סופרבול 37: הגנת הבקאנירס מול התקפת הריידרס

פעמים נדירות מזדמן לליגת ה-NFL ואוהדיה מפגש קלאסי כפי שצפוי להיות בסופרבול הקרוב. בליגה דינמית כל כך, כמעט כאוטית, ואחרי עונה רצופת הפתעות וסוחטת רגשית, הצליחו שתי הקבוצות הטובות בנמצא, אוקלנד ריידרס וטמפה ביי בקאנירס, להגיע לגמר הגדול. כל אחת מגיעה לאירוע הספורט המרכזי בספורט האמריקני מסיבה אחרת. לריידרס יש את קבוצת ההתקפה הטובה ביותר, לבקאנירס יש את קבוצת ההגנה הטובה ביותר.
קצת מספרים לתמיכה בקביעות הנ"ל: הריידרס השיגו כ-389.8 יארדים למשחק בהתקפה (ראשונים בליגה), הבאקס הגבילו את יריביהם ל-252.8 יארדים בלבד (צדקתם, גם כן ראשונים בליגה). הריידרס הפיקו 28.1 נקודות למשחק (מקום שני אחרי קנזס סיטי צ'יפס), הבקאנירס איפשרו רק 12.3 נקודות ליריבותיהן (עדיין ראשונים). לריידרס יש את ה-MVP של העונה ומנהל המשחק האחראי והיעיל ביותר זה שנים רבות, הקווטרבק ריץ' גאנון. לבאקס יש את שחקן ההגנה של העונה, הליינבקר דריק ברוקס. המסקנה ברורה: סופרבול 37 יציג את אחד המאצ'-אפים המסקרנים של השנים האחרונות. מאבק קלאסי בין הגנה להתקפה. עימות בעל משמעויות כמעט פילוסופיות - הפוטבול של היום לאן?
"זה הולך להיות משחק ששווה לקנות כרטיס עבורו (מחיר מינימום 1,600 דולר ולא נשארו כאלה)", אמר הגארד של הריידרס, פרנק מידלטון. "זאת עומדת להיות ההתקפה מספר אחת נגד ההגנה מספר אחת. כולם רצו את זה וכולם הולכים לצפות בזה". מידלטון בן ה-28, שחקן הבקאנירס לשעבר, הוא אחד מהגיבורים האפורים של קו מגני ההתקפה של הריידרס - קו ההתקפה הטוב ביותר בליגה והגורם המשמעותי ביותר בהצלחת הקבוצה. יותר מגאנון, יותר מג'רי רייס וטים בראון או צ'ארלי גארנר. גאנון מנהל את משחק ההתקפה בשלווה, בקור רוח ובעיקר כשלרשותו זמן רב לשיקול דעת. זה מתאפשר לא בזכות חומה אנושית עצומה שמונעת ממנו הטרדות לא רצויות מההגנות היריבות.
הטרדות לא רצויות הן המומחיות של הדפנסיב-טאקל הליצני, וורן סאפ, ובעיקר של הדפנסיב-אנד הזריז והעוקצני, סימאון רייס (15.5 סאקס העונה ושישה פאמבלים). הרביעיה החזיתית של הגנת הבאקס איבדה אמנם את הנוכחות המאיימת של אנתוני מקפרלנד הענק (אשר שבר את רגלו פעמיים העונה), אולם צ'רטריק דארבי הצעיר וגרג ספיירס הוותיק מילאו את מקומו בהצלחה לא מבוטלת. הקו הכוחני והאתלטי מגובה בליינבקרים מהירים וחרוצים - שלדון קווארלס, אל סינגלטון, נייט וובסטר וכמובן ברוקס, שמכסים מצוין את השטח האפור שבין הקו הקדמי לקורנרבקים והופכים את קבוצת ההגנה למטחנת בשר של ממש.
למזלם של הריידרס יש להם הרבה עתודות בשר עצומות כדי לשרוד את הטוחנים מפלורידה. שימו לב למימדים: לינקולן קנדי (1.98 מ', 134 ק"ג) בארט רובינס (1.91, 128), מו קולינס (1.93, 130), בראד בדג'ר (1.93, 128), בארי סימס (1.95, 120), לנגסטון ווקר (2.04, 138) ומידלטון (1.93, 132). הכותל המערבי מאוקלנד כל כך גדול, גמיש ומתואם, והצליח אפילו מול שחקני קו ההגנה האנרגטיים של טנסי טייטאנס בגמר ה-AFC. הצלחה דומה בסופרבול יכולה להכריע את המשחק לטובת הריידרס. אם גאנון יקבל את הזמן לו הוא מורגל כדי לנהל את ההתקפה, הוא יכול לעשות שפטים בבקאנירס - ההתקפה הטובה בליגה, כן או לא. בכל זאת, עם כל הכבוד לבחורים של מונטי קיפין (מאמן ההגנה של הבקאנירס), לא מדובר בבולטימור רייבנס של לפני שנתיים.
