על אינפלציה, מדד וחיסכון

בחודשים הקרובים צפויה אינפלציה שלילית או אפסית, כך שהשקעה צמודת מדד נראית פחות כדאית מהשקעה שקלית לטווח קצר. אספנו מספר הצעות של הבנקים למשקיעים סולידיים:

בנק מרכנתיל דיסקונט מציע פיקדון לתקופה של שנתיים, המאפשר ליהנות בחצי השנה הראשונה מריבית שקלית גבוהה, ולאחר מכן מהצמדה למדד, בתוספת ריבית. בחצי שנה הראשונה תשולם ריבית שקלית של 8.5% לשנה (כלומר 4.25% לחצי שנה), ובשנה וחצי לאחר מכן הפיקדון צמוד למדד והחוסך יקבל ריבית של 5% לשנה למי שהפקידו מעל 50 אלף שקל ו-4% לשנה למי שהפקידו פחות מכך. הפיקדון מיועד להפקדות מ-5,000 שקל ומעלה.

על פי ההערכות, האינפלציה בחצי השנה הקרובה תהיה שלילית או אפסית, כך שבשנה הראשונה מובטחת לחוסך ריבית גבוהה במיוחד. הפיקדון מיועד למי שרוצה להבטיח לעצמו בחצי השנה הקרובה ריבית גבוהה ולאחר מכן הצמדה למדד.

בנק המזרחי מציע פקדונות צמודי מדד לתקופה של שנתיים, המשלמים לחוסך ריבית של 12.5% לכל התקופה, כלומר ריבית שנתית אפקטיבית של 6.07%. לגבי לקוחות קיימים של בנק המזרחי, הריבית תשולם רק במידה ויביאו לפחות שליש מסכום ההפקדה במקור מחוץ לבנק - כלומר 'כסף חדש' מבחינת הבנק. המבצע מיועד גם ללקוחות חיצוניים.

בנק אגוד מציע פיקדון שקלי לתקופה של שנה בריבית משתנה בשיעור פריים פחות 1%, כיום 8.9% לשנה. הריבית מוצעת להפקדה מעל 100 אלף שקל.

אפשרות נוספת לחוסכים סולידיים עם סכומים נמוכים היא לבדוק את קרנות הנאמנות השקליות, בהן ניתן בדרך כלל לקבל על כל סכום השקעה ריבית גבוהה מאשר בפיקדון. הקרנות שונות מפיקדון בכך שאין ריבית מובטחת והן נזילות, כלומר ניתן למכור את הקרן בכל יום וחשוב לבדוק את תמהיל ההשקעות שלהן, כי אם יש קצת מניות בקרן, היא עשויה להיות תנודתית.

תוכנית חיסכון: לא רק בבנק שלכם

בעקבות פניות חוזרות ונשנות למדור, מתברר שישנם לקוחות שאינם מודעים לכך שהם חופשיים לפתוח תוכנית חיסכון או פיקדון בכל בנק, בלי קשר לבנק בו מתנהל חשבון העו"ש שלהם. התופעה כנראה שכיחה יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת, שמטבע הדברים היא בעלת אופי השקעה סולידי יותר עם סכומים גבוהים יותר. כדאי שתפנו את תשומת לב של בני המשפחה המבוגרים לעובדה הפשוטה הזו, שיכולה להגדיל את הריבית שהם מקבלים על חסכונות. אין צורך לפתוח חשבון בבנק השני - פשוט חותמים על מסמכים, מעבירים כסף (אפשר לתת צ'ק) וזהו.

המחשב מנומס רק ללקוחות מיוחסים

בניגוד למנהגינו לבחון כל דבר בפרמטרים של מחיר או כדאיות כלכלית, הפעם יש לנו הערה מסוג שונה. דפי חשבון מהבנק ומחברות אשראי נפתחים במלים א.ג.נ, להלן פירוט פעולותיך. קצר, קורקטי וענייני. אבל מתברר כי מחשבים יודעים גם להיות מנומסים: לקוחות מאסטרכרט-פלטינום זוכים ליחס אחר, ועל גבי דף הפירוט החודשי שלהם מודפסת ברכת שלום לך. למה רק הם? הם אמנם משלמים דמי חבר גבוהים במיוחד - 750 שקל לשנה - אבל אם המחשב כבר יודע לעשות את הפעולה הפשוטה הזו של ברכת שלום, למה שלא כל הלקוחות ייהנו ממנה?