שתף קטע נבחר

חצבה: כפר תיירות משגשג

כן, טילים, לא טילים - הכפר מציע צימרים מטופחים ומפנקים לצד אטרקציות לילדים ולמשפחות, שלא לדבר על ביטחון, שקט ומזג-אוויר נעים במיוחד

בהנחה שסדאם יחטוף מהאמריקנים וינסה להחטיף גם לנו משהו, מה שאומר ללא מעט אנשים פרידה מהמרכז לכיוון הפריפריה - למה לא לבדוק מה שיש לערבה הישראלית להציע? ויש לה. חבל על הזמן. אתה לא מבקר בערבה חצי שנה, וכבר צצים לך מקומות מפתיעים, צימרים חדשים ואטרקציות שלא היו כאן מקודם. והכל בשקט, בצנעה, בלי שניתן יהיה לראות דבר מכביש הערבה הארוך והמשעמם.
נקפוץ למשל לביקור קצר ומרתק במושב חצבה. לא רבים שמו לב לכך, אבל מושב חצבה הולך ותופס את מקומו ככפר תיירות לכל דבר, שמציע צימרים מטופחים ומפנקים לצד אטרקציות לילדים ולמשפחות, שלא לדבר על ביטחון, שקט ומזג-אוויר נעים במיוחד.

אצל בתיה ואילון שוורץ

22 שנה הם בחצבה, גידלו ילדים נחמדים שהיום הם סטודנטים ושותפים בעסק, עבדו בחקלאות מזריחת החמה עד צאת הנשמה במשך שנים. בסוף באה אל ההורים אחת הבנות, שהכינה עבודה במסגרת קורס יזמות באוניברסיטה, ואמרה בוקר אחד: "אמא, אבא, הגיע הזמן להתחיל לגדל פסטו".
פסטו הוא הממרח האיטלקי ההוא, על בסיס בזיליקום ושמן זית, שכאשר מורחים אותו בשכבות שמנות על פרוסת לחם קלוי מרגישים משהו מטעמו של העולם הבא. אז אמא בתיה ואבא אילון עשו חושבים והלכו על זה בגדול. היום הם משווקים בכל רחבי הארץ (בכל רשתות השופרסל) את סלטי הבייבי, אותם סלטי רוקולה ומיזונה וסלק צעירים, בני כמה שבועות, שניתן להכין מהם סלטים רעננים וטעימים מאוד. הסלטים, שהפכו ללהיט אצל כל חובבי האוכל הבריא והדיאטטי, עוברים קיצוץ ושטיפה במכונות שיובאו במיוחד לשם כך מגרמניה. הכל תחת אישור קפדני של משרד הבריאות.
אצל בתיה ואילון טעמנו גם את הפסטוכוסברה, פסטוזיליה וגם את הצ'ימיצ'ירו, אותו סלט ארגנטיני טעים שהחבר'ה באל-גאוצ'ו מורחים על הבשרים העבים שלהם. רוב הייצור, עליו מופקדים 14 עובדים בנוסף לבתיה, אילון והילדים, הולך בעיקר לייצוא דרך אגרקסקו, אבל גם כשמגיעים אליהם לערבה מובטח סיור מלא הנאה ומגיר מיצי פה.

אצל חסידה וניר אבינרי

נכון, יש להם כרגע רק צימר אחד להציע, תמורת 300 שקל לזוג ללילה (עם תוספת 70 שקל לילד, ובמקרי חירום המחיר יורד..), אבל לא לשם כך נכנסו אליהם. ניר, מתברר, מגדל דגי נוי לייצוא. במחסן גדול ומואר אפשר להציץ ולראות מיגוון מדהים של דגים טרופיים, דוגמת סייפנים, פלטים וגופים, שאוטוטו ימצאו את עצמם באקווריומים של אירופה.
צעדנו עוד כמה דקות ברגל והגענו לגן העדן הפרטי של נואית ושי חברון. נואית ושי הם חקלאים מחצבה שמאמצים מדי שנה את מאות הפועלים התאילנדים שעובדים בערבה. בחצר ביתם הגדול תוכלו לראות בית מקדש תאי קטן והרבה מזכרות מתאילנד. אבל גם הם הבינו ברבות הימים שהחקלאות שינתה כיוון ושהם צריכים להצטרף אל המתפרנסים מאירוח תיירים ישראלים.
והחברונים עשו את זה בגדול. חדרי אירוח כאלה לא תראו בשום מקום בארץ. מדובר כולה בשמונה חדרי עץ מרווחים ונוחים מאוד, כל אחד נושא שם של פרח - חמניה, נרקיס, כלנית ועוד. בכל יחידה ג'קוזי, חדר לילדים וחדר פרטי להורים, עם בידוד ביניהם. העיצוב, בסגנון שמזכיר את הפרח שנותן ליחידה את שמה. כמה? 350 שקל לזוג, פלוס 80 שקל לילד, כולל ארוחת בוקר עשירה. בין הצימרים מפרידים שטחי צמחים ופרחים. את המתארחים משרת אולם מרכזי משותף, עם בר, משטח באולינג ומשחקים לילדים.