גאנון הוא המנהיג הבלתי מעורער של הריידרס ומהנדס ההתקפות המאווררות שלהם. הניתוח המושכל שלו למערכים שניצבים מולו, היכולת לאלתר בזמן אמת ובעיקר הזרוע המדויקת שלו (67.6 אחוזים העונה), הופכים אותו למרכז הבקרה של כל השחקנים על המגרש, אם בהתקפה או בהגנה. קו ההתקפה כאמור מקל עליו בהתמודדות מול ההגנה. הנסיון של הרסיברים הוותיקים, ג'רי רייס וטים בראון והאקספלוסיביות של ג'רי פורטר, מקלים עליו מאוד את ההתמודדות בהתקפה והופכים את סגנון "התקפת החוף המערבי" (West Coast Offense) לקטלני כל כך. נראה שכולם יודעים היכן להיות במגרש. עם רייס ובראון, שני הרסיברים הטובים בשני העשורים האחרונים, גאנון יכול להיות בטוח שהם יתפסו את המסירות שלו. פורטר הוא בעיקר נשק לטווחים ארוכים, אופציה למהלך גדול בכל רגע של המשחק. הריידרס איבדו אמנם את הטייט-אנד רולנד וויליאמס הפצוע, אבל הרוקי דאג ג'ולי נענה לאתגר ועומד בו מצוין, כמו כל שאר הרסיברים בקבוצה.
מול חבורת הרסיברים המרושתת של הריידרס, יתייצב מערך סקנדרי סבוך, שאפתן ומתעלק, שינסה להפריע למהלך התקין של התקפת המסירה של הריידרס ולצמצם את זמן המשחק של גאנון. הקורנרבק, רונדה בארבר, הוכיח את יכולותיו הטובות כמנחס בניצחון על האיגלס בגמר ה-NFC, כששיתק כמעט לבדו את הרסיברים של האיגלס. הנוהג של בארבר לנטרל את הרסיבר עליו הוא שומר, תרם לא פעם להגדלת התפוקה הגנתית של הקורנרבק המקביל בראיין קלי, שהוביל את הליגה באינטרספשנס (יחד עם רוד וודסון מה...ריידרס, עם 8). כשהאופציה של בארבר מבוטלת חייבים למסור לצד השני של המגרש, שם עורבים לכדורים קלי, דווייט סמית' ואפילו ברוקס, שחטף חמישה אינטרספשנס (שלושה מהם החזיר לטאצ'דאון).
נוכח כוח האדם המובחר שעומד לרשות הבקאנירס בהגנה והתיאום המושלם שלהם במעבר בין שמירה אישית לאיזורית בעיצומו של המהלך, יצטרך המאמן ביל קלהאן להציב מולם אתגרים גם במשחק הריצה. וכדי לעשות כן, ישתמש קלהאן בראנינג-בק צ'ארלי גארנר, נשק לא קונוונציונלי - קטן, אבל עושה הכל.
גארנר הוביל את הריידרס בנשיאת כדור (962 יארדים) כאשר בסגנון הפאנטום שלו הצליח לחלוף בזריזות בין מגני היריבות. הוא גם סיים שני בתפיסה (941 יארדים) ובקבוצה עתירת רסיברים כמו הריידרס זה לא עניין של מה בכך. בכל מקרה, הגיוון של גארנר דורש היערכות מיוחדת מהבאקס והוא יזכה לתשומת לב מיוחדת מהסייפטיז ג'ון לינץ' ודקסטר ג'קסון. במידה ודרוש משחק ריצה כוחני יעלו למגרש טיירון וויטלי, ג'ון ריצ'י או זאק קרוקט - המכבש האולטימטיבי של הריידרס בחדירת ה'אנד-זון'. אם הוא יראה מגרש בסן דייגו, יהיה זה סימן לכשלון הגנת הבקאנירס.