בעוד ההורים בתל אביב צריכים לעשות שמיניות באוויר כדי למנן בתבונה את הפעמים שהם יכולים לאפשר לעצמם לבלות עם הילדים בספארי או בצפארי, פטורים תושבי הקריות מהתלבטויות קשות שכאלה, ונהנים מפינת חמד של ממש.
לאחרונה גיליתי את ה'חי פארק' של קריית מוצקין, גן חיות קטן ומקסים לילדים ולפעוטות, שמחזיק מבחר לא מבוטל של יתרונות גם למבוגר הנגרר.
הקסם הראשון קשור למחיר: הכניסה חינם לתושבי קריית מוצקין. זו הזדמנות מצוינת לברר מדוע הכניסה לגן החיות בחיפה אינה חינם לתושבי חיפה , הכניסה לצפארי אינה חינם לתושבי תל אביב, וכך הלאה. שאר אזרחי המדינה מתבקשים לשלם 15 שקל למבוגר ו-20 שקל לילד, והם מוזמנים להיכנס לאחד מגני החיות המושקעים, המטופחים והחביבים שראיתי לאחרונה.
יתר קסמי הגן קשורים לגודלו, שהוא בדיוק כגודלה של אמא דובה: לא יותר מדי גדול ולא יותר מדי קטן, כזה שהורה שדוחף עגלה יכול לשרוד בכיף, וכזה שפעוט בן שנתיים וחצי או שלוש יכול ללכת בו בלי להזדקק לרקיעה ברגליים פלוס הקריאה הידועה: על ה-י-ד-י-י-ם!.
מחירו החינמי עד אפסי של הבילוי מאפשר גם לחזור אליו בכל שבת, אם רוצים, ואם מתעורר צורך להאכיל ילד מול קוף או להרגיע בכיינים כרוניים מול בת יענה.
הגן מעוצב בחינניות כובשת. יש בו ציפורים יפות, תוכים משונים, פלמינגו, בנות יענה, זברות, אליגטורים, קופים ועוד חיות שהן לא גדולות ולא קטנות. יש בו פינת ליטוף של חיות משק, יש בו אפשרות לרכוב על גמלים ועל סוסי פוני, יש פינת לבנה בלאפה, יש אמפיתיאטרון קטן, יש בו שלט שמכריז שבקרוב יוקם מתחם פינגווינים, בעיקר יש תחושה שדווקא בעיר קטנה, ממש קריה, בקושי 40 אלף תושבים, למישהו היה מספיק חשוב לתת לאזרחים הרגשה שיש תמורה לארנונה.
בתום הסיור בגן החיות, כמעט לקראת שקיעה, יצאנו מהפארק היפה שנמצא בחזית גן החיות, ובו אגם קטן עם הרבה ברבורים לבנים ואחד שחור. אז נכון, זה לא פארק קנסינגטון, ועל כל ברבור מוצבים שני שומרי ראש, אבל בצמצום עיניים קטן מול השמש האדומה מעל אגם הברבורים, יכולת לחשוב לרגע שאתה אזרח של ארץ שפויה.
