ריח של שינוי

אחרי העליות המרשימות בשווקים הפיננסיים במהלך השבועות האחרונים, כאשר הבורסה קפצה בכ-30% בחודשיים והשקל התחזק מול הדולר, ברור שאחרי החגים" כבר כאן ואין מנוס מקבלת החלטות קשות. העליות אכן מרשימות, אבל מה שהיה הוא לאו דווקא מה שיהיה. השווקים הפיננסיים גילמו בשבועות האחרונים את כל הציפיות, וכנראה שכל החדשות הטובות כבר בפנים. כדי שארבע כוסיות היין לא יהפכו למרור למשקיעים, ננסה להבין מה קרה ואיך זה ישפיע על כל אחד מאיתנו. אין בכתבה זו משום ייעוץ להשקעות.

ממה נבעו העליות בשווקים?

לא היה בחודשים האחרונים שינוי בנתונים הכלכליים. העליות בשווקים התרחשו בעיקר על רקע ציפיות, כלומר גורמים פסיכולוגיים. עם זאת, יש כמה גורמים מוצקים: המלחמה בעיראק הסתיימה מהר, ארה"ב אישרה מתן ערבויות לישראל, והנושאים הכלכליים עלו לראש סדר היום. ציפיות הן בסיס חשוב לשינוי כלכלי. עם זאת, צריך קודם-כל להעריך האם אנו עומדים בפני שינוי מגמה כלכלי-מדיני או לא.

האם חלה התאוששות כלכלית במשק?

תלוי את מי שואלים. האווירה קצת שונה וישנם פרמטרים שמלמדים על תזוזה קטנה. אחרי שנה של שהייה בבונקר התמלאו בחג האחרון, אחרי הורדת הניילונים מהחדר האטום, הכבישים בפקקים של מטיילים. אבל בינתיים השינוי המקווה לא הגיע והנתונים אינם מצביעים על התאוששות. הציבור לא ייצא מהבונקר ביום אחד.

הכלכלה הישראלית גם מושפעת מהכלכלה העולמית, ולמרות סיום המתקפה האמריקנית בעיראק תוך זמן קצר במה שהוגדר ניצחון מהיר, השווקים הפיננסיים בעולם פחות חד-משמעיים. הדולר חזר להיחלש מול האירו, כנראה בגלל הידיעות על מציאת נשק כימי בעיראק והחשש מפיגועים בארה"ב, ומחירי הנפט שבים לעלות בגלל חשש שמדינות אופק יפחיתו מכסות. הירידה בהכנסות ממסים ממשיכה בינתיים, וציפיות התעשיינים הן בכיוון של המשך המיתון.

מהן התחזיות הכלכליות לשנה הקרובה?

התחזית הרווחת בקרב כלכלנים היא זו: האינפלציה תעלה ב-12 החודשים הקרובים בכ-2%-1.5%. אם הדולר יישאר ברמתו הנוכחית, סביב 4.60 שקל, צפויים בחודשיים הקרובים (אפריל ומאי) מדדים שליליים בסביבות 0.1% ו-0.2% אם הדולר יתחזק - המדדים לא יהיו שליליים. שיעור הצמיחה צפוי להסתכם השנה בכ-0.5%.

מה יקרה עם התוכנית הכלכלית?

זו שאלה קשה. דיברו המון על התוכנית אך היא עדיין לא עברה, ולא ברור כיצד היא תיראה בסופו של דבר. התוכנית אמורה לעלות להצבעת ממשלה ביום רביעי, אחרי שההצבעה נדחתה כדי לאפשר לאוצר ולהסתדרות למצות את המו"מ ביניהם. ההסתדרות כבר איימה בשביתה.

העובדה שהתוכנית תאושר אינה מספקת. השאלה היא מה יהיו מרכיביה. כלכלנים סבורים כי נדרש קיצוץ של כ-7 מיליארד שקל. חשוב לבחון את יעד הגירעון שייקבע - האם יהיה זה 3.5% או יותר? הפסקת חלק מתשלומי ההעברה המשולמים על-ידי הממשלה, במסגרת התוכנית, תיתפס בשוק כדבר חיובי. לחלופין, קיצוץ נמוך והטלת מסים בצורה עקיפה (כמו בהצעת ההסתדרות להטלת מלווה) לא יתקבלו בחיוב. ליישום התוכנית ולתוכנה תהיה השפעה גם על הפחתות הריבית במשק.

מה יקרה לריבית?

שיעור הריבית הבסיסית במשק, הפריים, עומד על 10.2% לשנה. ריבית בנק ישראל היא 8.7% לשנה. ההערכות הן שבנק ישראל יוריד את הריבית בכ-0.3%, כך שצפויה הפחתה בריבית הפריים, אבל הדרגתית, ובינתיים מדובר בריבית ריאלית גבוהה מאוד. המשמעות: יקר מאוד להיות באוברדרפט. מנגד, מי שלקח הלוואה בריבית משתנה צפוי ליהנות מירידה צפויה של הריבית. הסיבה לירידה האיטית בריבית היא שנגיד בנק ישראל, דוד קליין, שלא שכח את לקחי הפחתת הריבית הגדולה של 2% בסוף 2001, יהיה זהיר מאוד עכשיו.

