צבא ההגנה לחיילים

בצה"ל סיכמו במהלך הימים האחרונים את פניות הציבור לשנת 2002. מדו"ח השנה החולפת עולה כי לשכת פניות הציבור, הכפופה לאגף כוח-אדם, טיפלה בשנה זו ב-53,131 פניות לעומת 51,029 בשנת 2001. 9,529 מהפניות נעשו באמצעות הדואר ו-43,602 דרך הטלפון.

הפונים התמקדו בעיקר בשלושה תחומים: אי-קיום פקודות מטכ"ל ופגיעה בזכויות חיילים, נושאים הקשורים בשירות מילואים ובקשות גיוס לקבע. נושא נוסף שעלה פעמים רבות הוא ההשפעה של המצב הכלכלי על חיילי הסדיר, שרבים מהם ביקשו לשבץ אותם בקרבת ביתם כדי לסייע לכלכלת המשפחה. חלקם אף ביקשו לקבל תשלומי משפחה חריגים.

"ניכרת עלייה בפניות של משפחות המבקשות ואף דורשות סיוע כלכלי מצה"ל, שכן החייל אינו יכול לסייע בפרנסת המשפחה", כותבים מחברי הדו"ח. "המצוקה גדלה כאשר יותר מחייל אחד מאותה משפחה משרת בסדיר. אנו רואים משפחות שאינן עונות על הנדרש לקבלת תשלומי משפחה, והחייל עומד חסר אונים מול המצוקה הכלכלית בבית.

"כשטיפלנו בפניות ראינו מצד אחד מפקדים שעושים כל אשר ניתן במגבלות הקיימות, כדי לסייע לחיילים במצוקה כלכלית. הדאגה לפרט בלטה במיוחד ביחידות הלוחמות, ובעיקר ברמת הגדוד. מצד שני, זוהו מפקדים שלא היוו כתובת עבור פקודיהם".

גם ההורים "מתגייסים"

חלק גדול מחיילי המילואים שפנו לסיוע הלשכה לפניות הציבור הביעו חשש מכך שיפוטרו אם יעדרו ממקום עבודתם בשל השירות. אחרים סיפרו על קשיים כלכליים. המצב הכלכלי הקשה השפיע גם על הגידול המשמעותי במספר המבקשים להתגייס לשירות קבע. מתברר כי חלק גדול מהמבקשים לחזור לשורות הצבא פוטרו ממקום עבודתם או לא השיגו מקום עבודה באזרחות.

קבוצה אחרת של פונים היא לוחמים ובני משפחותיהם, שביטאו קושי עקב עומס המטלות המבצעיות המוטלות עליהם. רבות מהפניות עסקו במצוקות נפשיות, בנושאים רפואיים, בהתנהגות מפקדים, בעומס בלתי סביר על חיילים וקצינים ועוד.

אחד הנתונים הבולטים בדו"ח הוא ריבוי פניות ההורים בתלונות לגבי השירות הצבאי של ילדיהם. הורים רבים מבטאים אכזבה משיבוץ ילדיהם לתפקידים מסוימים. "נתקבלו פניות קורעות-לב של הורי חיילים בעלי נתונים אישיים גבוהים, ששובצו כנהגי תובלה או כבודקים במעברי הגבול", כותבים מחברי הדו"ח, "תפקידים אשר לטענתם אינם ממצים את יכולותו וכישורונו של בנם.

"כן פונים הורים המביעים את פליאתם על כך שבנם לא שובץ ליחידה מסוימת מאחר שלא עבר את מבדק הסיווג הביטחוני. ההורים דורשים לדעת את הסיבות לכך, וטוענים שמדובר בטעות או בסיבות לא מוצדקות".

נושא נוסף שמעסיק הורים רבים הוא שיבוץ בנים יחידים לתפקידי לחימה. החל מחודש מרץ 2002 אין לשבץ בנים יחידים ליחידות המצויות בגזרות לחימה. אך למרות ההנחייה, בפועל עדיין משובצים בנים יחידים ליחידות מסוג זה ומבצעים פעילות באזורי לחימה. פניות של הורים לבנים יחידים ששובצו קודם להנחייה לתפקידי לחימה מופנות למפקדים כדי שישקלו לשבץ את הבנים ביחידות עורפיות.

