רבותיי, ההיסטוריה חוזרת

עבור רבים נראית המלחמה החדשה במפרץ כמו שידור חוזר למלחמת המפרץ ב- 1991. אז יצא סדאם חוסיין בשן ועין, לא לפני שהנחית 43 טילי סקאד על שכנותיו, 38 מהם פגעו בישראל (שניים נוספים נחתו בים). המלחמה ההיא גבתה הרוג אחד מפגיעה ישירה של סקאד בביתו. עוד מספר בני אדם מתו מהתקף לב או מחנק בעקבות אי הסרת אטם המסנן ממסיכת האב"כ.

לקראת המלחמה

מבצע "סופה במדבר" נפתח בעקבות פלישת הצבא העיראקי לכווית ב- 2 באוגוסט 1990. ארה"ב הקפיאה בתגובה את נכסיה של עיראק. שליט עיראק, סדאם חוסיין, הורה להזרים רבבות חיילים לכווית והנשיא האמריקני דאז, ג'ורג' בוש האב, הורה לצי האמריקני להיערך במפרץ. המתיחות במפרץ גאתה כשמאות אזרחים זרים נעצרו בכווית ומנגד כוחות אמריקניים החלו להיערך בסעודיה.
ב- 8 באוגוסט 1990 עיראק סיפחה את כווית ובתגובה החליטה גם בריטניה לשגר כוחות למפרץ. ב- 19 באוגוסט, הממשל האמריקני דרש לכנס את מועצת הביטחון להכריז על עיצומים נגד עיראק. מנגד, ישראל התבקשה לשמור על פרופיל נמוך. עיראק המשיכה במעשי ההתגרות והציבה עשרות משגרי טילים בכווית, שכוונו לריכוזי צבא אמריקניים בסעודיה. ב- 26 בנובמבר 1990 הציב האו"ם אולטימטום לעיראק: נסיגה עד ינואר מכווית, או מלחמה. ימים ספורים לאחר מכן שיגר הנשיא בוש את שר החוץ שלו, ג'יימס בייקר לפגוש את סדאם חוסיין בניסיון אחרון לפתור את המשבר בדרכי שלום, אולם גם ניסיון זה נכשל.
ב- 8 בינואר 1991 הזהיר שר החוץ העיראקי דאז (כיום סגן ראש הממשלה), טארק עזיז, בראיון ל"טיימס" הלונדוני ש"ישראל תהיה מעורבת בסכסוך מראשיתו". שר הביטחון, משה ארנס, הצהיר שאם ישראל תותקף "היא תגיב, ועוד איך". בהמשך המלחמה מנע ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, מעורבות ישראלית וזכה בעקבות החלטה זו להערכה רבה. בינתיים, ארה"ב החלה להזרים לישראל סוללות טילי פטריוט. בימים הבאים, עם ישראל הסתער על הסופרמרקטים. מדפי השימורים, המים המינרליים הניילונים וסרטי ההדבקה התרוקנו. בשטחים החלו למכור מצרכי יסוד בשוק השחור. ב- 14 בינואר 1991, מיפקדת הג"א הורתה לאזרחי ישראל לאטום חדרים.

