קונים משקפיים: מדריך למשתמש המתחיל

בין אם זה מתחיל בבית הספר, כשמתקשים לקרוא מה כתוב על הלוח, בצבא כשמגלים שהפרופיל הרפואי הוא לא 97, או שנים אחר כך, כשאותיות הדפוס בעיתון מתחילות להיטשטש, אם אתם מרכיבים משקפיים, אתם בחברה טובה: יותר משניים וחצי מיליון אנשים בישראל, קובע סקר שערכה חברת "ג'ונסון את ג'ונסון", סובלים מליקויי ראייה.
הראייה היא תהליך המתרחש כאשר קרני האור חודרות דרך הקרנית, מתמקדות ברשתית ושולחות אותות עצביים אל המוח, שמתרגם אותם לתמונה. כאשר המיקוד נפגע בגלל ליקויים במבנה העין או בקוטרה, נוצרת הפרעה בראייה, והיא עלולה לבוא לידי ביטוי בקוצר ראייה, ברוחק ראייה או באסטיגמטיזם (עיוות מולד בראייה, הנגרם מעקמומיות הקרנית).
הסיבות לליקויי הראייה מגוונות. פגמים מולדים, פציעות, מחלות ואפילו שיני הזמן הן הידועות שבהן. עדשות הראייה מיועדות לשנות את זווית שבירת קרני האור ולאפשר תמונה חדה וברורה. במקרים של רוחק ראייה, למשל, הצבת עדשה קמורה בחזית העין מגדילה את זווית שבירת האור וממקדת את התמונה בדיוק על הרשתית. בגיל מבוגר, לעומת זאת, מתרחשת ירידה ביכולת הראייה בגלל התקשות העדשה, מה שמקשה על יכולת המיקוד בעצמים קרובים. עדשה מתאימה משפרת את המיקוד לטווח זה.
עדשות הראייה הנפוצות הן עדשות מגע ועדשות משקפיים. יתרונן הבריאותי של הראשונות ניכר בעיקר כשמדובר בליקוי ראייה הדורש מספרים גבוהים מ-12. מעבר לכך מדובר בהעדפה אישית, הקשורה בטעם, באופנה, באסתטיקה, בנוחות ובשיקול כלכלי.

מדריך למסתכל

אלא שמשקפיים הם יותר משיפור נקודת ההשקפה שלכם על העולם. מדובר בתדמית, במיתוס ובעיקר בטכנולוגיה מתקדמת, שלא מפסיקה לחדש ולהתחדש. וכמו בתחומים אחרים קצת שיעורי בית מקדימים יעזרו לכם לא רק להבין מה אומרים ומה מוכרים לכם, אלא בעיקר להשיג את המוצר הטוב והמתאים ביותר בשבילכם.

- מי מוסמך לבדוק את הראייה?

פרופ' מיכאל בלקין, מנהל המעבדה לטכנולוגיות ברפואת עיניים של אוניברסיטת תל אביב בתל השומר: "גם רופא עיניים וגם אופטומטריסט בודקים את מצב הראייה, אלא שרופא מוסמך גם לאבחן מחלות עיניים ולטפל בהן. החוק מחייב לבצע בדיקת רופא עיניים לפני בדיקת אופטומטריסט, משום שהאחרון אינו מורשה לאבחן בעיות כמו עין עצלה, למשל".
קבוצה נוספת המוכרת בתחום זה הם האופטיקאים. אלה, למעשה, "טכנאי משקפיים", כלומר הם רשאים לטפל במשקפיים, בעדשות ובמסגרות, אולם לא לבדוק את הלקוחות ולא להתאים להם משקפיים.

- מתי מומלץ לעבור בדיקת עיניים?

פרופ' בלקין: "ילדים צריכים לעבור בדיקת ראייה בגיל שנה, שלוש ושש. בגיל 60-40 מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנתיים, ומעל גיל 60 אחת לשנה. חולי סוכרת צריכים להיבדק אחת לשנה בכל גיל. כל האחרים די אם יפנו כאשר הם מרגישים הרעה בכושר הראייה".

- האם קריאה מרובה פוגעת בראייה?

