סיפורי ההרוגים בפיגוע בירושלים

אלה סיפורי ההרוגים בפיגוע הקטלני באוטובוס קו 14 בירושלים. 16 בני אדם נרצחו בפיגוע.

בפתקים כתבו הנוסעים לתמר, ששירתה כמש"קית חינוך וידיעת הארץ ברובע היהודי והדריכה חיילים בכותל ובעיר העתיקה, שהיא נראית כמו מלאך,

באוקראינה עבד קזריס כרופא ולחם במלחמת העולם השנייה. זמן קצר לפני שעלה לארץ נהרג בנו בתאונה. כלתו ושני נכדיו גרים בארה"ב.

אורה מורלי, מנהלת לשכת הקליטה בירושלים סיפרה ל-ynet: "כשהגיע לארץ התגורר אלכסנדר בהתחלה במלון 'רם'. לפני כארבע שנים, כאשר המלונות שבהם אפשר היה להתגורר בירושלים נסגרו, הוא עבר לגור במלון דיפלומט". מורלי סיפרה כי במלון נהנה אלכסנדר ממועדון שיקומי ופעילות חברתית, ומדי פעם הם יוצאים לקניות וסידורים. לדבריה קזריס היה בדרכו מהשוק לביתו - כשאירע הפיגוע.

יעקב, בעלה של יפה, מספר בבכי: "יפה הייתה אישה מסורה, עקרת בית. כולם אהבו אותה והיא אהבה את כולם. היא היתה רגישה מאוד למצב בארץ. כל פיגוע שהיה היא ישבה בבית ובכתה. הרגיזו אותה דברים של חברי כנסת מימין ומשמאל שאף פעם לא דיברו לעניין. היא הייתה סבתא למופת".

על השתלשלות האירועים אתמול מספר יעקב: "כל שבוע יפה הייתה הולכת לשוק לקנות מוצרים שהיו חסרים. אתמול היא אמרה שתלך לשוק. אמרתי לה לא ללכת ושתלך ביום חמישי, והיא אמרה שהיא לא תספיק, כי יש לה הרבה דברים לעשות ביום חמישי".

זמן קצר לאחר מכן, סיפרו שכנים ליעקב על הפיגוע שהתרחש. הוא וילדיו התקשרו מייד לקווי המידע ולאחר מכן יצאו לחפש בבתי החולים.ב-12 בלילה אמרו להם לבוא לאבו כביר.

יפה ויעקב היו נשואים 42 שנים. "היתה לה רגישות, אהבה לאדם ולמשפחתה. חשוב לי שיזכרו את הטוב שבלב שלה", אומר יעקב.

יפה הותירה אחריה בעל, שלושה ילדים וארבעה נכדים.

שותפתו לדירה, היידי פרידמן, מניו-יורק, מספרת על בחור "עם לב ענק". ביום העצמאות צפו ביחד בטלוויזיה בטקס מהר הרצל, ואלן לא הפסיק לבכות. בסיום הטקס אמר: "איזה נס שיש לנו מדינה".

אתמול חזר מביקור תנחומים אצל חברו הטוב בחדרה. בדרך מהתחנה המרכזית לביתו בשכונת בקעה, אירע הפיצוץ שגדע את חייו. חבריו מספרים על איש טוב, שליו וחכם, שלמרות העובדה שלא מצא עבודה בארץ, לא הסכים לעזוב את ישראל. הוא הותיר אחריו אם, אח ושתי אחיות.

אביו, מאיר, סיפר ל-ynet: "רועי סיים את בית הספר התיכון 'הראל' במבשרת ושירת בחיל האוויר. הוא תכנן ללמוד הנדסאות חשמל וקירור במכללה. הוא עבד כמאבטח ומלווה טיולים, אך כשראה שהעבודה הזו לא מספיקה לו כלכלית עזב אותה, ואבטח במסעדת 'מפגש השייח'' בתלפיות. הוא אבטח פעם אחת ב'מפגש השייח'' ואתמול היה בדרכו למשמרת השנייה".

מאיר הוסיף ואמר: "רועי היה חייכן, חברותי, אציל, חקיין מלידה ושיחק כדורגל בליגת הנוער של הפועל מבשרת". אמו של רועי, אירית, מנהלת מחלקת הרווחה במשרד הפנים. עד היום נהגה לנחם משפחות של נפגעי טרור, והיום האסון הנורא הגיע אליה.

רועי הותיר אחריו הורים, שלושה אחים, אח בן 18 שעומד להתגייס לצה"ל ושתי אחיות תאומות בנות 13.

מרטין התחתנה בשנת 45', ועלתה ארצה מבגדד. "אשת חיל זה התואר שלה. צדקנית. עזרה למשפחות נזקקות", אמרו עליה קרובי משפחתה.

תיתא חיתנה את בתה, שהגיעה מארה"ב ביום שני האחרון. הבת, שושנה, מספרת: "משמחה גדולה לאבל גדול. מחבל נבזה קטע את מפעל חייה בהרף עין. במקום שבעת ימי משתה, יש לנו שבעה ימי אבל".

