המלחמה שכן תהיה

לא צריך להיות חסיד של תיאוריות קונספירציה כדי להבין שפאניקת המלחמה בעיראק סייעה לראש הממשלה אריאל שרון להרחיק מעט את עננת הפריימריס בליכוד. שרון המפוכח והמנוסה יודע שהתקשורת פועלת לפי הכלל "פאניקה שווה רייטינג" ועיסוק קדחתני בסכנה לא ברורה ולא מיידית הוא בידור ישראלי מקובל.

ההתלהבות שבה שקע חלק גדול מהציבור בחרדה מן האיום העיראקי, שהוא לכל היותר זניח, מוצאת הסבר רק במובן הישראלי הבא: זו בריחה מהקדרות הוודאית של היום-יום שלנו באמצעות סיפור אימים כמעט בדיוני. במקום לדון במציאות המייאשת של הכיבוש והטרור, קל בהרבה להתפנן על האפוקליפסה של הפיגוע הביולוגי – משהו שאיש עוד לא ראה, אבל למה שאנחנו לא נהיה ראשונים. במקום להתמודד עם הקריסה הכלכלית והחברתית, בואו נזרוק 1,500 דולר על תיבת נוח, הפריט האופנתי המבטיח הצלת חיים בתנאי הירושימה, ונרגיש שעשינו משהו בשביל הילדים.

ובעוד אנחנו נהנים, נחרשת הקרקע לקראת המלחמה שסיכוייה של ישראל להשתתף בה ב-2003 גדולים הרבה יותר: מבצע שלום הגליל 2. המצב מצפון לגבול לבנון מזכיר מאוד את ימי 1981. אז זה היה אש"ף, היום חיזבאללה, אבל בשני המקרים מדובר בכוח הנתפס בעיני המערכת הביטחונית כאיום שיש לסלקו בבוא העת. ובמקום שהמערכת הביטחונית רואה איום, תהיה מלחמה.

חיזבאללה הוא פצע פתוח בזיכרון הביטחוני של ישראל. יותר מזה: מכיוון שרוב ראשי הצבא משוכנעים שצורת הנסיגה מלבנון הביאה עלינו את האינתיפאדה, רבים מהם גם מגיעים למסקנה שסגירת החשבון עם חיזבאללה תשיב את ההרתעה הישראלית למקומה. להלך הרוח הזה צריך לחבר את התחושה שהממשל האמריקני הנוכחי רואה בנו את הטובים, שמותר להם לעשות הכל.

לאמריקנים יש חשבון ארוך עם חיזבאללה. הצגת הארגון כאל-קעאידה מספר 2 – ואולי מספר 1, בגודל ובארגון – נופלת על אוזניים קשובות בוושינגטון. חלק מהישראלים שעסקו בהצגה הזו, במסגרת הדיאלוג האסטרטגי עם ארה"ב, התכוונו דווק למנוע את הצורך במבצע צבאי. יעדם היה לחץ אמריקני על סוריה ואיראן, שייבשו את מקורות המימון והתמיכה הלוגיסטית של חיזבאללה. אבל חלק אחר – ורב-עוצמה הרבה יותר – של המערכת הביטחונית מפרש את הדברים כך: אם האמריקנים מסכימים שחיזבאללה הוא אל-קעאידה, הם יתמכו במבצע ישראלי רחב-היקף נגדו.

לכן בשלו כל התנאים למבצע בצפון. חסרה רק עילה, וזו תמיד תמצא בהלכי-הרוח הנוכחיים בישראל יימצא לשרון אפילו הקונצנזוס מיוחל, שבלעדיו לא יעז לצאת שוב להרפתקה לבנונית. איזו חוויה מתקנת זו תהיה לדידו, איזו הזדמנות להשבת ההרתעה והפגנת עוצמה לדידו של צה"ל.

ולפיכך אתם יכולים לרענן את ערכות המגן ולחדש את מלאי הסודה לשתייה, אבל לא כדאי לרוץ ולהזמין "צימר" דווקא בצפון. הסיכוי לטיל עיראקי באזור המרכז ב-2003 נראה לי קטן בהרבה מהסיכוי למלחמה בלבנון.