מי צריך שמירת הריון

האם שמירת הריון אכן נחוצה ברוב המקרים שבהם נשים מצטוות להקפיד עליה? האם הרופאים שוקלים את העניין היטב לפני שהם מורים למטופלות שלהם לשכב במיטה שבועות ואף חודשים? התשובה לשתי השאלות זהה: לא. רוב הגינקולוגים בארץ ובעולם מודים שבמקרים רבים הדבר נעשה שלא לצורך.
"בישראל יש 133 אלף לידות בשנה", אומר ד"ר מיכאל קופרמינץ, מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה בבית החולים ליולדות על שם ליס, מרכז רפואי תל אביב (איכילוב). "שיעור הלידות המוקדמות מגיע ל-7% ונמצא במגמת עלייה, עקב ריבוי הפריות המבחנה שגורמות להריונות מרובי עוברים ולהפלות. 20% מהנשים ההרות חשות צירים במהלך ההריון, ו-10%-15% מהנשים ההרות נמצאות בשמירת הריון. לפחות אצל מחצית מהנשים שנמצאות בשמירת הריון הדבר מיותר. לדעתי, נעשה שימוש יתר בשיטה הזו, לא פעם בשל שיקול מוטעה".

שמירת הריון במשך כשנתיים

הוכחה לדבריו משמש נסיונה של חוה ג', שהרתה שש פעמים, אך רק שלושה מההריונות הגיעו לסיומם הטוב. "אם אני סופרת, אז ברוטו הייתי בשמירת הריון כמעט שנתיים מחיי", היא אומרת. "בשני ההריונות הראשונים שכבתי בערך שבעה חודשים בכל פעם, ובהריון השלישי, שגם אותו העברתי בשכיבה, הפלתי את העובר בשבוע ה-16. "את ההריון שאחריו העברתי בשכיבה רצופה בבית ובבית חולים עד החודש השישי, ואז מסיבה לא ברורה דיממתי והפלתי. בכל ההריונות גם טופלתי בתרופות, זריקות ופתילות. מה שמדהים זה שהרופאים לא הצליחו לגלות את הסיבה להפלות. הרי בכל ההריונות נחתי, אז למה פעם זה הצליח ופעם לא?".
בקיבוץ שבו חוה גרה עם משפחתה התחילו, לדבריה, לרנן על המנוחה הרבה שהיא מרשה לעצמה. "אמרו לי, 'תגידי, את מזוכיסטית? מה זה הצורך המטורף הזה בילדים, את נהנית לסבול?'. והיו גם כאלה שבלי בושה אמרו לי 'כיף לך, את נכנסת להריון, נכנסת למיטה ואין עבודה, חיים נוחים סידרת לעצמך'. אבל אף אחד מהמרננים לא ידע איזה מחיר כבד שילמתי וכמה השכיבות האלה פגעו בזוגיות שלי, כי במשך שמירת ההריון אסור לקיים יחסי מין".
גם משפחתה ניזוקה מהשכיבה. "בני הבכור אמר לי פעם: 'אמא, תקומי, לא צריך תינוק'", היא מספרת. "השכיבות המרובות, וחלקן אף המתסכלות, זכורות לי במרחק של זמן וניסיון כתקופות הכי קשות ואיומות בחיים שלי. ניסיתי לשכנע את עצמי שבסוף מחכה לי האמהָת, אבל בכל זאת זה היה מסע מתיש".

"שכבתי במיטה שעות, טרודה במחשבות"