הבת, שהיא גם עיתונאית שכותבת לעיתון יהודי בחו"ל, הוסיפה: "תכננתי לכתוב כתבה על החתונה שלי, עכשיו אכתוב להם כתבה על החתונה והלוויה שלי". בעיצומו של ירח הדבש, קיבלה את ההודעה המרה ונסעה לזהות את אמה באבו-כביר. "לפחות אמא זכתה בשמחתי כשהספיקה לראות את נישואי", אמרה בדמעות.

מרטין הותירה אחריה שלושה ילדים ונכדים.

יוסי אסרף, גיסו של צביקה, סיפר על השתלשלות האירועים אתמול: "אחותי, חנה, שמעה על הפיגוע והתקשרה לחנות שבה עבד בעלה, שם אמרו לה שהוא נמצא במקום והיא נרגעה. היא חיכתה עד השעה 18:00 וכשראתה שהוא לא חוזר, ביקשה לבדוק שוב האם הוא בעבודה. ואז התברר שהוא יצא בחמש אחר הצהרים".

"כשהתברר לנו שהוא יצא לפני הפיגוע נלחצנו מאוד. עשינו סבב בתי חולים ולא מצאנו אותו, ואז המשטרה אמרה לנו שצריך לנסוע לאבו-כביר. אחיו של צביקה נסע לשם וזיהה אותו", סיפר אסרף.

אשתו של צביקה, חנה, נמצאת בשמירת הריון, והיא לא תוכל לנסוע להלוויית בעלה שתיערך בצפת. אסרף מספר על צביקה: "הוא היה שקט מאוד, משפחתי מאוד. לא הזיק לאף אחד. הוא כל הזמן שאל על אחרים ועזר. הוא היה שקט ואכפתי".

היא התחתנה עם הרב חנניה כהן, ששימש כרב הראשי בקרית ביאליק. ארבע שנים לאחר שנפטר, עברה כהן לירושלים. קרובי משפחתה מספרים כי אלזה עזרה לכולם ונהגה לעשות מעשי צדקה. אתמול הייתה בדרך לשיעור תורה - אך לא הגיעה לשם.

בתה מרגלית מספרת: "אימא הייתה אישה אהובה. היא טיפלה במסירות רבה בכולנו". אלזה הותירה אחריה שני ילדים, רוני ומרגלית.

אתמול היתה בדרכה לפגישת רכזות במרכז הפדגוגי בירושלים. בני המשפחה לא דאגו, כי חשבו שהיא נמצאת בפגישה. רק בשעת לילה מאוחרת החלו לדאוג -ואז החלו לחפש אחריה.

ברמן הייתה נשואה במשך 28 שנים. "היא הייתה אדם שמח, עם לב טוב", סיפרו בני המשפחה.

אוגניה ברמן הותירה אחריה חמישה ילדים, שניים מהם לומדים בבתי ספר תיכון בירושלים, והשאר נמצאים בחו"ל.

היא עבדה במשרד החינוך והיתה אחראית על ההוצאה לאור במשרד. עמיתיה לעבודה אמרו שהיא בוודאי לא היתה רוצה שידברו עליה ברבים. לדבריהם, הם איבדו אחות ולא רק חברה, אישה יצירתית ואוהבת אדם. הם סיפרו עליה שהיתה נוף חריג ושונה במסדרונות משרד החינוך, ושביום מותה באה לעבודה לבושה כולה לבן, "כמו כוהנת" הוסיפו.

פסחוביץ' הניחה אחריה בעל ושתי בנות. בתה הבכורה עומדת ללדת בקרוב וציפורה ציפתה בהתרגשות להולדת הנכד.

ביאנקה הגיעה לארץ לפני יותר מ-50 שנה, כשמשפחתה ברחה מאיטליה הפאשיסטית. היא נישאה לעמנואל שחרור וחיה עמו עד מותו לפני כ-18 שנה. מאז התאלמנה ויצאה לפנסיה ממשרד הפנים היא כל הזמן היתה פעילה. חתנה גיל סיפר: היא היתה אשה תוססת ושמחה

מרים לוי נפצעה קשה מאוד בפיצוץ, הועברה לבית החולים "שערי צדק" ולנוכח חומרת מצבה הובהלה ל"הדסה עין כרם". 24 שעות לאחר הפיגוע נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. מרים התאלמנה לפני שנים. בביתה בשכונת בית הכרם ישבו אתמול בנותיה, יעל וענת, עם חמש נכדיה. ינון, אחד מנכדיה, אמר: סבתא חיפשה כל הזמן רק לתת לנו.

מכרים סיפרו כי מלכה היתה מורה בצרפת, אך כשהגיעה לישראל התעמקה בעיקר ביהדות: "היא היתה אשה משכילה מאוד שכתבה ספרים בתחום היהדות, ועסקה בתרגומים שונים מצרפתית לעברית".

בהלוויה שהחלה בבית הכנסת בבית אל ספד לה חתנה: "מלכה, את לימדת את כולנו, ילדייך, נכדייך, אותי ואת הכלות שלך מה זו אהבה ונתינה".