לא תאמינו: ערבי עם הגיון

מרתק לראות כמה מעט השכלנו ללמוד מהמערכה בלבנון, וכמה הפלאנו לשכוח אפילו את המעט הזה. לראייה, ההתרגשות הגדולה מדבריו של חסן נסראללה, מזכיר החיזבאללה, על ההוראה-כביכול שנתן לארגונו "להניח את הנשק". נסראללה, מסתבר, דיבר בעיקר על ימי הנסיגה הישראלית, והסביר את השקט היחסי שבו התבצעה. אבל התופעה הכללית נשארה: התקשורת והממסד הבטחוני בישראל ממשיכים שלא להאמין למה שנסראללה – ומנהיגים ערבים אחרים – אומרים, ולהתייחס להצהרות שלהם כאילו הן חלק מאיזו מזימה מסובכת ולא אמירה פשוטה וישירה על המציאות. וחוץ מזה, אנחנו ממשיכים להתייחס לערבים כאל מי שמונעים על ידי יצר בלתי נשלט להרוג ישראלים אם רק יש הזדמנות, ולא מאמינים שיכולים להיות להם שיקולים אחרים.
שנים ראו אצלנו בחיזבאללה בובה איראנית או סורית, שאין לה רצון משלה. כל הפרשנויות לפיה מדובר בארגון לבנוני, שיש לו אג'נדה פוליטית וחברתית משלו, נדחו על ידי הממסד בבוז: אם מישהו היה מקבל אותן, צריך היה, רחמנא ליצלן, להפסיק לחשוב על החיזבאללה כעל ארגון טרור מטורף, ואולי אפילו להתייחס אליו כאל בן שיח לגיטימי. כתוצאה מכך נתפסו האמירות העמומות-במתכוון של נסראללה כמסך קלוש מאחוריו ממשיך להסתתר רצון עז לרצוח יהודים, וטובי המוחות המודיעיניים טרחו להסביר לנו שאם החיזבאללה יניח את נשקו, אין לו זכות קיום.
והנה זה פלא, הנסיגה באה, ונסראללה מתנהג בדיוק כמו שסביר היה שיעשה, עכשיו שהוא אדון-למעשה על חלק גדול מדרום לבנון. כל עוד היתה ישראל כובש בשטח זר, היתה לנסראללה לגיטימציה מלאה ותמיכה מהאוכלוסיה למאבק. עכשיו הוא אינו רוצה להצטייר כמי שמביא את האש על בתיהם של אנשים, ועוד אנשים שמהווים את בסיס התמיכה שלו לקראת הבחירות בלבנון בסוף אוגוסט. אין לו אינטרס שתהיה כרגע אש, ולכן הוא נוצר אותה. זה עד כדי כך פשוט.
נסראללה נתון גם במאבק נגד התביעה לפרק את חיזבאללה מנשקו. ריסון מול ישראל בעתיד הקרוב יראה שהארגון יודע לנהוג באיפוק ובהגיון, מה שיעזור לו במאבק הזה. כל זה הגיוני מאוד, ולפיכך מפחיד את כל מי שהילך עלינו אימים בדבר הדברים הלא הגיוניים שיעשה החיזבאללה אחרי הנסיגה. התוצאה: סדרה של אזהרות חסרות משמעות ("החיזבאללה אוסף מודיעין לחטוף חייל", אזהרה שוות ערך לכותרת לפיה "צה"ל מתכונן למלחמה" אחרי אימון שגרתי של אוגדת שריון), ותילי תילים של פרשנות על אמירה פשוטה של נסראללה בראיון, שיש בה את הדבר שהכי מפחיד אותנו אצל הערבים: אמת והגיון.