טיילת עמק הירדן

טיול רגלי לכל המשפחה בטיילת סלולה. מרחק: כארבעה ק"מ הלוך ושוב.

נתחיל בשער כפר הנופש מעגן, שם נפנה מערבה ונצעד על מדרכת הטיילת של עמק הירדן. משמאל לכביש ניצבים מבנים עזובים, ששימשו את תחנת רכבת העמק של צמח. התחנה נבנתה ב-1905 על ידי התורכים והייתה האחרונה בגבולות ארץ ישראל. מסילת ברזל קישרה בין חיפה לדמשק. המבנה הדו-קומתי שימש כמשרד התחנה. בקומה העליונה גר מנהל התחנה, ולמטה היו המשרדים והקופות. יש תכנית לשקם את המקום (אין לחצות את הכביש. זה מסוכן!).
בהמשך המסלול, קצת לפני צומת צמח, שוכן מרכז מסחרי ובו חנויות ומסעדות. מימין נראים מבני המכללה האזורית עמק הירדן ובית גבריאל - בנין מפואר ומעניין, שבנתה הגברת שרובר מירושלים בשיתוף עם המועצה האזורית. מומלץ מאוד לעצור כאן בדרך חזרה כדי ליהנות מהמבנה היפה על כוס משקה קר, קפה ועוגה, או ארוחה איכותית.
אנו חולפים על פני צומת צמח. מצד שמאל נראה מבנה משטרה בריטי - משטרת צמח (כיום מחנה צה"ל). על השליטה בצומת התחולל קרב עקוב מדם במלחמת העצמאות (17-15 במאי 1948) בין הצבא הסורי לחברי הקיבוצים בעמק ולוחמי הגנה ופלמ"ח. בדרכנו נוכל לראות קיר אבני זיכרון ובו כתובים שמות הנופלים באזור במלחמות ישראל.
נמשיך לאורך הטיילת. בפניה לדגניות נחצה בזהירות את הכביש. נצעד לעבר שער קיבוץ דגניה א' כדי לראות את "הטנק של דגניה", הניצב בשער הקיבוץ. כוח השריון הסורי הפולש הגיע במאי 1948 עד לגדרות דגניה א'. אחד המגינים הבעיר את הטנק הזה באמצעות בקבוק מולוטוב. צוות הטנק נמלט וטור התוקפים נסוג. כך נשברה ההתקפה הסורית.
נשוב לכביש הראשי ונמשיך על המדרכה המוצלת בצדה השמאלי, הצמוד לקיבוץ דגניה. בקצה המדרכה נראה את סכר דגניה. הסכר נבנה בשנת 1932 על ידי פנחס רוטנברג כחלק ממפעל החשמל, במטרה לווסת את זרימת מי הכנרת לכיוון המפעל. זהו ה'פקק של הכנרת'. דרכו משחררים את מי הכנרת לירדן בשנים גשומות במיוחד, כאשר יש חשש להצפה. במורד הירדן נראה היטב אתר הטבילה לצליינים 'ירדנית'. אם יתמזל מזלנו נראה אותם טובלים במים. מכאן נשוב באותה דרך לכפר הנופש מעגן, אלא אם שלחנו מראש רכב לקצה המסלול.