פרופ' בלקין: "ישנן עדויות לכך שלקריאה מרובה יש השפעה על הראייה, שכן בזמן הקריאה אנחנו מפעילים לחץ על עדשת העין, ובעקבות זאת משנים את קוטרה. שינוי זה, כשהוא מתרחש באופן קבוע, עלול לגרום לקוצר ראייה. אין המלצה להפחית בקריאה או למתן את הרגלי הקריאה, משום שהסיבה העיקרית לקוצר ראייה היא תורשתית".

- ומה בנוגע לעבודה מול מחשב?

"אם עובדים נכון מול המחשב, אין סיבה שהעיניים ייפגעו. רוב התלונות של משתמשי המחשב, כמו עייפות, חוסר נוחות בעיניים, כאבי ראש, בחילות והקאות, מקורן בסיבות ארגונומיות, ובהן תנאי עבודה לא נוחים, תאורה לקויה או מצג מחשב לא נכון. הפתרון לבעיות אלה הוא התאמת המרחקים בין העיניים לצג, למקלדת ולנייר, וכן התאמת המשקפיים לעמדת העבודה.
"אחת התלונות השכיחות ביותר היא עיניים יבשות, מצב הנגרם הן בגלל מצמוץ תכוף המתרחש בשעת ריכוז והן בגלל מערכת המיזוג בחדר. כדי למנוע את מרבית התלונות ממליץ משרד העבודה לעשות אחת לשעה הפסקה בת עשר דקות ולהפנות את העיניים מן המסך".

- האם הרכבת משקפיים משך רוב שעות היום תגרום לתלות ולהגדלת המספר?

ד"ר שלמה שריידר, מרצה בתחום עדשות מגע במכללה לאופטומטריה בישראל, אוניברסיטת בר אילן: "מיקוד הראייה, בעיקר למרחק, הוא תהליך הדורש מאמץ, ותפקידם של המשקפיים להקל על המאמץ. השימוש בהם אינו גורם נזק, אך עלול לגרום לפיתוח תלות. עם זאת יש לזכור, שבמשך הזמן הראייה מתדרדרת בכל מקרה, גם אם מרכיבים משקפיים כל הזמן, לפעמים או כלל לא".

תנו עוד מבט

אבי עבודי, מזכיר איגוד האופטומטריסטים בישראל, מבהיר, כי ככל שליקוי הראייה חמור יותר והדרישות גבוהות יותר, הכנת העדשה נעשית מורכבת יותר, והמחיר עולה בהתאם. מעבר לכך עליכם לשאול את עצמכם שלוש שאלות בסיסיות: מאיזו תוצרת אתם רוצים את העדשות, מאיזה חומר עליהן להיות עשויות, וחשוב מכול לאיזו מטרה אתם זקוקים להם: לראייה מרחוק, מקרוב, שניהם או לכל טווחי הביניים.

- איזו תוצרת?

עדשות תוצרת הארץ: אינן בהכרח זולות מהעדשות המיובאות מאירופה ומארצות הברית. איכותן ורמתן טובה מאוד, אך לפני שאתם רוכשים אותן, זכרו לוודא שיש להן תו תקן ("אופטיפלסט", "סגם").
עדשות תוצרת חוץ: עדשות בולטות במיוחד הן העדשות הגרמניות של חברות "צייז" ו"רוזנשטוק". הן יקרות יותר ובעלות תו תקן גרמני שהוא מחמיר במיוחד. יתרונן הוא שילוב של דיוק ושקיפות מרביות. מחירן גבוה: פי שלושה עד חמישה משאר העדשות. גם העדשות היפניות טובות ואיכותיות ("אויה", "טוקאי"), וזולות בהרבה.

- איזה חומר?

