עצות למשקיעים בעידן הרפורמה

הרפורמה במס נוגעת לכל אחד מאיתנו ומשפיעה על כדאיות ההשקעות והחסכונות שלנו. חברת מיטב הוציאה מדריך לרפורמה במס בשפה ברורה, שעוזר לעשות סדר בבלגן. ריכזנו כמה טיפים מועילים:

בתוכניות חיסכון עם ברירת הצמדה, מהסוג שהבנקים משווקים כיום במרץ רב, צריך להקפיד לבחור את התוכנית המתאימה למשקיע לפי התשואה נטו, כלומר אחרי תשלום המס.

התוכניות מציעות בדרך כלל את הגבוהה מבין האפשרויות - הצמדה למדד או ריבית שקלית. על כל מסלול חל מס שונה: על ריבית צמודת מדד 15% ועל ריבית שקלית (כלומר לא צמודה) - 10%. לדוגמא: תוכנית חיסכון לשנה אחת המציעה ברירה בין הצמדה למדד בתוספת 5% ריבית, או מסלול שקלי של 10%.

אם האינפלציה בתום שנת החיסכון תסתכם ב-5%, לכאורה אין עדיפות לאחד המסלולים, אבל ברמת הריבית נטו יש הבדל. כיצד? מפני שמהריבית במסלול הצמוד ירד מס של 15% שהם 0.755, כלומר יישארו 4.25%, ובתוספת של 5% מדד - 9.25%. ואילו במסלול הלא צמוד התשואה נטו, אחרי ניכוי המס, היא 10%.

מי שמחליט להעביר ניירות ערך מפיקדון בבנק אחד לפיקדון בבנק אחר, צריך לעמוד על זכותו לקבל את כל הנתונים ההיסטוריים של פעילותו בניירות ערך, ולא רק לגבי ניירות הערך המועברים לבנק, וכן עליו לחייב את הבנק שאליו הוא מעביר את ניירות הערך להכניס למחשב את הנתונים.

משקיע שמנהל יותר מתיק השקעות אחד בשני בנקים שונים או יותר, כדאי שישקול אפשרות לאחד את כל החשבונות ולרכז אותם במקום אחד. בדרך זו יוכל לקזז באופן שוטף הפסדים מול רווחים. במצב בו משקיע מנהל מספר חשבונות של ניירות ערך, הקיזוז יוכל להיעשות רק בסוף השנה על ידי תיאום מס בהגשת דו"ח מקוצר למס הכנסה.

משקיע שמחזיק ניירות ערך שרכש בעבר, ואשר שעריהם ירדו (כלומר נגרם לו הפסד בון), מחזיק בידיו -עד כמה שהדבר נשמע מוזר - נכס. כדאי למשקיע לחשוב היטב לפני מכירת ניירות ערך אלה והחלפתם בניירות ערך אחרים, כי צעד זה יגרום לכך שהוא יאבד את מגן המס שלו. יש היגיון בפעולה כזו רק אם המשקיע מצפה שנייר הערך החדש יניב לו תשואה גבוהה בהרבה מהנייר הישן. לגבי ניירות ערך שנרכשו לפני תום שנת 2002 העניין רלבנטי למניות ולקרנות נאמנות מעורבות ופטורות ממס.

לגימלאי שמשקיע בתוכניות חיסכון כדאי לפזר את מועדי הפירעון של התוכניות על פני כמה שנים. זאת כדי שלא יקבל את כל הריבית שנצברה בתוכניות בשנה אחת. כך הוא יוכל לנצל היטב את הטבות המס הניתנות לו על בסיס שנתי. אם לא ינהג כך, הגימלאי עלול להיות במצב בו בשנה אחת יקבל יותר מדי ריבית, ובשנה אחרת לא יקבל ריבית כלל - ואז לא יוכל להפעיל את זכותו לניכוי ממס באותה שנה.

קופות-גמל: יש משמעות לשם הקופה

בישראל פועלות כ-350 קופות גמל. מספר הקופות הרב מקשה על החוסכים לעקוב אחרי מדיניות ההשקעות שלהן, ולכן לשם הקופה יש חשיבות רבה. במשרד האוצר החליטו לעשות סדר בקביעת שמות הקופות, כדי שהם לא יהיו מטעים, והחוסכים יוכלו לקבל החלטת השקעה מושכלת.

בנוסף, תגדל היכולת של החוסכים להשוות בין קופות, היות שתנאי בסיסי להשוואה הוא ההשוואה בין מוצרים שונים. כיום יש מקרים בהם שם של קופה דומה לשם של קופה אחרת, אך הרכב ההשקעות שונה.

על פי ההערכות כ-40 קופות מבין הקיימות יאלצו לשנות בחודשים הקרובים את שמן, ומעתה כל קופה חדשה שתוקם תקבע שם בהתאם הכללים החדשים.

כך לדוגמא יהיו כמה הגדרות לקופת גמל שקלית: קופה שקלית היא קופה שמתחייבת להשקיע בנכסים לא צמודים (שקלים) לפחות 50% מנכסיה; קופה שקלית 60% מתחייבת להשקיע לפחות 60% מנכסיה בשקלים וקופה שקלית - לפחות 70% מנכסיה בשקלים. אותו מדרג שמות יחול גם על קופה מט"חית וקופה צמודת מדד.