שתף קטע נבחר

"חיים רק פעם אחת"

בני הזוג גרוסמן מהרצליה הגשימו חלום והקימו ביער ביריה את 'הבית בגליל', שייחודו בשפע האלמנטים המקוריים, מרהיטי עץ מאומבריה ועד אריחי אבן מצוירים משכם. והמחירים? לא לכל נפש

בעין סוציולוגית, נורא מעניין להסתכל על עצמנו דרך המושג "חופשה בישראל". שנים של שידרוג מתמיד ברמת החיים ובתרבות הבילוי, בצד קפיצות תדירות והולכות לחו"ל, לקחו את הנופש הישראלי מבית ההבראה הספרטני ושיכנו אותו - כאן, בארצו - בבתי מלון יוקרתיים, אחר כך בצימרים מפוארים ובהמשך באתרי ספא מפנקים. במהירות ובקלות נפתחו לנו העיניים, התיאבון וגם הכיס, עד שהיום, לשקוע בכורסה כבדה מול האח המבוערת באחוזת אירוח, לערסל ביד כוסית 'קברנה ריזרב' ולשלוח מבט רוגע אל עדר הפרות הרועה ביער - זה לא רק אפשרי, זה אפילו ישראלי (בתנאי, כמובן, שאתם ישראלים שיכולים להרשות לעצמם).
אל המציאות הזו צמח 'הבית בגליל' (Domain Galil), מלון בוטיק המתנהל כאחוזת אירוח פרטית ונטוע ביער ביריה, אי שם בין חצור הגלילית לעמוקה. שנים מתגלגל המקום המיוחד הזה במוחם של הוגיו, מגשימיו ובעליו, ישי ונעמי גרוסמן, בני זוג הרצליינים שראו עולם, התארחו, התענגו, לגמו וטעמו - ונורא רצו גם.
במהלך סיורים ביקבים פרטיים בצרפת ובאיטליה, קרה לא אחת שחיפשו מקום ללון בו - והופנו לאחוזות כפריות. בהתחלה הם נדלקו, אחר כך שאלו את עצמם למה בארץ אין מקומות כאלה, ואת הדחיפה האחרונה קיבלו בדרום אפריקה, שם התוודעו לאחוזות של המתיישבים הראשונים, שהוסבו לבתי אירוח כפריים.

לאנשים אמידים ומעלה

הפרוייקט הגלילי שלהם, שבלי להגזים יוגדר כחלום חיים, יצא לדרך לפני 13 שנה, עם הגשת הבקשה לרכישת הקרקע, נמשך בשמונה שנות בירוקרטיה ובחמש שנות בנייה, והושק לפני כחצי שנה.
אם אלוהים, כמו שאומרים, אכן מצוי בפרטים הקטנים, הבית בגליל הוא בית מקדש, שכן ייחודו העיצובי בשפע האלמנטים המקוריים שקיבצה ושיבצה נעמי גרוסמן, מעצבת פנים במקצועה. בית האבן המאורך, הדו קומתי, שמזרקה קטנה בחזיתו ושדרת קשתות מובילה אל שעריו, לא מסגיר את העושר הפנימי של פרטיו: מנורות וכדי נחושת ענקיים מטורקיה, תוצרת מפעל שמשחזר כלים עות'מניים לעיצוב מסגדים, רהיטי עץ של בתים כפריים מאומבריה, איטליה, כדי חרס מפז שבמרוקו, כלי קרמיקה בהזמנה מיוחדת ממזרח ירושלים, אריחי אבן מצויירים משכם, ועוד יד הדמיון נטויה.
בוטיקיותו של המלון מתבטאת גם בתכולתו: רק 25 חדרים זוגיים, ולמעשה, אין כניסה לילדים. מספר האורחים המצומצם מתפרש ונבלע בקלות בין השטיחים והשטחים הציבוריים, למשל בשני הסלונים הענקיים, המעוצבים להפליא, שנמצאים כאן במקום לובי. בעלי הבית מדגישים את עקרון הבית, ומספרים בעיניים נוצצות על אורחים שחלצו נעליים ונרדמו כתינוקות על הספות בסלון.
מי בכלל בא לכאן, ואיך הוא מעביר את הזמן? אדוני האחוזה טוענים שהאורחים הם בני מעמד כלכלי בינוני ומעלה, שמעדיפים יין, שקט, רומנטיקה ואינטימיות. לכאורה, רבים מהישראלים עונים לקריטריונים, אלא שהמחירים הנכבדים (לילה לזוג באמצע השבוע, על בסיס חצי-פנסיון, יעלה כ-1,500 שקל) וכמה מהשמות הכבדים המתנוססים בהערכה בספר האורחים, מלמדים כי הביקור במקום יהלום ישראלים אמידים, או לפחות כאלה שאמרו לעצמם "בואו נשחק אותה השנה", ופיצחו לרגל יום הנישואים תוכנית חיסכון קטנה. הרי השמועה אומרת, שחיים פעם אחת.
כפי שאפשר היה להבין עד כאן, נופש פעיל זה ממש לא כאן. החדרים המרווחים והמושקעים, שמכונים פה סוויטות, מציעים טלוויזיה, די.וי.די, בר, קמין, ג'קוזי זוגי ומיטת קינג-סייז על במה מוגבהת (משניהם, מהג'קוזי ומהמיטה, נשקף הנוף בחוץ). זוגות חובבי רומנטיקה ואינטימיות אמורים להסתפק בזה. בחוץ יש בריכה קטנה ומקסימה וג'קוזי שמתמזגים ביער, ומאמיני הספא יבואו על סיפוקם בסאונה יבשה או רטובה, ובעזרת תשלום נוסף, גם בפינוקי מסאז'.

