רבים יש טענות לגבי התנהגות הבנקים בנוגע לצ'קים. בחרנו לפרסם כמה מהתלונות שהוגשו בשנה החולפת לפיקוח על הבנקים, ומהן ניתן ללמוד מה בנק נדרש לעשות.

הלקוח הראשון התלונן כי הפקיד צ'ק בחשבונו, ואחרי שחלפו 8 ימים חייב הבנק את חשבונו בסכום הצ'ק. בבירור שערך עם הבנק נמסר לו, כי הבנק שבו מנוהל החשבון של נותן הצ'ק החזיר את הצ'ק באיחור, והבנק שלו לא קיבל את ההחזרה המאוחרת.

התלונה נמצאה מוצדקת: אחרי שלושה ימי עסקים זיכוי של הפקדת צ'ק הופת לסופי. בנק צריך לסרב לקבל החזרה מאוחרת מבנק אחר ואינו יכול לחייב את חשבון הלקוח. הבנק יכול לנסות להגיע להסכמה עם הלקוח שהפקיד את הצ'ק או לנקוט נגדו צעדים משפטיים.

הלקוח השני התלונן כי נתן הוראה לבטל צ'ק, ולמרות זאת הבנק החזיר את הצ'ק גם מסיבה של חוסר כיסוי. תלונה זו אינה מוצדקת. כאשר צ'ק מוחזר משום שניתנה לגביו הוראת ביטול - ובהיעדר הוראה כזו הוא היה מוחזר מסיבת אין כיסוי מספיק - הבנק מחויב לציין על הצ'ק את שתי הסיבות להחזרה.

הלקוח השלישי התלונן כי הפקיד צ'ק בחשבונו, שחזר בגלל הוראת ביטול של נותן הצ'ק. הבנק מסרב לתת ללקוח את הצ'ק, כדי שיוכל לתבוע את נותן הצ'ק. לטענת הבנק, ללקוח יש יתרת חובה בחשבונו, וזכותו להחזיק את הצ'ק כביטחון ולדרוש את פרעונו עבור עצמו לסילוק החוב.

התלונה אינה מוצדקת. יתרה שלילית (אוברדרפט) בחשבון היא למעשה אשראי שהבנק נתן ללקוח. אם בעל החשבון יסלק את החוב הבנק יחזיר לו את הצ'ק, ואם לא - הבנק רשאי לגבות את הצ'ק בעצמו ולזכות את החשבון. (הסיבה היא שצ'ק עם חתימת היסב נחשב כאילו נמכר לבנק כנגד תמורה, ומשמש כביטחון או כאמצעי לסילוק חוב).