חשש מסוג אחר מבטאים הורים בעקבות פיגועים וריבוי הידיעות על ניסיונות חטיפה של חיילים. כך למשל, הורים מביעים דאגה לגורל ילדיהם המצויים שעות רבות בנסיעות, כמו מש"קיות ת"ש ומש"קיות נפגעים. גם חיילים שחוו פיגועים מביעים חשש מפני חזרה לאותה יחידה וחרדה מפני נסיעה חוזרת באותו ציר שבו התרחש הפיגוע.

לא תמיד העריקים אשמים

אחת הבעיות שמטרידות את הצבא היא נפקדות ועריקה של חיילים. "אנו מתרשמים כי היעדרותו של החייל נובעת לרוב מהרגשתו כי לא טיפלו בבקשותיו וכי מפקדיו לא היו קשובים לו", כותבים מחברי הדו"ח. "אנו משוחחים עם חיילים אלה כדי להבהיר להם את החשיבות של חזרתם ליחידות". גם במקרים מסוג זה עלו טענות מצד הורים.

התלונות העיקריות: הורים סיפרו כי נציגי היחידה לא ביצעו ביקור בביתם אף שדיווחו כי עשו כן, או כלל לא דיווחו להם על נפקדות הבן. "טיפלנו במספר מקרים של עריקים, אשר רק בעקבות פנייתם הובא לידיעת היחידה כי הם נפקדים", כותבים מחברי הדו"ח. "התקלות במקרים כאלה מתרחשות בעיקר במעבר בין יחידות. יש להדגיש כי כאשר עולה חשד שנעשה עוול לחייל, אנו מטפלים בפנייתו למרות היותו עריק".

נושא אחר שהדו"ח מתייחס אליו הוא עומס הפעילות המבצעית המביא לחוסר יכולת של המפקדים לממש את זכאות החייל לחופשה "רגילה" או לחופשת שחרור. "הדבר גורם למרירות רבה בקרב החיילים וההורים. יש לציין כי המפקדים עושים מאמץ להוציא את החיילים לחופשות בסבב פלוגתי, גם אם אינם מקבלים את כל מלוא הימים. יש לעשות מאמץ מצד הגורמים הממונים לאפשר למפקדים לממש חובה זו".

המפקדים פחות מטרטרים

אחד הנושאים שבהם חלה ירידה במספר הפניות הוא נושא יחסי מפקדים-חיילים. "להערכתנו הירידה בהיקף הפניות נובעת מהפעילות המבצעית ביחידות הלוחמות, ממודעת המפקדים וממעורבותו של הרמטכ"ל בנושא", כותבים מחברי הדו"ח. רוב הפניות השנה עסקו בנושאים: פגיעה בחיילים, חוסר שעות שינה, מניעת חופשות וכד'.

התלונות לגבי חוסר שעות שינה התרבו בעקבות מבצע "חומת מגן". "הורים מביעים דאגה לבריאותם ותפקודם של החיילים במצב של שעות שינה לא מספקות. לטענתם, חוסר שעות השינה מביא להירדמות של חיילים גם במשימות מבצעיות".

מבצע "חומת מגן" גם הביא לעלייה במספר הפניות של אנשי מילואים. אלה הלינו על יחס לא הולם מצד קצינות הקישור, על אי-כיבוד זכויותיהם בעקבות חוסר בקיאות של קצינות הקישור בפקודות ובנוהלים ועל כך שנקראו לשירות שלא בהתאם להוראות. חיילים רבים גם טענו כי הם חשים מקופחים נוכח אי-השוויון בנטל השירות, דבר שגורם להם התמרמרות וחוסר רצון לשרת. לא מעט חיילים התלוננו כי לא סופק להם ציוד במידות שלהם. בולט בעיקר מחסור בנעליים במידות גדולות.

הורים רבים, אגב, טוענים כי סכומי הכסף שחיילות מקבלות עבור רכישת נעליים תקניות אינן מספיקים.

חיילים שאיבדו ציוד אישי במעבר בין הבקו"ם ליחידה הלינו על חוסר יכולת להשלימו. לעתים אין ברשותם מעילים לימי החורף. תהליך התשלום בגין אובדן ציוד הוא ארוך ומסורבל ומביא לכעס רב על המערכת.