תפריט מתוחכם ויומרני

אל דאגה, אני ודאי לא שכחתי: עם כל השאנטי האלגנטי, החוויה לעולם לא תהיה שלמה בלי ארוחה איכותית ומשקה בצידה. אדוני האחוזה הלכו אל חלומם בדרך היין, ולכן בבסיס המקום שוכן מרתף יינות מצויד היטב, מיקבים באזור ומיבוא מדויק (בעיקר מאיטליה, צרפת, ספרד וקליפורניה), כולל אוסף פרטי נאה. את תפריט המסעדה יצר השף ליאון אלקלעי, ולמרות שהגרוסמנים טוענים שהכיוון שלהם איכותי, אך לא אנין, מצביעים שמות כמה מהמנות על תיחכום גסטרונומי, שלא לומר יומרני (מרק עגבניות בפרנו עם קרם איולי צ'ילי, קונפי פירות וקרם גבינת צאן בשכבות תחרה). על ארוחת הבוקר אעיד, ברשותכם, מניסיוני האישי: היא עשירה, אסתטית, מגוונת, ומבליטה גבינות טובות (ברקנית, חלב אדיר), נקניקים איכותיים (לא כשרים) ולחמים ומאפים מיוחדים תוצרת בית.
המלה "בית" חוזרת שוב ושוב בסיפור, ומבטאת תשוקה אידיאולוגית כמעט של הבעלים. בזכות הלהט הגלילי, הלוקאל-פטריוטי (של זוג שהגיע, כזכור, מהרצליה), כמעט כל דבר כאן נולד באזור: אבן הקליפה הלא מסותתת, הצמחיה שנשתלה סביב, חומרי הגלם והתבלינים במטבח, היין הישראלי ואפילו צוות העובדים.
אנשים שואלים את הגרוסמנים כמה זמן לקח להם לשחזר את המבנה המיוחד, ולמה הוא שימש לפני השיפוץ. הטעות הזו היא כנראה המחמאה הכי גדולה שיכולים היו לקבל. המקום שלהם נראה כל כך טבעי, כל כך צומח מתוך השטח, שנראה כאילו היה כאן מאז ומעולם. והוא בכלל חדש לגמרי.
הבית בגליל, ת.ד 266 חצור הגלילית, 10300. טל': 6802810-04, פקס: 68028160-04.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הסוויטה. אין כניסה לילדים
הבריכה. נופש פעיל זה ממש לא כאן
המבואה. האורחים נרדמים כמו תינוקות
מומלצים