עדשות זכוכית: בעלות שקיפות גבוהה, אך חסרונן במשקלן הגבוה ובעובדה שהן שבירות. "במקרה של תאונה עלול שבר של העדשה לחדור לעין ולגרום לקרנית נזק בלתי הפיך", אומר עבודי. "עם זאת מי שהתרגל לכך ומי שעובד בסביבה מאובקת ימצא יתרון בעובדה שעדשות אלה אינן נשרטות". מחיר (עד מספר 2): כ-135 שקל ("סגם"), כ-225 שקל ("צייז").
עדשות פלסטיק: עדשות קלות, בלתי שבירות, המתאימות גם למספרים גבוהים. החיסרון העיקרי שלהן הוא שהן נוטות יותר להישרט. לעבודי גם יש טיפ בעניין: "אל תתפתו להזמין, תמורת תשלום נוסף, ציפויים נגד שריטות, שכן יעילותם מוטלת בספק". מחיר (עד מספר 2): כ-150 שקל ("אופטיפלסט"), כ-220 שקל ("צייז").
עדשות דחוסות: ככל שמספר העדשה גבוה יותר, כך היא אמורה להיות עבה יותר. כדי להשיג עדשה אסתטית במיוחד פותחה טכנולוגיה ייחודית, המאפשרת לדחוס את הזכוכית וליצור עדשה דקה יותר. חסרונה של השיטה היא עלותה הגבוהה, המייקרת את העדשה, ומחירה משתנה ביחס למידת הדחיסות. השיטה מתאימה לעדשות ממספר 4 ואילך. מחיר: החל מ320- שקל.

- איזה טווח?

עדשות דו-מוקדיות (ביפוקל): עדשות בעלות שתי נקודות מיקוד המיועדות הן לראייה מרחוק והן לקריאה. יתרונן בכך שהן מחליפות שני זוגות משקפיים, אולם יש להן חיסרון אסתטי: לרוחבן מתוח קו, המבדיל בין שני סוגי הליטוש הקיימים בהן. מחירן: כ-460 שקל ("סגם").
עדשות רב-מוקדיות (מולטי פוקל): בעדשה זו קיימות שבע עד עשר נקודות מיקוד, מה שמאפשר ראייה טובה למגוון טווחים רחב, ושלא כמו העדשות הדו-מוקדיות הן בעלות מראה אחיד וחלק. נוסף על כך הן מסייעות בהפחתת עייפות וכאבי ראש. חסרונן של עדשות אלה הוא תהליך ההסתגלות אליהן, שעלול להיות קשה אם לא הותאמו כראוי.
מסיבה זו כדאי להקפיד לא רק על בחירת עדשה מאיכות גבוהה, אלא גם על בחירת אופטומטריסט קפדן ודייקן. תוכלו לבקש ממנו, למשל, רשימת לקוחות שיעידו על איכות עבודתו.
כדאי גם לוודא שהחברה המייצרת נותנת אחריות לעדשות ומחליפה אותן אם אינן מתאימות. עוד חיסרון המאפיין את העדשות הרב-מוקדיות הוא מחירן: מספר העדשה, דחיסותה והשם הטוב של החברה המייצרת מעלים את המחיר. תוצרת הארץ: החל מ-1,000 שקל לעדשה. תוצרת חוץ: החל מ-1,500 שקל לעדשה.
עבודי, אגב, חורג ממנהגו, וממליץ במקרה זה דווקא על עדשות תוצרת חוץ, בעיקר תוצרת גרמניה.

מצפים ליותר

נוסף על ההיבטים הקשורים בשיפור הראייה, מוצעים למרכיב המשקפיים ציפויי עדשה חיצוניים.
אנטי-ריפלקס הוא ציפוי למניעת סינוור, שמקל על המתבוננים בכם לראות את עיניכם ומוסיף לאסתטיות. הוא מומלץ לכולם ומחירו החל מ-129 שקל.
ציפוי נפוץ אחר הוא כזה המשנה את גוון העדשה בהתאם לתאורה סביב, ויוצר אפקט של משקפי שמש. פרופ' דב וינברגר, מנהל מחלקת עיניים בבית החולים בילינסון, אינו ממליץ על עדשות אלו: "הן כמו חצי הריון. בחדר הן לא ממש בהירות, ובחוץ הן לא ממש כהות". יש שמעדיפים להתפשר על הגון ולא להזדקק לזוג משקפיים נוסף. מחיר: עדשת פלסטיק כ-700 שקל ("סגם", ללא ציפוי אנטי רפלקס), כ-220 שקל עדשת זכוכית (כנ"ל).