מחפשים את עממי

בניו ויורשיו של המלחין הרוסי אדוארד קולמנובסקי, שכתב בין היתר את הלחנים לשירים ידועים כמו "בואי אמא", "העגורים" ו"בדומיה", טוענים כי במשך עשרות שנים הופקעו זכויותיו של אביהם על יצירות שכתב ותורגמו לעברית. בראיון ל"מעריב" שפורסם השבוע, טענו היורשים כי במשך שנים בוצעו, הושמעו והוקלטו בישראל לחניו של אביהם, אך הוצגו כלחנים עממיים שכותבם אינו ידוע, עובדה ששללה ממנו את זכותו להכרה ולתמלוגים המגיעים לו מתוקף חוק זכויות היוצרים הבינלאומי.
כעת מבקשים בניו של המלחין היושבים בגרמניה וברוסיה, לתבוע את הכספים המגיעים להם לטענתם, בגין שימוש בלתי חוקי שנמשך 40 שנה. בראיון שהתפרסם עימם נטען בין היתר כי אקו"ם "התעלמה מהמלחין עשרות שנים".
היום מתברר כי מאז שנת 1995 הועברו, כך על פי טענת אקו"ם, תמלוגים תמורת השימוש בלחניו של קולמנובסקי לידי Rao, האגודה הרוסית המקבילה לאקו"ם בארץ. ממסמכים שהוצגו בפני ynet עולה כי סכומי הכסף הועברו מאז נחתם הסכם ההדדיות בין האגודה הישראלית לאגודה הרוסית. הסכם בין אקו"ם לבין Rao נחתם בשנת 1995 שכן עד לחודש אוקטובר בשנת 1991, לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין ישראל לרוסיה.
עו"ד אברהם לנדשטיין, המייצג בישראל את בניו של קולמנובסקי, אומר בתגובה: "זו הפעם הראשונה שאני שומע שכספים הועברו. אני בקשר עם Rao ועם אקו"ם, ומעולם לא סיפרו לנו על העברת תמלוגים. מרשיי לא קיבלו את הכסף ואנחנו צריכים לבדוק לאן הוא נעלם במידה והועבר. ייתכן ונרחיב את החיפושים ברוסיה". לדברי עו"ד לנדשטיין טרם הוגשה תביעה משפטית בנושא שנמצא בשלבי איסוף חומרים וראיות, אך בכוונת היורשים לתבוע תביעה כוללת נגד מירב הנתבעים. "שיריו של קולמנובסקי הושמעו ברדיו, במסגרת ערבי שירה בציבור, בדיסקים ובאוספים מוקלטים. הם בוצעו על-ידי זמרים ועל-ידי חבורות זמר ישראליות והתמלוגים על השימוש לא התקבלו, אנחנו רוצים את הכסף", אמר.

סוגיה שעלולה ליצור סחף

התביעה שמתכננים להגיש יורשיו של קולמנובסקי - שהיא בעלת עילה או לא יתברר לכשתוגש לבית המשפט - עלולה להיות רק קצה קרחון של תופעה רחבה יותר, שבאה לידי ביטוי בין היתר במספר רב של יצירות מהז'אנר הים-תיכוני ש"סופחו" למוזיקה הישראלית תחת התארים "לחן עממי" או "נחלת הכלל", אף שבמקור, בארצות בהן נכתבו, שמות יוצריהם מוכרים.
המושג "לחן עממי" מתייחס ליצירות בעלות אופי פולקלוריסטי, שמקורן אינו ידוע. המושג "נחלת הכלל" מתייחס ליצירות שנכתבו לפני למעלה מ-70 שנה ועל כן זכויות השימוש בהן מותרות בלא צורך בתשלום תמלוגים.
מנהלת מרכז התיעוד באקו"ם, רוזי שחר-קרונר, אמרה הבוקר: "הסיפור הפרטי של קולמנובסקי ממחיש את שעתיד להתרחש, סחף של תובעים כמו יוצרים מטורקיה ויוון, שיבקשו בעוד מספר שנים תמלוגים על לחנים שהוצגו בפנינו בידי היוצרים והמפיקים הישראלים כלחנים 'לא מזוהים'. אנחנו מנסים לפעול למציאת היוצרים המקוריים, כמו במקרה של השיר 'אתה תותח', שמבצעת שרית חדד. את מלותיה של הגרסה העברית כתב יוסי גיספן והלחן דווח לנו כאוזבקי עממי, שהוא נחלת הכלל. מכיוון שמדובר בלהיט שמושמע המון, פנינו לאגודות מקבילות, שינסו לזהות את השיר ולאתר את יוצריו. זה הליך לא פשוט". לדברי שחר-קרונר לדיווחים השגויים אחראים בין היתר יוצרי הגרסאות הישראליות של הלחנים הזרים, המפיקים וכן תאגידי השידור המשמיעים את השירים.

"דיווחים שקריים על שימוש ביצירות הן עניין לביה"מ"

"במקרה של קולמנובסקי אקו"ם מעולם לא התעלמה מזכויותיו של היוצר הרוסי על לחניו. שנים ארוכות לא ידענו מי בעל הזכויות על הלחן, וגם כשנודע לנו שמו בתקופה שקדמה לחתימת ההסכם בננו לבין האגודה הרוסית, אסור היה לנו לגבות כספים עבור שימוש ביצירות, שאז לא היו חלק מהרפרטואר של אקו"ם", אומר מנכ"ל אקו"ם יוריק בן דוד ומנסה לפשט, "זה כמו שאני אגבה ממך כסף על נהיגה באוטו שלא שייך לי".
לדבריו, האחריות על תביעת התמלוגים מוטלת בראש ובראשונה על היוצר שצריך להצהיר בפני האגודה בה הוא חבר על פרטי היצירה המוגנת, לעבור "מרשם אוכלוסין" לתוך מאגר היצירות הבינלאומי, ובסופו של דבר לעקוב באמצעות האגודה בה הוא חתום על שימוש ביצירות. "דיווחים שקריים על שימוש ביצירות הן עניין לבית משפט. המון פעמים מגיעים אלינו יוצרים ישראלים שמעונינים להשתמש ביצירות, ופשוט אינם מכירים את שמות המלחינים שכתבו אותם. במקרים כאלה אנחנו פונים לכל האגודות שאתן אינחנו בקשרים ומעבירים קבצי MP3 על-מנת שיעזרו לנו בזיהוי היצירות. הפרוצדורה מכאן, במידה והיוצרים מזוהים, היא בקשת היתר לשימוש ביצירה מהיוצר או מבעלי כוחו. אקו"ם, כאמור לא גובה כספים עבור יצירות שאינן חלק מהרפרטואר שלה, שכולל יוצרים ישראלים ויוצרים עולמים, שחתומים באגודות מקבילות איתן אנחנו קשורים בהסכמים".