יצרני החלומות - כל השאר

דטרויט 2003 מסמנת יציאה לדרך חדשה עבור מספר יצרני רכב, אבל הבולטים שבהם הגיעו דווקא מהאימפריה הבריטית. חשובה מכולן היא כמובן רולס-רויס פנטום, המסמנת זינוק מחודש ליצרן הבריטי רב-ההילה. אז מה אם כל מה שנותר מרולס-רויס "של פעם" הוא שם המותג והגברת שבקצה החרטום. ב.מ.וו השקיעה כאן רבות, המציאה את הטופ-אוף-דה-טופ מחדש, ומתכננת גם לעשות מזה כסף. הרבה כסף.
המקרה של אסטון-מרטין לא פחות מעניין. שנתיים לאחר שהוצגה כאן הוואנקוויש, מנצלים שוב אנשי אסטון את דטרויט תחת מטריית פורד, וחושפים את המכונית שתצעיד אותם – כך הם מקווים לפחות - לשוק חדש ועממי מבעבר, תוך שהיא מגדילה את המכירות במאות אחוזים. כרגע מתייחסים אליה אמנם כמכונית תצוגה בלבד, אבל באסטון מודים שהיא כמעט זהה לדבר האמיתי. ואגב, עממי זה מושג יחסי, כי המתחרה המדוברת היא פורשה 911…
גם מזראטי פתחה חזית חדשה, עם רכב כמו-שטח מפואר, בינתיים לתצוגה בלבד. האחים מזראטי מתהפכים וודאי בקברם למראה הקובנג, אבל החברה רוצה נוכחות בשוק האמריקני, מתקנאת בפורשה וערה לשמועות שגם למבורגיני מפתחת כלי דומה. אז שהם יישארו בחוץ?

קרוס-אובר מלוכסן

שלא במקרה, ויתרו הפעם היפנים על ניסיון להתבלט. ובכל זאת, ניסן וטויוטה הביאו לכאן מספר בשורות מעניינות. כך למשל הודיעו לנו כי מהפיכת הקרוס-אובר מגיעה גם לכלי השטח היוקרתיים. הלקסוס של טויוטה למשל, הייתה מהראשונות לזהות את הפוטנציאל של תחום השטח היוקרתי, ולהבין שהלקוח יעדיף "מראה" שטח, ו"אופי" כביש. ה-RX300 היה היה הרכב המצליח בתחומו בארצות הברית עד עתה. וכעת, לאחר שמרצדס וב.מ.וו ישרו קו, היא מציגה יורש ראוי. הקו הכללי? ניחוש אחד בלבד. כך מציג ה-RX330 קו ספורטיבי קליל יותר, במקום מראה שטח מגושם ומצטרף בחדווה בלתי מוסתרת לחגיגת הקרוס.
ואם לא היו משוכנעים שם בצדקת המהלך עד התערוכה, קיבלו בטויוטה חיזוק חיובי מניסן עם האינפינטי FX45, רכב לשטח רך בלבד, יוקרתי עד מאד ובעל מראה ספורטיבי במופגן. ואם לכם זה נראה כמו "עוד" קרוס-אובר, עבור אינפיניטי מדובר בכניסה ראשונה לתחום ה"כמו-שטח" היוקרתי. כדי לחגוג זאת, ולרמוז שמשפחת הקרוס-אוברים תתרחב בעתיד הלא-רחוק, נחשף גם טריאנט לתצוגה.
וכאילו באופן מתואם, לאחר הידברות מוקדמת, הציגו שתי חברות האם, טויוטה וניסן, שני מיניוואנים חדשים העונים לשמות סיינה (טויוטה) וקווסט (ניסאן). חשובים? אולי, אבל מעניינים פחות מה-FJ קרוזר של טויוטה, תרגום חדש וקשוח לרכב שטח וותיק, הפעם על בסיס שלדת הטאקומה הוותיק.
גם מיצובישי הציגה כפול הנעה גדול. האוונדר שעוצב בארצות-הברית, נראה כמו שטח ובנוי כמו מכונית. למעשה, הוא מבוסס על לא פחות ולא יותר מפלטפורמת הגאלאנט הבאה, החשובה עד מאד לשוק האמריקני. ובאותו עניין, גם הטרמק-ספיידר חשוב, עם ביטוי כמעט-סופי לפלטפורמת מחליפת הקולט בשוק הענק.
מאזדה הקטנה, תחת כנפי פורד האימתנית, הביאה לתערוכה הזו את הוואשו הגדול, המשלב – איך לא - בין ספורט למיניוואן, ורומז ליורש ה-MPV ששנותיו הטובות מאחוריו.

הגרמנים השקטים

בניגוד לעבר, הסתפקה נבחרת גרמניה בתצוגה צנועה יחסית, אולי כדי להבליט את השותפות במקרה של מרצדס וב.מ.וו, ואולי כמנוחה מפאריז והכנה לז'נבה החשובה עוד יותר. כך או כך, החידושים החשובים כאן היו כפולי-הנעה ולועסי-עפר כיאה לאמריקה. ב.מ.וו אולי לא מדברת על קרוס-אובר, אבל מכונית התצוגה שלה מראה את כיווני ההתפתחות של סדרת ה-X, עם מראה כמעט-סופי ל-X3 המתקרב ובא. אודי נזכרה בהישגי העבר עם הקוואטרו במירוץ הטיפוס פייקס-פיקס, והציגה רכב כפול-הנעה ושופע עוצמה שנע בין האולרואד המוכר לנו לרכב שטח ייעודי יותר. זה האחרון מבוסס על רכב התצוגה מגלן מבית פולקסווגן, ויגיע כנראה לייצור.