הלילה הראשון - הבלגן חוגג

ב- 17 בינואר 1991, מעט אחרי חצות ישראל מקבלת התרעה. בשעה 1:30 בלילה נפתחת המלחמה. ראש הממשלה, יצחק שמיר ושר הביטחון מכריזים על משטר הג"א וצה"ל נוטל את הפיקוד על העורף. הלימודים בבתי הספר נפסקים, המסחר בבורסה לניירות ערך והפעילות הכלכלית משותקים.
העיראקים ירו שמונה טילי סקאד אל מרכז הארץ. תוך כדי שידור חדשות 2:00 בלילה נשמעו צפצופים בלתי מזוהים ומייד אחר כך שלוש פעמים נשמעה הססמא "נחש צפע". ברחבי המדינה הופעלה אזעקת אמת של צפירות עולות ויורדות. תושבי ישראל הצטוו להיכנס לחדרים ולחבוש את ערכות המגן.
כעשרה בני אדם נפצעו קל מהדף ושברי זכוכיות ופונו לבתי חולים. הנזק בתל אביב בלבד הוערך בארבעה מיליון דולר. לאחר כשעה וחצי אזרחי ישראל נקראים להסיר את מסיכות המגן. כעבור זמן קצר משתנה ההוראה והאזרחים נקראים לחבוש שוב את המסיכות.
שישה בני משפחה, עולים מברית המועצות לשעבר, שהתגוררו בצפון הזריקו לעצמם אטרופין. הם הובהלו לבית החולים פוריה בטבריה במצב של התייבשות ושוחררו.
עלה ג'ברה בת השלוש ושלושה חודשים מטייבה מתה מחנק, לאחר שאביה חבש לה מסיכה בכוח.

טילים או רעמים?

בשלב הראשון לא היה ברור אם מדובר בטילים בעלי ראש נפץ קונבנציונלי או כימי. הבלבול נוצר כנראה מדיווח שגוי של חמישה שוטרים שהובהלו לבית החולים "בילינסון" על כך שנפגעו לכאורה מנשק כימי. בבית החולים ביצעו לחמישה מקלחות טיהור, על פי הנוהל, אך לבסוף התברר כי החמישה כנראה התרגשו יותר מדי.
קול ישראל וגלי צה"ל החלו לשדר מאולפן משותף. בהיעדר מידע מוסמך ניסו המגישים צבי לידר ומיכה פרידמן לנחש מה קורה. ב- 2:34 באותו לילה אמר צבי לידר: "פשוט יורד גשם. השמים מעוננים ויש גם רעמים וברקים. אלה לא התפוצצויות של טילים". מיכה פרידמן המשיך: "מן הסתם, ייתכן שיש כל מיני חומרים בלתי רצויים והגשם עושה רק טוב לעניין הזה, כלומר מנקה את האוויר ומוריד את החומרים הבלתי רצויים האלו אל הקרקע מהר מהר כדי שאנחנו לא ניפגע".
גם בצה"ל הבלגן חגג. דובר צה"ל דאז, נחמן שי, עלה לשידור רק ב-2:48 באותו לילה בדרכו מהבית למטכ"ל: "אנחנו חושבים שהיו כמה פגיעות. אנחנו בודקים. שירותי העזרה הראשונה והכיבוי פועלים. כשתהיה לנו ידיעה מוסמכת יותר, אנחנו נודיע, ברגע שנוכל. נשמור אתכם בתמונה", אמר נחמן שי בשידור.

"העריקים"

ביום שישי, למחרת פרוץ המלחמה, נמצאו גופותיהן של ארבע נשים: בת 62 מרחובות, בת 75 מראשון לציון, בת 74 מרמת-גן ובת 80 מרמלה. אחת מהן מתה לאחר שסבלה מבעיות נשימה ולב. שלוש האחרות לא פתחו את אטם המסנן ומתו מחנק.
בסוף אותו שבוע, מטח טילי סקאד פגע ברמת גן. מאות דירות נפגעו. בניין אחד קרס לחלוטין ועוד חמישה בניינים הוכרזו מיועדים להריסה. ארה"ב החישה לישראל סוללות טילי פטריוט נוספות במטוסי גלקסי.
תושבי מרכז הארץ לא המתינו להוראות מגבוה והבריחה מאזור תל אביב החלה לתפוס תאוצה. תושבים רבים עברו לגור בבתי קרובים או בבתי מלון מחוץ לאזור א'.
ראש עיריית תל אביב דאז, שלמה להט (צ'יץ') קבע את מטבע הלשון "עריקים". הוא אמר: "מי שעורק מתל אביב עורק גם מהמולדת". צ'יץ' רק שכח לציין שבנו הצעיר אבנר שהה ממש באותה תקופה עם אשתו בלוס אנג'לס, ובנו הבכור דן עבר לגור עם אשתו עפרה שטראוס ובנו התינוק לנהריה.

