כגנבים בערב חג

מישהו בצה"ל חושב כנראה שהוא אשף תקשורת. שני דו"חות בעניינים לא נעימים – הצלילות בקישון והריגת שני המאבטחים במארב "מגלן" – יוצאים לאור בעיתוי מזהיר שבו העם בדרכים, הטלוויזיה והעיתונים במתכונת של ערב חג, ומיד לאחריו גשר לסוף השבוע. תראה מה זה, אמר האשף התורן לממונה, נוכל לפרסם את המסקנות, והתגובות יהיו מזעריות.

בלי להתייחס לתוכן הדו"חות, ברור שעיתוי הפרסום איננו מקרי. מעידה על כך העובדה שאנשי השייטת לא ידעו עליו קודם, בניגוד להבטחה מפורשת, כמו גם הוצאת שני המסמכים לאור באותו יום: קשה שלא לחשוד בכוונה לחלק לשניים את כמות תשומת הלב המוגבלת מלכתחילה של העם שבע המצות הזה.

אלא שספינים הם ככל הנראה עדיין תחום מומחיות אזרחי. פרשיות כאלה מחזיקות מעמד לא בגלל תגובת הציבור הרחב אלא בגלל הנוגעים בדבר – משפחות שכולות ואנשים המתמודדים עם מחלתם. אלה ימשיכו, מטבע הדברים, במאבק שלהם נגד מסקנות שאינן נראות להם. עכשיו הם יוכלו גם לטעון שצורת הפרסום ועיתויו מעידים על מצפון לא נקי: מי שמשוכנע בצדקתו לא מפרסם דברים כגנב בערב חג.

צה"ל עבר תקופות לא נעימות, שבהן נשמעה דרישה להוציא מידיו את בדיקתם של אירועים קשים. בשנים האחרונות דעכה הדרישה הזו, בין השאר מפני שהמערכת שידרה פתיחות ונכונות להידבר. אתמול נגרם לתדמית הזו נזק רב; במקביל, ובניגוד למה שחשב מי שחשב, הפצע של פרשיות השייטת ו"מגלן" רק נפער עוד יותר.