עכשיו גם לילדים: ניתוחי לייזר לתיקון הראייה

אלפי לתיקון ישראלים הראייה כבר בבתי עברו חולים ניתוחי ובמכונים לייזר הפרטיים. למרות שלא נהוג לבצע ניתוחים כאלה לפני התייצבות הראייה, דבר שקורה רק מעל גיל 18 בדרך כלל, מציע כעת מכון 'עיניים' בירושלים ניתוחי עיניים בלייזר גם לילדים – אחרי שנוספו למרפאה ציוד לניתוחים בהרדמה מלאה ורופא מרדים. לא כל ילד יכול, אלא רק אלה שסובלים מחוסר איזון במספר בין שתי העיניים, כלומר עין אחת במספר גבוה מאוד והשנייה במספר רגיל או נמוך מאוד.
"מצב כזה עלול להוביל בשלב הילדות להתפתחות 'עין עצלה'", מסביר ד"ר שמואל לוינגר, מנהל 'עיניים', שמתמחה בניתוחי לייזר. "בגלל הפערים, המוח לא מקבל גירויים מהעין שאינה רואה טוב, והעין שרואה טוב יותר תתאמץ יותר לראות ללא עזרת העין השנייה, שהופכת ל'עצלה', דבר שיכול להוביל בהמשך גם לפזילה. אם הבעיה לא מטופלת בתקופה הקריטית, עד גיל 6-7, לא ניתן יהיה לתקן את העין בגיל מבוגר. יש ילדים שלא מסתדרים עם משקפיים בגלל חוסר האיזון והתמונות השונות שהעין משדרת להם. לילדים האלה אין לרפואה מענה. במקרים כאלה אנחנו נמליץ על ניתוח לייזר. גם אם המספר יעלה שוב בהמשך, לפחות מנענו התפתחות עין עצלה". ד"ר לוינגר מוסיף שמדובר בניתוח עם הצדקה רפואית מלאה, שנעשה בהרדמה כללית, כדי שהילד לא יזוז במהלך הניתוח. "ניתחנו עד היום שבעה ילדים, רובם מתחת לגיל שש. אנחנו עוקבים אחרי מצבם בקפידה והתוצאות מצוינות".
שני גבאי מיוקנעם, בת חמש, עברה את הניתוח לפני ארבעה חודשים. כשנולדה, גילו הרופאים ציסטה על עינה והורידו אותה בניתוח מיידי. "בכל שלושה חודשים הגענו לבדיקות עיניים בבית החולים, ואז והרופאים גילו ששני פיתחה עין עצלה", מספר אביה, יעקב. "זמן קצר אחרי שלמדה לדבר היא אמרה לנו שכואבות לה העיניים, שהיא לא רואה טוב. בהמשך ראינו עד כמה זה מפריע לה. היא היתה צופה בטלוויזיה כשהיא יושבת צמוד אליה. בבית ובגן – בלימודי א"ב וקצת חשבון לקראת כיתה א' – היא לא יכלה להתרכז ולהיות רגועה בגלל שלא ראתה טוב. למרות שהיא ילדה מאוד חכמה עם קליטה מהירה, ההתנהגות שלה היתה דומה לזו של ילדה היפראקטיבית. בגלל בעיות הריכוז היא לא יכלה לשבת לרגע. עם המשקפיים היא ראתה טוב יותר אבל התקשתה להתרגל להרכיב אותם. היא העדיפה לצפות בטלוויזיה כשהיא עוצמת עין אחת וזה גרם לה גם לדמוע. כשמשחקים עם ילדים, המשקפיים לא נוחים והילדים שוברים אותם מדי פעם בטעות במהלך משחק. בנוסף לבעיות האלה הרופאים הסבירו שהראייה בעין העצלה הולכת ומידרדרת וייתכן שאת בעיית העין העצלה לא ניתן יהיה לפתור גם בגיל מבוגר. בעין הזאת היא כבר ראתה רק דמויות וצללים. ואז שמענו על האפשרות לניתוח לייזר. חסכנו כסף והחלטנו לעשות את זה".
שני עברה את הניתוח תחת הרדמה כללית. "זה היה מדהים. מיד כשהתעוררה אמרה 'אני רואה בעין', למרות שכאב ושרף לה. לא היו לנו הרבה חששות לפני הניתוח, כי המצב היה מאוד לא טוב ושני אמרה שהיא רוצה את הניתוח בעצמה. אנחנו לא מצטערים על ההחלטה. הכל השתנה מאז. היא מרוכזת, לומדת, רואה העין טלוויזיה השנייה, וטוב כדי לה. לשפר כנראה ולאזן שבקרוב את ננתח הראייה גם עוד את יותר".
אך יש גם ביקורת על הניתוח החדשני. ד"ר חיים סטולוביץ', מנהל השירות לרפואת עיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי תל אביב, אומר שהילדים המטופלים במרפאתו מתרגלים למשקפיים שמותאמים להם ומונעים התפתחות פזילה או עין עצלה. "מנסיוני, לפעמים דווקא ההורים מעדיפים שהילד לא ירכיב משקפיים או עדשות מגע. צריך להסביר להם שנושא הלייזר בילדים נמצא בתחילת דרכו והתוצאות עד כה שנויות במחלוקת. בילדים, המספר משתנה כל הזמן מפני שהעין גדלה עם הגוף וקוצר הראייה עלול לחזור, במיוחד בילדים בני 3-4. בנוסף, ילד עלול לשפשף את העין ולפתח זיהומים. אף אחד לא יודע בדיוק לאיזה מצב ניתוח הלייזר יכול להוביל. לדעתי, חייבים לטפל במשקפיים, כי התוצאות מצוינות ואין כל סיכון בטיפול".