טיפול הוליסטי: תשומת לב וייחוס משפחתי

נטליה ויזלטיר, בתם של הפסיכולוגית ורדה רזיאל-ז'קונט והמשורר מאיר ויזלטיר (שהיו בעבר נשואים), ניחנה בידיים חזקות וברגישות המשרתות אותה כמטפל הוליסטית. לקליניקה שלה מתנקזים אנשים המחפשים מזור לגב כואב, שחרור של מועקה בחזה או גוש מעיק בגרון, ולפעמים "רק מילוי מצברים" או חיפוש אחר מעט שלווה. אחרי שהשתלמה בשנים ארוכות אצל בכירי המורים, המנעד הטיפולי שלה מכיל כיום מיומנויות הקשורות ביכולת לגעת, אליהן מצטרפת, לדברי חלק ממטופליה, ראייה על חושית מעמיקה.
אלטרנטיבת המים השקטים של נטליה נראית כהיפוך הגמור מהנחרצות והפסקנות בהן נודעה אמה, ורדה רזיאל-ז'קונט. "יש אנשים שמעידים שאמא שלי פשוט הצילה את חייהם, לפעמים בפגישת ייעוץ אחת משמעותית", אומרת נטליה. "ברור שיש אנשים שזקוקים למשהו אחר, פחות פסקני. לא תמיד הבן אדם צריך פטיש חמישה קילו כדי שייפול לו האסימון. כמו ברפואה, יש מי שצריך ניתוח ויש מי שצריך פיזיותרפיה, ולא במקרה אלה שמגיעים אליי זקוקים למה שהם יכולים למצוא אצלי".

- ומה אם מגיע אדם שסגנון חייו מזיק ומעצבן בעינייך? את לא מעירה או נוזפת?

"אין מה ללחוץ ואין מה לנזוף. ממילא אנשים חשים אשמים ונזופים. הם כועסים על עצמם מספיק. ולא צריכים שינזפו בהם. אף אחד עוד לא נגמל מהרגל מזיק רק כי מישהו נתן לו בראש. בן אדם שמפסיק לעשן בטיפול, עושה את זה כי פתאום הוא נושם עמוק ומרגיש את האפשרות האחרת, כי הוא חווה את כוחות הריפוי שבתוכו ומתפייס עם המקומות שבגללם הוא זקוק לבריחה הזאת של ההתמכרות. עצם העובדה שבן-אדם מגיע, זה הרבה מאד, ומגיע לו קרדיט".
הסגנון של נטליה ויזלטיר מתאפיין בנימה רכה, מעורבת ואמפתית ללא גבול. היא מודעת לכל מילה היוצאת מפיה, ולא מתלהבת להיחשף בנושאים אישיים, דוגמת היחסים שבין אם לבתה "עם הפומביות והפרסום של אמא שלי, ספגתי כבר מילדות חשיפת יתר, וזה גרם לי רגישות יתר לחשיפה, קנאות לפרטיות ולאנונימיות. לאמא שלי זה מתאים, בזכות זה היא מי שהיא". נטליה נפרדה לפני שש שנים מאבי בתה, וגם על זה היא לא ממש רוצה לדבר.
עם כל הסתייגותה מחשיפה, פירסמה לפני כחודשיים סיפור אירוטי באנתולוגיה "שם יש שושנים" -ׁסופרות ישראליות כותבות אירוטיקה" (הוצאת "כינרת" / זמורה-ביתן" / "דביר"). ויזלטיר הצעירה, בתו של חתן פרס ישראל לשירה, מגלה שהיא אוספת סיפור לסיפור, עד שיצטברו לספר. בין הכתיבה לטיפולים, היא יזמה את הפרוייקט "הלו, שלום", קו ישיר לשיחות ישירות בין ישראלים לפלשתינאים (*6364 מכל טלפון), שכבר הופעל על-ידי 150 אלף איש משני הצדדים. "האפשרות שיש לאנשים משני העמים לשוחח בטלפון היא תיקון של העיוות ההדדי", אומרת ויזלטיר.
בשעות הפנאי, היא לומדת זימרה קלאסית ("להוריי יש הקלטות מדהימות שלי שרה בגיל שנתיים") ומופיעה עם ד"ר רות גי-דוידזון (שהיא בכלל רופאת שיניים) במוזיאונים ובפתיחות של תערוכות. את השתיים מלווה בנגינה על צ'מבלו לא אחרת מוורדה רזיאל-ז'קונט.
לשיטת הטיפול שלה ויזלטיר קוראת "הילינג אטנשן", כלומר תשומת-לב מרפאת, או ריפוי בתשומת-לב, אם תרצו. "תשומת-לב אוהבת היא החשובה מכל בקופסת כלי הטיפול", היא אומרת. "במפגש מוצלח תשומת-לב מרפאת של המטפל מעוררת ומחדשת את תשומת-הלב המרפאת אצל המטופל, שהוא שותף מלא ועיקרי לכל תהליך ריפוי. זה מזכיר מצב שבו נגמר למישהו המצבר במכונית באמצע הנסיעה. את מחברת כבלים להטעין לו את המצבר, הוא לוחץ על הגז, המצבר מתמלא והוא נוסע. את לא הגרר שלו".

