הופעה: ללא בלמים בקסטל!

היה זה אחד מאותם ערבים עליהם אפשר לומר כי לו היה נוחת על הבארבי טיל סקאד היה חציו של הרוק השינקינאי נמחק מהמפה של אזור א'; אחד מאותם ערבים בהם הברנז'ה התל-אביבית המעודכנת מתייצבת כדי לתת צ'אנס, לכרות אוזן לצלילים חדשים, מיוחצ"נים היטב, לא בהכרח מוכרים, שזולגים מהבירה הרחוקה, אי שם מעבר להררי החושך של הקסטל; אחד מאותם לילות בהם הבארבי מלא, מתחם הוי.איי.פי שמאחורי הסאונדמן צפוף, האלכוהול זורם, הבחורות יפות, והסיכוי שתמצא את עצמך בבוקר מתעורר ולצדך זמרת אלטרנטיבית דומה לסיכוי שבועז וכטל יושבע לכנסת הקרובה.
אחרי מופע פותח משעמם ודי מיותר של הצמד האלקטרוני "חנה וחסיבה", שהיווה רקע לויכוחים פוליטיים בואכה הקלפי, עלו 'יאפים עם ג'יפים'. כהרכב מקליט היאפים הם צמד מבית היוצר של הלייבל הירושלמי האלטרנטיבי 'פאקט רקורדס', שכבר כמה שנים עושים קולות של מי שאמורים להציע אלטרנטיבה של ממש לאגף הרוק האלקטרוני המקומי. על הבמה הופך הצמד להרכב מגוון, מוכשר ורב משתתפים. דיסק ואי.פי. שרצים יפה יחסית בקרב הקהל חובב האלטרנטיבה כבר יש להם, וגם כמה שירים לא רעים, אבל כלהקה מופיעה יש להם עוד דרך ארוכה לעשות. "לרדוף את הדרקון" כך הם קוראים למופע, סובל בעיקר מחוסר מיקוד סגנוני. אותו פיזור, אותה מניפה, שאמורים להפוך אותם להרכב אלטרנטיבי מחושב, מסוגנן ואטרקטיבי, עומד להם לרועץ בנקודות בהן הבלוז והרוק המתקדם משיקים לאלקטרוניקה, והפוקוס הולך לאיבוד.

מתקשים במייל הנוסף

היאפים הם, במופגן, מוזיקאים אקספרימנטליים, הנמצאים בשלב הניסוי, מחפשים שבילים חדשים המתפצלים מדרכים ידועות. פסנתר קלאסי, בנג'ו, חצוצרה, סקסופון, סמפלר ומחשב מצטרפים בתורם להרכב רוק – בס, תופים, חשמלית ואקוסטית דומיננטית. המטוטלת מתחילה את התנועה בדילן, מאיר אריאל וטום ווייטס, בשירים שהבסיס שלהם הוא ואריאציה על בלוז-רוק אקוסטי, ונעה דרך ג'טרו טול, פיוז'ן ורוק מתקדם, עד לפוסט-רוק שמערבב לופים עם גיטרה חשמלית. אוזן המורגלת בדרכים עקלקלות תמצא את מעטפת הסאונד המאתגרת שלהם נוחה וידידותית למשתמש, כשהיא מחפה על חיבור מרתק אך לא תמיד קולע בין מבנים מסורתיים מחד, לעיבודים מעניינים מאידך.
על אף שהם מצטיירים כהרכב ניסיוני היאפים לא תמיד נוסעים את המייל הנוסף. במבט כולל המוסיקה שלהם חסרה מנות גדושות יותר של רגש; האמנות שלהם רוויה ומעוצבת, אך חסרה מימד של הקרבה; הטקסטים סבירים, אבל לא חודרים מספיק לעומק. כל עוד הם לא מתיימרים להמציא את הגלגל מחדש זה עוד נסבל, אבל כשהשמן במנוע עולה להם לראש, הם נשמעים לעיתים כמי שמשלבים את ה 4x4 בניוטרל.
השוואה אפשרית ניתן לעשות בין היאפים לבין "MY SECOND SURPRISE", צמד נוסף שעל הבמה של הבארבי הופך להרכב כלי רב-משתתפים. שני ההרכבים, שהתמחו עד עתה בעבודת אולפן, נמצאים בימים אלה בשלב חיפוש הדרך בכל הנוגע להופעת במה. הגיוני וכדאי לתת לשניהם את הצ'אנס ואת הזמן לגבש לעצמם תפיסה פרפורמטיבית ולהציג מופעים מוצלחים וראויים, ובכל מקרה מומלץ לחפש את שניהם בהופעות.