הדולר נחלש מאוד. זה הזמן לרכוש דולרים?

למי שיש לו התחייבויות דולריות ואין מולן נכסים או הכנסות בדולרים, כדאי "להתכסות", כלומר לא להישאר חשוף. אפשר לעשות זאת בכמה דרכים, ובאופן כללי: באמצעות רכישה ישירה של מט"ח או ברכישת אופציות שונות, שלמעשה דומות לביטוח.

האם כדאי לרכוש כיום דולרים להשקעה? זו כבר שאלה אחרת. הפער הגבוה בין הריבית השקלית לדולרית הוא כ-7% לשנה, והוא כנראה צפוי להישמר גבוה, גם בהנחה שבנק ישראל יוריד את הריבית במשק. לאור זאת יש לבחון חלופות להשקעה בדולר. כיום אפשר לקבל בהשקעה בשקלים ריביות גבוהות בהרבה.

המסחר בדולר צפוי להיות תנודתי ויתאים למי שרוצה "לעשות סיבוב" יותר מאשר למי שמעוניין להשקיע לטווח ארוך. באופן כללי, מי שיש לו תיק השקעות בהיקף גבוה, כדאי לו להשקיע חלק ממנו במט"ח, והרמה הנוכחית של הדולר נראית נמוכה ומתאימה להשקעה.

הבורסה קפצה והחברים שלי עשו מכה. כדאי גם לי להיכנס?

יש כמה דברים שכדאי לעשות לפני זה. דבר ראשון, בשביל ההרגשה הטובה אתם יכולים לומר שגם אתם עשיתם מכה - זה לא עולה כסף. תגידו, למשל, שהשקעתם במניה של הבינלאומי ובאי.די.בי - כל אחת מהן עלתה בערך ב-30% מתחילת אפריל. ועכשיו ברצינות: באופן כללי מה שהיה הוא לאו דווקא מה שיהיה, ואחרי עליות רצופות בדרך-כלל יש מימוש. כרגע נראה שהבורסה מגלמת כבר את ההתאוששות הפסיכולוגית, כאשר הבעיות שהמשק עומד בפניהן נותרו בעינן. עדיין קיימים גורמי סיכון רבים.

עם זאת, יש כאמור סיכוי לשינוי. השאלה היא האם התוכנית הכלכלית תעבור, מה יהיה גובה הקיצוץ והרכבו והאם התהליך המדיני יתקדם. אם הכל ילך בכיוון הרצוי, צפוי המשך העליות. במקרה של קשיים - יהיו ירידות. מי שעשה מכה בזמן האחרון יכול לשקול לממש חלק מהרווחים. למי שעדיין בחוץ - כדאי להמתין להתבהרות.

ואם בכל זאת אני רוצה להיות שותף לסיכוי?

מי שיש לו כסף פנוי (כלומר מעבר לכספים שהוא שומר לגיל פרישה, שאותם צריך להשקיע בסולידיות (המירבית) צריך להחליט במה הוא רוצה להשקיע. כדאי לזכור שכולנו מושקעים בבורסה בדרך זו או אחרת - בקופות גמל, בתוכניות ביטוח ובקרנות השתלמות. מי שרוצה להגדיל את החשיפה למניות - יכול להעביר את הכסף לקופות המתמחות במניות.

במה כדאי למשקיע סולידי להשקיע?

כיוון שבחודשיים הקרובים המדדים צפויים להיות שליליים, משקיע לטווח קצר יעדיף השקעה בשקלים על פני השקעה צמודת מדד. אם יהיו קשיים במימוש התוכנית הכלכלית והמשק ימשיך להידרדר, הדולר יעלה והאינפלציה גם. בינתיים, למרות ירידת הריבית על איגרות חוב, משקיע סולידי עדיין יכול למצוא בבורסה איגרות שנותנות ריבית של כ-4.8% לשנה צמוד למדד, או לחלופין מק"מ שנותן כ-7% לשנה (נומינלי - לא צמוד למדד).

בכל מקרה, תשואה ריאלית מובטחת וקבועה של כ-4.5% ויותר לשנה היא יפה מאוד. אם המצב במשק יידרדר, התשואות על איגרות החוב יעלו ויהיה כדאי לנצל זאת לחיסכון לטווח ארוך ככל הניתן.

מה לעשות עם המשכנתא?

הריבית על המשכנתאות ירדה קצת בתקופה האחרונה. העליות באיגרות החוב בבורסה הביאו לירידה של התשואות (הריבית) עליהן. הבנקים למשכנתאות מגייסים כסף ממשקיעים מוסדיים כמו קופות גמל וחברות ביטוח. כאשר התשואות על איגרות החוב יורדות, הם משלמים פחות, ויכולים למכור את הכסף למי שזקוק למשכנתא בריבית פחותה.

כיום אפשר לקבל משכנתא צמודת מדד בריבית של כ-5.5% לשנה. מי שמצליח להשיג ריבית סביב 5.2% לשנה - כדאי שייקח משכנתא בריבית קבועה ולא משתנה. אם הריבית תרד לרמה הזו, כדאי למי שלקח הלוואה בריבית משתנה לבחון אפשרות לעבור למסלול של ריבית קבועה.