שתף קטע נבחר

הלילה המטורף ביותר

עפר שלח מנסה להתמודד עם קצב האירועים של השעות האחרונות: מה בעצם שווה התקשורת בקצב האירועים המטורף הזה, ומה זה אומר על הפוליטיקה האמריקנית?

הבחירות בארה"ב קבעו שיא חדש לתוחלת חיים של ידיעה תקשורתית: מעתה אל תאמר שהמילים כבר אינן שוות את הנייר שעליו נכתבו, אלא שהידיעה הטלווויזיונית כבר אינה שווה את הפריים, והמידע האינטרנטי כבר אינו אוחז את הבייט שממנו הוא מורכב. בחירות 2000, בהן התמודדו שני אנשים שאינם מלהיבים אף אחד, ייזכרו בתולדות ארה"ב כלילה הפוליטי המטורף ביותר שידעה האומה.
זה המצב, נכון ממש לשעה שהדברים נכתבים: עושה רושם שג'ורג' וו. בוש ניצח בפלורידה, למרות שגם זה לא סופי. בכל מקרה, אי אפשר יהיה להכריז על נצחונו עד שתסתיים הספירה החוזרת, המחוייבת על פי חוקי פלורידה בכל מקרה שבו ההפרש קטן במיוחד. אם אכן בוש ינצח, יהיו לו מספיק אלקטורים, כדי להיבחר לנשיא – אם האלקטורים אכן יצביעו לפי מה שבחרו המצביעים, מה שהם לא מחוייבים לעשות.
מבולבלים? ברוך בואכם לפוליטיקה האמריקנית, מקום שבו מתים נבחרים לסנאט (אצלנו הם רק בוחרים) ושום דבר לא גמור גם אחרי שהוא גמור. בסי.אנ.אנ מדברים על תוצאות ההצבעה כעל הוכחה שאמריקה מחולקת; נדמה לי שהן אומרות שאמריקה כבר לא מוצאת הבדל של ממש בשלטון כזה או אחר.
מערכת הבחירות הנוכחית, משני צדדיה, שלחה מסר כמעט אחד: השפע האמריקני צריך להתחלק, ולא רק לעשירים. החלש והחולה, הזקן והצעיר, עמדו במרכז מערכת הבחירות הזו. צריך היה מיקרוסקופ חד שמיוחד כדי להבדיל בין "השמרנות הרחומה" של בוש ל"דמוקרט החדש" של גור וליברמן. האיש הזה, הגור-בוש הדמוקרט-רפובליקני, ישלוט בבית הלבן בארבע השנים הבאות, יהיה שמו הפרטי אשר יהיה.
ועוד שני דברים: קודם כל, לאיש שהכריע את הבחירות קוראים רלף ניידר. אביר הגנת הצרכן האמריקני לקח כ-3% מהקולות, אבל מכיוון שכמעט כולם היו מצביעי גור פוטנציאליים, כולל בפלורידה, הרי שאם ניידר לא היה רץ, גור היה זוכה. ניידר טען כל הזמן שזה לא משנה לו, אבל לא בטוח מה יחשוב כשבוש ימנה שופטים שמרניים לבית המשפט העליון.
ושנית, שום דבר באמת לא נגמר. אם אכן בוש יזכה בפלורידה וגור יזכה ביותר קולות בספירה הכללית, עשוי להיות מצב שבו לבוש יש 271 אלקטורים, ולגור 269. הלחץ על האלקטורים לשנות הצבעה ו"לשקף את רצון העם", יהיה אדיר. הבחירות האלה עשויות להיגמר רק בדצמבר, באקט שהוא בדרך כלל טקסי והפעם הוא אמיתי לגמרי: התכנסותם של 538 איש, שלכאורה אמורים לשקף את רצון הבוחר, ובשנה שבה רצון הבוחר לא ברור פתאום הם מחזיקים בידם את אמריקה.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עפר שלח
צילום: איי פי
מחנה בוש. שמחת מנצחים
צילום: איי פי
צילום: איי פי
גור. עוד יש סיכוי
צילום: איי פי
מומלצים