מרטה פרליס הרתה שבע פעמים אך השלימה רק הריון אחד, שבסופו נולדה בתה היחידה. "עד שהריתי את בתי, הפלתי ארבע פעמים ברצף", היא מתארת. "אחרי ההפלה הראשונה הרופא שלי לא לקח סיכון והמליץ לי על שמירת הריון. חודשים שכבתי על הגב, ורק פעם ביום הותר לי להתהפך על הצד ולקפל את הרגליים". אבל למרות המנוחה, העובר לא התפתח.
"הסיפור חזר על עצמו בהריון השני, השלישי והרביעי" היא אומרת, "קצת דימום מסיבה שהרופאים לא עלו עליה – והצטוויתי לנוח. באחד ההריונות, במלחמת יום כיפור, בעלי גויס לצבא, ואני הייתי נתונה לחסדי שכנות וחברות לעבודה". חצי שנת שכיבה במנוחה כמעט מוחלטת כנראה עזרה לעובר להתפתח, אך בחודש השישי הוא מת בעקבות דימום עז.
"דווקא על ההריון החמישי, זה שבסופו של דבר הסתיים בלידה מוצלחת, שמרתי פחות", מספרת פרליס. "הוא היה תקין, ובסופו כאמור נולדה לי תינוקת בריאה. אחרי שנה רציתי אח או אחות לבתי, והריתי בקלות. שכבתי לסירוגין, אבל בסוף החודש השני העובר הפסיק להתפתח. החלטתי לא להרים ידיים, ולכן בהריון השביעי, בניגוד לאינטואיציה שלי, שוב שכבתי, אלא שהפעם בעקבות שטף דם שכמעט הרג אותי הפלתי את העובר בסוף החודש הרביעי. מאז הרופא אסר עלי להיכנס להריון, כי להפלות רצופות יש נזק מצטבר ובלתי הפיך".
את תקופות שמירת ההריון היא משחזרת בכאב: "שכבתי במיטה שעות על גבי שעות, טרודה במחשבות. חשבתי מה לא בסדר בי, ולמה למרות השמירה אני נכשלת פעם אחרי פעם בללדת ילדים. מה פגום בי, חשבתי, מה קורה איתי, למה לכולן זה מצליח ואצלי, למרות הזהירות, זה נגמר באופן טראגי שוב ושוב. במרחק של שנים וניסיון אני יודעת שהייתי צריכה לקבל טיפול מסוג אחר, לא מנוחה – תרופות לחיזוק, תרופות לדילול דם וכו'. המנוחה, התברר, לא רק שלא הועילה לי, העוברים אפילו לא הצליחו להתפתח".

הנזקים שגורמת שכיבה ממושכת

מאמר שפירסם ד"ר בוב גולדנברג בכתב עת ידוע לגינקולוגיה, ושחלקים ממנו הופיעו לפני כשבועיים ב'וושינגטון פוסט', מתייחס בין השאר לשימוש המופרז והלא מוצדק בשמירת הריון. מרחיב ד"ר קופרמינץ: "תופעות הלוואי הקשות של שמירת ההריון שמוזכרות במאמר ידועות לכל גינקולוג. ידוע למשל ששכיבה ממושכת גורמת לאיבוד סידן, דלדול שרירים, קרישיות יתר, דיכאון כתוצאה מהניתוק החברתי והסביבתי, וכן מעמסה כלכלית על המשפחה. עוד עולה מהמאמר שלא הוכח קשר בין שמירת הריון ודחיית צירים".
גם במקרים ספציפיים שבהם ממליצים גינקולוגים על מנוחה – למשל כשהאישה לוקה ביתר לחץ דם, כשיש האטה בצמיחת העובר או כשההריון רב עוברים – השיטה לא הָכחה בצורה מדעית מבוקרת כיעילה.
"האינדיקציה הכמעט יחידה לשלוח אישה הרה למנוחה היא במצבי פתיחה או מחיקה של צוואר הרחם", אומר ד"ר קופרמינץ. "כלומר, כשמתרחשים שינויים בצוואר הרחם שמתבטאים בבדיקת אולטרסאונד, כגון קיצור צוואר הרחם לפחות מ-2.5 ס"מ. במצבים האלה למנוחה יש ערך רפואי, כי הלחץ שמופעל מתוקף כוח הכובד מתאזן, שהרי לחצים מתאזנים בשכיבה".
בנוסף, מאסופת מחקרים שתומצתו ב'וושינגטון פוסט' עולה שלא נעשו מחקרים מבוקרים שהוכיחו שכשיש עובר אחד, שמירת ההריון יעילה. לעומת זאת, ממחקרים שנעשו בקרב נשים שנשאו ברחמן תאומים, עולה ששמירת ההריון אינה יעילה.
"שכיבה מראש לא מונעת לידה מוקדמת", פוסק ד"ר קופרמינץ, "מה גם שאין שום הוכחה מדעית לכך שמנוחה מפסיקה צירים. מניסיון, היא רק דוחה אותם, ולנשים רבות צירים במהלך ההריון לא גורמים ללידה מוקדמת".
החברה לרפואת אם ועובר ערכה בנובמבר האחרון כנס, שבו נדונה שאלת יעילות התרופות לעצירת לידה. התברר שהתרופות יעילות ל-48 שעות בלבד, שבמהלכן מקבלת האם זריקה להבשלת ריאות העובר. מעבר לזמן הזה התרופות אינן יעילות. למרות זאת, גינקולוגים רבים ממשיכים להמליץ לנשים להשתמש בהן.