אצל תמי ודני בראל

דני, יודע כל ילד בערבה, הוא מדריך טיולים ותיק ומורה דרך שמכיר כל נקיק ושביל. כל עוד הילדים היו בבית, תמי נשארה איתם וטיפחה את הקן המשפחתי. ברגע שהתעופפו, ודני המשיך לצאת כל בוקר עם הג'יפים והמטיילים, התחילה תמי להמתסר לאמנות האירוח.
זה התחיל מחדר אחד של הילדים שהוסב לצימרונצ'יק. יצא שחבר'ה שנקלעו בטעות ללילה עם ארוחת בוקר הפכו ללקוחות קבועים. הצימרונצ'יק הפך לצימר, ואליו נוספו עוד שלושה - עם פינת אירוח מרופדת, שהדרך אליה עוברת בין עצי פרי ופרחים. יש ג'קוזי, פינת גריל, חדר ביליארד ופינת חי קטנה להנאת הילדים. טיולים רגליים או ממונעים מוצעים לכל דורש. עלות אירוח: 300 שקל ללילה לזוג, פלוס 80 שקל לילד, כולל ארוחת בוקר משהו-משהו.

אצל עומרי ולילך גוטפלד

אם תמי ודני הם פנסיונרים שפנו לאירוח אחרי שעייפו מחקלאות, הרי שעומרי ולילך גוטפלד, בני המושב, הם צעירים שהחליטו ללכת על תיירות כעל דרך חיים ומקצוע לכל דבר. אחרי טיולים באפריקה ובכל מיני חורים בעולם, החליטו לילך ועומרי שאחרי החתונה הם הולכים להתפרנס מאירוח באיגלו'ס מעץ.
הם הקימו שבעה כאלה בו-זמנית ופתחו זולה גדולה במרכז המיתחם. בזולה יש פינת חי, משחקיה מיוחת לילדים, חבלים וכל מיני איבזורים שזמכירים כפר אפריקני ססגוני. עומרי עוסק בהדרכת מטיילים על ג'יפים ובין לבין עסוק בהקמת מסעדה שתארח גם אנשים שאינם מתארחים באיגלו שלו.
חוות שיזף, קוראים לפרויקט האיגלו'ס בערבה. מהחדרים אפשר לראות את השמש למעלה ואת הרי אדום וירדן מבעד לחלון. 300 שקל לזוג, ועוד 85 שקל לילד.

לא מפחדים

אוסי ניר, רכזת התיירות של הערבה, טיפוס אופטימי מלידה, לא מתרגשת מהמלחמה המתרגשת עלינו. מבחינתה, שוב מדובר בהזדמנות עסקית. בחוזר שהיא הפיצה בין מאות בעלי הצימרים בערבה היא קבעה כללי התהנהגות בסיסיים: להשכיר חדרים לשבוע אחד בלבד ולא יותר, להוזיל את מחירי הצימרים בעת חירום, לתמחר לפי חדר ולא לפי מספר האנשים שיוכלו להיכנס אליו.
כן טילים לא טילים, כל סופשבוע בערבה הוא חבילת אקשן: פעילויות לילדים, תחרויות טיסנים, סיורי ג'יפים, עפיפונים.



לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
משפחת בראל. צימרונצ'יק הפך לצימר
צילום: מאיר אזולאי
משפחת גוטפלד. תיירות כדרך חיים
צילום: מאיר אזולאי
מומלצים