- אנשים בוכים בטיפול זה?

"זה קורה"

- גם גברים?

"לא פחות מנשים, וזה לאו דווקא בכי של עצב. לפעמים זה כמו גשם ברכה, גשם שמעלה את מפלס הלב. כל מפגש הוא תמהיל של אופני מגע שונים, כגון עיסוי, אינטגרציה מבנית, תנודות שונות, טיפול אנרגטי ברייקי והילינג, ותקשורת מכל מיני סוגים, כולל המילולית. הפרופורציות בין מגע, הילינג ודיבור שונות מאדם לאדם וממפגש למפגש. טיפול אחד לא דומה לטיפול שני. הרעיון הוא לתת לבן-אדם את מה שהוא צריך באותו שלב".
ויזלטיר למדה מאסטר רייקי אצל עדנה ואדם צברלינג, עיסוי אינטגרטיבי אצל אבי בחט, שטיפה אנרגטית אצל ד"ר נאדר בוטו, "ועוד השתלמויות אצל מורים נוספים, שתרמו לי יותר ממה שהם מדמיינים. אבל כל זה החל אצלי כבר בילדות. זה פשוט היה שם, לעסות ולשחרר עורף ושכמות תפוסות, להעביר כאבי ראש ומיחושי בטן. זה היה עניין מובן מאליו אצלי. הלימודים באו בעקבות הטיפולים".

- אפשר לקרוא לטיפול שלך "תיקון"?

"אין מה לתקן אנשים. רק להזכיר להם מיהם, שיחושו את אפשרויות הבחירה שלהם, כדי שיפסיקו לשתף פעולה עם הוויתור שלהם על עצמם".

- קצת רייקי והחיים מסתדרים?

"כשמישהו אומר 'יש לי כאבי ראש נוראיים, תעזרי לי', אפשר 'להעביר לו' את הכאב, אבל להעדיף גם לברר מה כאב הראש שלו מנסה לאותת, אחרת נעביר את כאב הראש ויבוא אולקוס. אולי זה נשמע נדוש, אבל מחלה היא סימפטום". נטליה ויזלטיר גם רוקחת במו ידיה תכשירי טיפוח טבעיים לפנים, לגוף ולשיער. היא כהגדרתה, "פועלת הייצור היחידה" בקו מוצרי "שונאגון" - קרמים וסבונים ריחניים מחומרים טבעיים, בהזמנה אישית. "'שונאגון' זה על שם סיי שונאגון, שהיתה אשת חצר בשירות הקיסרית ביפן לפני יותר מאלף שנים. 'ספר הכר' שכתבה נשמע כאילו נכתב היום, על-ידי אחת שיודעת למצות את המירב מהחיים. מצאתי ציטוטים שלה בספר 'שנת הבשרים שלי' של רות ל. אוזקי, ופשוט נדלקתי עליה ועל הצליל של השם".

- איך בכלל הגעת לייצור מוצרי טיפוח?

"ההתעסקות התחילה בגיל 15, כשנפלו לי לידיים ספרים מאנגליה, שאיתגרו את יצר הבחשנות המכשפי שלי. שנים אחר כך נהיה לי קאמבק, ורקחתי תכשירים ידידותיים לשימוש עצמי ולמטופלים שלי. וממש כמו בטיפול, בעקבות העשייה באו לימודים והשתלמויות – ארומתרפיה, רוקחות טבעית, הרבה התנסויות".

עדות מהטיפול: "יצאתי מהטיפול עם כנפיים"

מטופלת של נטליה ויזלטיר בת 55, מספרת: "הגעתי אליה בשלב של פרשת דרכים ושידוד מערכות בחיי, כשאני סובלת ממיחושים שונים, מתלוננת על עייפות מתמשכת ונטולת ציפיות מעצמי ומחיי. בקליניקה שלה יש אווירה עוטפת, עם כל הריחות הארומטיים העדינים האלה. התיישבנו יחפות זו מול זו, ולמרות שהיא צעירה ממני בהרבה, הרגשתי עטופה ומוגנת.
"נטליה מטפלת דרך חמלה. היא נגעה בי במקומות שהמלים לא מגיעות אליהם. ההקשבה שלה מכילה אותך. על מיטת הטיפולים בקליניקה שלה צפו ועלו בי, דקות מספר לאחר תחילת הטיפול, זיכרונות ילדות שאני מנסה לחמוק מהם כבר שנים. הזיכרון הזה, הנוגע ביחסים קשים בתוך משפחתי, היה תקוע לי בגלגלים. באמצע הטיפול התחלתי לבכות, למרות שהנושא כלל לא עלה בדיבור. כל המסה הרגשית הזאת השתחררה ממני, ויצאתי מהטיפול עם כנפיים. הכאבים חלפו, השינה בלילות השתפרה, הפסקתי לקחת כדורי שינה. התחלתי לנשום, אפילו התמלאתי אופטימיות לא אופיינית עם חשיבה רעננה על המשך הדרך".