אדם נהרג מפגיעה ישירה של סקאד

ב- 22 בינואר פגע סקאד פגיעה ישירה בבית באזור תל אביב. 70 בני אדם נפצעו, שלושה מתו מהתקף לב. למחרת, פטריוט הצליח לפגוע בסקאד בשמי חיפה. מטוסי בעלות הברית הפציצו מפעל לייצור נשק ביולוגי בעיראק, שהוסווה כמפעל לייצור מזון תינוקות. ב- 25 בינואר פוגעים שבעה טילי סקאד בגוש דן ובאזור חיפה. סקאד פוגע פגיעה ישירה בבית ברמת גן. איתן גרונלנד (51) הספיק לומר לאשתו, אביבה בטלפון: "יש אזעקה. אני חייב לסגור, אז תשמרי על עצמך ותיכנסי למקלט". הוא נהרג ואדם נוסף נפצע קשה, שלושה בינוני ועוד 67 קל. בניין בן שני קומות בתל אביב קורס. צוותי מד"א פינו באותו היום כמעט 500 פצועים לבתי חולים, מהם כ- 270 בגוש דן. למחרת, עוד ארבעה טילי סקאד נורו אל ישראל. שני תושבי שפרעם נפגעו מרסיסי סקאד בעת שנסעו מתל אביב לחיפה.
עיראק החלה להצית מאגרי נפט במפרץ וגרמה לנזק סביבתי חסר תקדים. תמונות של קורמורנים מלקקים נפט מנוצותיהם פורסמו ברחבי העולם. הצבא העיראקי החל להראות סימני שבירה, כשיותר ממאה מטוסים ערקו לאיראן.
ב- 28 בינואר שיגרו העיראקים סקאד אל ישראל, אך זה נחת בגדה. רסיסים פגעו בכפרים, אך איש לא נפגע.

"סדאם יא מטומטם"

בישראל, בסעודיה ובירדן הפסיקו בימי המלחמה לשדר תחזית מזג אוויר, מחשש שהמידע ישמש את העיראקים כדי לצלוף טילים אל מטרות רגישות.
בינתיים התפתחה בישראל תרבות שלמה מסביב למלחמה. יוסי מימון, עד אז זמר אלמוני מנתניה התפרסם עם שירו "סדאם יא מטומטם". השיר הפך ללהיט בתקופת המלחמה, ואף תורגם לשפות נוספות. הנה פנינה מהשיר: "אדון סדאם, זה לא איראן, אמריקן, יא מיטומטם, תצא משם, בום, בום, בום בום..". גם אלונה דניאל צברה תאוצה עם שירה "על גגות תל אביב".
דובר צה"ל, נחמן שי, שקיבל את ההודעה על פרוץ המלחמה בבית, התברר ככוכב תקשורת בהמשך המלחמה. הוא הופיע פעמים רבות בטלוויזיה והנחה את הציבור כיצד לפעול ("תשתו מים").
בטלוויזיה זו היתה שעתה של CNN, שדיווחה בשידור חי על כל התפתחות במלחמה. אמנם בלילה הראשון היא שידרה בעיקר תמונה ירוקה, מפוקסלת ובלתי ברורה, אך בהמשך היא השתפרה. כתב הרשת, פיטר ארנט, נותר לבדו בבגדד ושידר מידע מצונזר. עמיתו, העיתונאי בוב סיימון, ועוד שלושה אנשי צוות רשת CBS נעצרו בידי העיראקים ושהו שישה שבועות בשבי. רק לאחר התערבות נשיא רוסיה לשעבר, גורבצ'וב, שוחררו אנשי ה-CBS בחודש מארס 1991.
אצלנו בטלוויזיה בלטו "העולם הערב" וכמובן, "זהו זה" עם הבבא בובה האגדי. לצפייה במספר קטעים של "זהו זה" ממלחמת המפרץ לחצו כאן.

