המכנה המשותף של שרון, בוש ובלייר

מי שחושב שרק לנו יש עסק עם ראש ממשלה שאינו דבק תמיד באמת הצרופה לא עקב לאחרונה אחרי המתרחש בבריטניה ובארה"ב. "אקונומיסט" הבריטי, לאו דווקא עיתון צהוב, מפרסם בגליונו האחרון דבר מערכת שכותרתו tony bliar? (טוני שקרן?), ובסופו ברור לחלוטין שסימן השאלה הוא רק לתפארת המליצה. ב"ניו יורק טיימס" מופיעות זה חודש ויותר רשימות שמחשידות את ג'ורג' בוש בשימוש כוזב בחומר מודיעיני כדי להכשיר את הקרקע ואת הלבבות לקראת המלחמה בעיראק. לא רק בתקשורת, גם בבית הנבחרים הבריטי ובקונגרס האמריקני עוסקים רבים בשאלה האם קהילת המודיעין תפרה חומר לפי הזמנה מפורשת או מרומזת, או המדינאים הם שסילפו ביודעין את המודיעין והתאימו אותו למידותיהם האידיאולוגיות.

לא ברור מי כאן העגל ומי הפרה, והאם יותר משרצה העגל לינוק רצתה הפרה להיניק או להפך. כן ברור שמשהו מאוד רקוב בקהילת המודיעין של המערב וריח נבאש ודוחה עולה ממנה. עד לרגע זה לא נתגלה בעיראק ולו זכר ל"נשק להשמדה המונית", עילת המלחמה של שתי המדינות הגדולות. טוני בלייר הוציא את בריטניה למלחמת הקודש שלה על סמך "ספר לבן" עם עובדות ונתונים, אך התברר שרוב החומר נלקח מהאינטרנט הגלוי ומעבודה ישנה של סטודנט מוכשר. וזכורה הופעתו של קולין פאוול במועצת הביטחון, שבה ניסה להציג אתרים מדויקים לייצור נשק ביולוגי וכימי. כבר אז שרתה על ההופעה אווירה של חלטורה, אבל היום היא נתפסת כמופרכת ונלעגת. הנשק להשמדה המונית אולי ייחשף במרוצת הזמן, אבל הסיכויים לכך הולכים ופוחתים. הגדיל לעשות הנשיא בוש, שבנאומו בקונגרס על מצב האומה, בינואר, דיבר על האורניום שסדאם חוסיין רוכש באפריקה, על-פי הסכם חתום עם ניג'ר. כלומר, לא רק ביולוגיה וכימיה ממאירות וקטלניות אלא גם ייצור בפועל של נשק גרעיני. להד"ם. לא ייאמן, המסמכים שנשיא ארה"ב הסתמך עליהם היו כולם מזוייפים באורח פרימיטיבי להחריד, וקהילת המודיעין האמריקנית ידעה על כך כבר אז. לפי כמה סימנים גם בוש ידע, לפחות היה חייב לדעת, ובכל זאת מצא הזיוף את דרכו אל הנאום השנתי הכי חשוב של נשיא אמריקני.

בלי האיום על העולם בנשק השמדה המונית, ובלי ההבטחה לאתר את "האקדח העשן", לא היתה מלחמת עיראק פורצת. אמנם העולם נאנח לרווחה כאשר התמוטט שלטונו מעורר הפלצות של סדאם חוסיין, אבל הדמוקרטיה המובטחת שם עדיין רחוקה מאוד. ומי יוצא למלחמה רק כדי להיאנח בהקלה? מה הפלא אפוא שאנשים כה רבים מרגישים שרומו ואין בדעתם לעבור לסדר היום.

אכן, קהילת המודיעין הישראלית לא נתנה הפעם את הטון למארש המלחמה, אבל גם מנהיגינו וגם אנשי המודיעין שלנו – מי הפרה ומי העגל – נשבעו שעיראק מלאה נשק להשמדה המונית, מוכן להפעלה "תוך 45 דקות". המסביר הלאומי עמוס גלעד, לשעבר ראש חטיבת מחקר באמ"ן, שהכל גלוי לפניו, הודיע כי כאשר יתגלה מה שיתגלה בעיראק העולם ירעש ויזדעזע. יכולנו לחשוב שהוא מחזיק בידו את המפה המדויקת של האתרים החבויים בעיראק, והוא רק צריך להגיע לשם ולשלוף באחת את כל הארסנל – לתדהמתם של כל באי עולם. אמר, אז מה? אבל המדינה הזאת מרטה את עצביה חודשים ארוכים, השקיעה הון עתק בהכנות למלחמה, פתחה את החדרים האטומים ואת ערכות המגן, ולפי שעה לא ברור על מה ולמה. רק כחיפוי מהאגף לג'ורג' בוש, כדי שיכיר לנו תודה בבוא העת? לא יכול להיות. ובכלל, לא יכול להיות שגם בחורינו המצוינים תופרים לעת בחירות מודיעין לפי מידה, לפי ציפייה.

איך אני יודע? כי בכל פעם שאני מעלה אפשרות כזאת ב-30 השנים האחרונות, אני נתקל בבוז עמוק. ובכל זאת כדאי שגם אצלנו תמונה ועדה פרלמנטרית, ואולי אף ועדת חקירה ממלכתית, כדי לבדוק מה באמת קרה כאן.