בעל כנף

להיות טייס, בעיניו של לירון לבו, כוכב הסידרה "כנפיים", זה כמו להיות בלונה פארק. "אומנם לא ראיתי הרבה לונה פארקים שבהם אתה יכול לטוס ב-300 קמ"ש, תוך כדי סיבובים באוויר ולופים לכל הכיוונים ויריות, אבל התחושה הזאת שהלב נופל לתחתונים כמו ברכבת הרים, קיימת גם אצל טייסים, רק פי מאה. זו מהירות שאי אפשר לתאר, והאדרנלין זורם בדם בטירוף".
והוא מתחבר לאדרנלין הזה. "אני אוהב מהירות, אם זה לנסוע בג'יפ או על אופנוע שטח או לרכוב על סוסים, וגם טסתי במסוקים ובמטוסים. נהניתי מכל רגע בקורס הצניחה. אם יגידו לכם בקורס לא להסתכל בדלת לאן אתם קופצים, אני דווקא ממליץ שתסתכלו, כי זה מדהים".
לבו, 29, מגלם בסידרה (הערוץ הראשון, יום א' 21.30) את מיקי גרוס, שהיה מוותר בקלות על ההילה שקיימת סביב הטייסים והולך עם החבר'ה לנח"ל.

- אתה היית מוותר עליה?

"לא הייתי טייס. עברתי את המבדקים הראשונים וחתמתי ויתור בבקו"ם, כי העדפתי סיירת מטכ"ל והתקבלתי. זה לא שלא רציתי טיס, אבל זה פחות עיניין אותי מאשר להיות ביחידה".

- הוא והחבר הכי טוב שלו, גיא פלג (אמיר בביוף), מאוהבים בנעמה (איה שטיינוביץ). היית פעם בסיטואציה כזאת?

"אין מצב. בחיים לא יקרה לי דבר כזה. אם יש לי החשד הקל ביותר שהבחורה שאני מסתכל עליה נמצאת עם מישהו, אני לא מסתכל עליה".

- גם אם היא מטריפה את דעתך ולא מדובר בחבר הכי טוב שלך?

"לא אתן לה את ההזדמנות. בעצם, לא אתן לעצמי את ההזדמנות להיטרף. אני אוהב להכיר מישהי כשזה נקי. מה שנקרא 'אל תכניס את הראש הבריא שלך למיטה חולה'. ולא שהוא כזה בריא...".

- נדמה לי שאצל נשים העניין הזה הרבה יותר נזיל...

"אני לא חושב שיש הבדל בין גברים לנשים, לדעתי הכל שאלה של אופי. בכל אופן, משהו באינסטינקט הבסיסי שלי אומר לי לא להסתבך בדברים האלה. הדבר הכי קרוב שקרה לי בעניין הזה הוא שבכיתה י"א מישהי שרציתי נפרדה מהחבר שלה, ואז התחיל בינינו משהו, אבל הוא פתאום איכשהו חזר לתמונה והיה שם סיפור לא ברור. אמרתי לה, 'כשתחליטי מה את רוצה, אני אהיה בתמונה. עד אז אני לגמרי בחוץ'. אחר כך היא ויתרה עליו והיינו יחד ארבע וחצי שנים".
משולש רומנטי או לא, את הרומן של לבו עם שטיינוביץ הוא ממשיך בסרט חדש של שי כנות, "אהבה קולומביאנית" (תסריט של רשף לוי), שצילומיו יחלו בעוד חודש. "שם יש לנו רומן אחר", אומר לבו. "הסרט עוסק במשבר גיל השלושים. בגיל הזה רוצים לשוב להיות ילדים, אבל הקריירה כבר בתאוצה, זוגיות ואהבה כבר יש, לפעמים אפילו ילדים, וזו בעיה. העלילה מסופרת מנקודת מבט גברית. יש שלושה חברים, שלוש מערכות יחסים, שלושה סיפורים ששזורים אחד בשני. חבר אחד, זידן (איתי ברנע), מעשן סמים, מזיין נערות ליווי ובסוף מחפש אהבת אמת. חבר שני הוא עומר (ניר לוי), איש צבא, אחד שהכל ברור לו. הסרט מתחיל בחתונה שלו. פתאום, כשרוצים ממנו ילד, הכל מתפרק לו בין הידיים. אני מגלם את אורי, וטלי (שטיינוביץ) היא אשתי לעתיד. אנחנו מתחתנים, אבא שלי לא מרוצה מהחתונה, וזה גורר אחריו שרשרת אירועים שמשנה את חיינו. אני סטודנט למשפטים שמפחד ממחויבות ומההורים שלו. כנוע. טיפוס מוסרי, כן ואכפתי, וגם רוצה להישאר ילד...".