ארה"ב מגבירה הלחץ

בסוף חודש ינואר 1991, ארה"ב החלה להגביר את התקפותיה. מטוסי בעלות הברית הפציצו את התשלובת הפטרו-כימית הגדולה בעיראק ואת הכורים הגרעיניים במוסול שבצפון עיראק.
מאות עיראקים נהרגו בקרב על חאפג'י. מטוסי בעלות הברית תקפו שיירת שריון וכלי רכב עיראקיים בכוויית, כשבינתיים נמשך ירי טילי הסקאד אל ישראל.
בראשית חודש פברואר 1991, עשו אלפי נחתים את דרכם לחופי כווית.
ב- 9 בפברואר פגע טיל בשכונת מגורים באזור תל אביב. 23 בני אדם נפצעו ונגרם נזק כבד. כעבור יומיים נפצעו עוד שישה ישראלים בשתי תקיפות טילים. מאות עיראקים נהרגו מפגיעת טילים אמריקניים בבונקר בבגדד. ב- 16 בפברואר נורה סקאד ראשון אל דרום הארץ. ב- 20 בפברואר נתפסו מאות שבויים עיראקים בפשיטת קומנדו בכווית.
בעוד הלחץ על סדאם חוסיין גבר, הוא הגביר את ההתקפות נגד שכנותיו הקרובות. ב- 21 בפברואר נורה הסקאד הראשון על בחריין.
ב- 23 בפברואר תם האולטימטום שהציבה ארה"ב לנסיגת צבא עיראק מכווית. שמונה דקות לפני תום האולטימטום שיגרה עיראק את הסקאד ה- 37 במספר אל שטח פתוח במרכז הארץ.
למחרת, ב- 4 לפנות בוקר, פתחו כוחות הקואליציה במתקפה יבשתית בכווית. יממה לאחר מכן מורה סדאם לחייליו לסגת מכווית, לא לפני שעיראק שיגרה סקאד אל סעודיה. הפטריוט שוב מפספס ו- 28 חיילים אמריקניים נהרגים.

סוף המלחמה

ב- 27 בפברואר 1991 שוחררה כווית. הנשיא בוש נשא נאום לאומה ובו הודיע שהמטרות הצבאיות במבצע סופה במדבר הושגו. בוש הודיע שכוחות הקואליציה ישעו מ- 7:00 בבוקר כל פעולה התקפית נגד עיראק. הוא התנה זאת בכך שעיראק לא תירה אל כוחות הקואליציה ולא תשגר טילי סקאד אל ישראל ואל סעודיה. עיראק מילאה את התנאים וב- 28 בפברואר נכנסה לתוקף הפסקת האש.

תוצאות המלחמה

סדאם נותר בשלטון, אך צבאו נסוג מכווית. העירקים דיווחו בתום המלחמה על עשרות אלפי הרוגים ופצועים, אך המספרים היו מופרזים. יותר מ- 50 אלף עיראקים נלקחו בשבי. 79 חיילים אמריקניים נהרגו, מהם 28 מפגיעת סקאד בסעודיה. הכוחות הבריטים ספגו 18 אבידות וכוחות בעלות הברית איבדו 29 חיילים.
מטוסי בעלות הברית ביצעו 116 אלף גיחות על מטרות אויב והשליכו פצצות במשקל כולל של כ- 142 אלף טונות.
30 דיוויזיות עיראקיות, מתוך 50, הושמדו או הוצאו מכלל שימוש. מתוך 705 מטוסי קרב שהיו לעיראק לפני המלחמה, 147 ערקו לאיראן, 57 הושמדו ומאות הופצצו בדירים. כ- 3,700 טנקים עיראקיים הושמדו או הוחרמו.
ארה"ב ובעלות בריתה הוציאו כ- 50 מיליארד דולר. משרד האוצר העריך כי המלחמה גרמה לישראל נזקים של יותר משלושה וחצי מיליארד דולר.