הצהוב הזה

חופש הביטוי וחופש העיתונות עדיין לא מעוגנים בחוקי מדינת ישראל. מאידך, חופש התנועה קבוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אני מציעה שבשם "חופש התנועה" וזכות הציבור לדעת יארגן גדי סוקניק מערוץ 2 סיור הרצאות ליגאל עמיר בארץ ובחו"ל, שהרי זו זכות הציבור לדעת מה חושב ומה מציע רוצחו של ראש ממשלת ישראל. יהיו לו הרבה רייטינג והכנסה. אחריו יוכל לקחת למסע תקשורתי גם כמה סוטים ורוצחי נשותיהם. לכולם סיפורי חיים מרתקים ומגרים כל מציצן וכל עיתונאי צהוב.

האמת היא שחברה הבנויה על עקרון של זכויות האדם, חופש הבטוי, חופש התנועה וכיוצא באלה, זכאית להתגונן ממחריביה ומהרסיה. לצורך זה יש משפט פומבי הוגן, שם ישמיע הנאשם כל שיש לו לומר, ומשנמצא אשם יוכנס מאחורי סורג ובריח. ואת הגיגיו יכול לכתוב לעצמו ולחבריו. אין הוא, הרוצח, גיבור דורנו ואין שום פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת בכך שאין מעלים אותו על המסך למען יראו וישמעו מסריו. לפי מיטב ידיעתי לכל אחד מ 6 מליון אזרחי המדינה יש משהו להגיד לציבור ובכל זאת לא כולם מגיעים למסך, גם לא כל האסירים. הצדקת הצהוב צהוב הזה והחמדנות חסרת הרסן הזו בזכויות יסוד של האזרח ושל הציבור, היא פרברסיה של העיתונות ושל יעדיה. שמעתי בגלי צה"ל את גדי סוקניק זחוח דעת ומרוצה. התביישתי.