- לפני חצי שנה אתה וליאת גליק נפרדתם אחרי נישואין קצרים.

"אלה היו שלוש שנים יפות מאוד בחיי. אהבנו מאוד. גדלנו יחד, התפתחנו יחד, אבל זהו. בסוף החלטנו שעדיף שנהיה לחוד".

- אז אהבה היא לא הדבר הכי חשוב בזוגיות?

"היא יכולה להיות הכי חשובה, אבל הצלחה של קשר ושל זוג היא קונסטלציה של כל המרכיבים".

- איזה מרכיבים?

"הלוואי שהייתי יכול למנות אותם. זה מסובך ומורכב, וזה אישי".

- היה לך עצוב?

"כן, זה היה גם עצוב".

- הרבה אנשים היו בהלם מהפרידה שלכם.

"כי הם לא ראו סימנים מקדימים לזה".
גליק שוהה בימים אלה בארה"ב. "היא נסעה ללמוד ומשחקת עכשיו בהצגה באוף ברודוויי", מעדכן לבו.

- תתחתן שוב?

"לא יודע, נראה".

- כשאתה מאוהב, אתה רומנטי ויצירתי כמו ב"כנפיים"?

"אני מביא פרחים ליומולדת, ולא רק. אני בוחר אותם לפי היעד".

- ואחרי שהיעד כבוש, אתה עדיין מביא פרחים?

"בטח, זה כל הרעיון. כאן נכנסת הרומנטיקה. מה החוכמה רק לפני? היתה לי פעם חברה שגרה בקיבוץ, ועשיתי שביל של פרחים מהבית של אמא שלה עד לחדר שלה בקיבוץ. דפקתי בדלת וברחתי".

- למה כל כך קשה לך לדבר על אהבה?

"כי זה משהו מאוד אישי, מאוד כייפי, מאוד סקסי".

- מה הדבר שאתה הכי אוהב באשה?

"את התנועה שלה, משהו שמחבר בין המראה להתנהגות שלה. התנועה, התזוזה, המבטים שלה, מה שהיא משדרת".

- מה רצוי שהיא תשדר לך?

"שתפתיע אותי בדברים שלא ציפיתי להם".
לסיום אני שואלת אותו את מי היה לוקח איתו לאי בודד. "אף אחד", הוא עונה. "אם הייתי רוצה לקחת מישהו, הייתי נשאר פה. אחרי הצבא הייתי על אי בודד באפריקה, עם מים צלולים, תנינים, דגים ונוף יפה. שם החלטתי שאני נוסע לארץ להגשים את החלומות שלי, וזה מה שאני עושה מאז".

ביקורות קטלניות

הביקורות על "כנפיים" היו קטלניות למדי, אבל לבו לא מתרגש. "אני הכי ביקורתי כלפי עצמי, ואני מבסוט. לדעתי עשו פה עבודה טובה, וכשחקן היה לי מצע טוב לגדול בו. העובדה שהסידרה צולמה בחצרים הוסיפה המון. כל הזמן ראינו את החניכים, המדריכים, המקום עצמו. זה ממש הכניס אותנו לאווירה של הקורס".
עוד ברזומה שלו "חלומות נעורים", "כאן ועכשיו", "אנחנו לא כאלה", "מונדיאל", הפקה של "ישו" לבי.בי.סי, "11 דקות ו-9 שניות", הפקה אמריקאית-צרפתית. בימים אלה הוא מצטלם לסרט "מחזיר אהבות קודמות", לפי ספרו של יהושע קנז ובבימוי עמוס גיתאי, בתפקיד אילן, המאהב של חנה לסלאו.

לראיון עם טלי רובין