החברה לשיווק מוניטורים פשטה את הרגל

רוב הגינקולוגים שאיתם שוחחתי הודו שנעשה שימוש גורף בשמירת הריון, אך רובם סירבו להיחשף, מחשש שתוטח בהם ביקורת ציבורית. שניים מהם הסכימו להתראיין בשמם.
האחד, פרופ' אליעזר שלו, מנהל המחלקה לנשים ויולדות במרכז הרפואי העמק, אינו מצדד בשמירת הריון בכל מקרה. "שכיבה ממושכת אפילו מזיקה", הוא טוען, "כי אדם נועד להיות בתנועה. לכן רופאים צריכים להיזהר כשהם מורים על שמירת הריון. רופאים רבים שמאמינים באימרה 'לא יועיל – לא יזיק' פוקדים על המטופלות שלהם לשכב, וזה לא נכון לדעתי. זה אפילו מזיק לאישה מבחינה בריאותית ומאספקטים אחרים, כמו היעדרות מעבודה ופגיעה במשק היצרני. עם זאת, במהלך שנות עבודתי הארוכות לא נתקלתי באישה שניזוקה משמירת הריון".
גישה אחרת נוקט פרופ' משה הוד, מנהל המחלקה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי רבין (בילינסון). "למרות שאין הוכחות רפואיות", הוא אומר, "במקרים של צירים מוקדמים או דימום, שבהם ידוע ששכיבה לא תמיד מומלצת, אני נוטה בכל זאת להמליץ עליה, בגלל ההיגיון הרפואי שמאחורי זה. 25% מתפוקת הדם זורמים בזמן ההריון לרחם ולעובר. במאמץ הזה מופעלים שרירים, והגוף מסיט את זרימת הדם לכיוון השרירים. באופן תיאורטי, אם כי כאמור אין לכך הוכחות, מצב של איזון מונע את זה, ולכן אני ממליץ על מנוחה. לא תמיד עדות רפואית או מחקרית עומדת מול היגיון רפואי וניסיון מצטבר.
"אכן יש שימוש גורף בשמירת הריון. בספרות הרפואית העדכנית, ובייחוד בזו שמתבססת על מחקרים רפואיים, אין כל הוכחה לכך שמנוחה מונעת לידה מוקדמת. חברה אמריקאית לאספקת שירות רפואי, ששיווקה בעיקר מוניטורים לניטור ביתי, פשטה את הרגל בעקבות מחקרים שפורסמו לאחרונה, שמוכיחים שמנוחה, שתייה מרובה, הימנעות ממאמצים וניטור צירים ביתי כמעט לא תורמים להארכת גיל ההריון לנשים שסבלו מצירים מוקדמים.
"למרות זאת, פרופ' צ'רלס לופווד, מנהל מחלקת יולדות בבית החולים האוניברסיטאי ביל, הרווארד, שנחשב לאחד הגינקולוגים המובילים בעולם, מודה שאפילו הוא חוטא בשליחת נשים לשמירת הריון, לא תמיד כשיש צורך".
פרופ' הוד נוקט אותה גישה, ולאישוש דבריו הוא מביא דוגמה: "הוכח שנשים שביצעו בתחילת ההריון פעילות גופנית כמו ג'וגינג, ספינינג או שחייה, הראו מהלך הריון תקין יותר מנשים שלא עסקו כלל בספורט. אבל על מה מעיד המחקר הזה? האם הוא מלמד שכל אישה ספורטיבית שומרת על ההריון שלה, ואילו אחרות מועדות להפלה?".