גדר כבר לא תהיה

אריאל שרון הוא ההמחשה המופתית ל"תפסת מרובה לא תפסת"

מי אשם בעמדה האמריקנית הנחושה נגד גדר ההפרדה? אריאל שרון, כמובן. מי אם לא הוא. נאמר עליו שהוא לא עוצר באדום, אבל זאת לשון המעטה: לא עוצר באדום, לא מאט בצהוב, אינו רואה מעבר לחוטם אבל בעל עיניים גדולות, אדם שאיננו יודע גבול. אדם שמסכן את מדינתו ואת עמו.

אריאל שרון הוא ההמחשה המופתית ל"תפסת מרובה לא תפסת". אין זאת הפעם הראשונה שהוא תופס מרובה. כאשר התנהל המו"מ עם מצרים, ומנחם בגין עשה בקמפ-דייויד, החליט שרון להקים את מגדלי המים המפורסמים בפתחת רפיח, מאחורי גבו של בגין. אם היו סיכויים להצלת ימית ובנותיה, קלושים ככל שהיו, באה הפרובוקציה השרונית וחיסלה אותם כליל. סאדאת לא יכול היה להרשות לעצמו לעשות ויתור כלשהו כאשר תוחבים מגדלים אל תוך עיניו כדי לנקרן. הוא התעקש, ושרון, שנתפס בקלקלתו, בסכלותו, לא תפס מרובה, גם לא מעט המחזיק את המרובה, ונתן את ידו להחרבת ההתנחלויות בסיני עד האחרונה ועד היסוד. זה מה שקורה תמיד למי שעיניו גדולות מאונותיו.

ופעם שנייה, כאשר התחייב שרון ל-40 ק"מ בלבנון, אבל שוב היצר השיאו, התיאבון הזה שבא עם האוכל ואשר אינו יודע שובעה. לו היה נעצר בקו שהבטיח, אולי אפשר היה להפיק תועלת מה מהפעולה הצבאית המוגבלת. אבל בדרכו הערמומית והנפתלת לביירות הוא איבד את מכנסיו, הוצג עירום ועריה, ואנחנו איבדנו לשווא מאות רבות של חיילים.

ועכשיו הגדר: הרעיון ביסודו הוא נכון, כאשר פצצות מתקתקות מתגלגלות לעברנו כדי להתפוצץ בקרבנו ולהפיל חללים, אין דבר טבעי מאשר גדר כמכשול ששמים בפני מחבל. למה להקל על המחבל אם אפשר להקשות. בעזה זה עבד והוכיח את עצמו – מהרצועה לא חדרו מחבלים טעוני נפץ – ואם המכשול עשה את שלו בגזרה אחת, מן הסתם הוא יועיל גם בגזרה אחרת.

לכן, גם אנחנו, לאחר התלבטות, תמכנו בהקמת הגדר, שראינו בה עוד אמצעי יעיל של הגנה עצמית. תמכנו בתנאי מפורש: שהגדר לא תספח תושבים פלסטינים או אדמה פלסטינית – ותעבור על הקו הירוק. זאת הגדר "שלנו". היא לגיטימית, היא חיונית, ושום אמריקני לא היה מסתייג ממנה.

אבל שרון, בפעם המי-יודע-כמה, קלקל את שורת הגדר ושוב ביקש לתפוס מרובה. פתאום התברר שהגדר תפרוץ מזרחה, תחדור לעומק הגדה המערבית, כדי להקיף בתוכה גם את אריאל ואת עמנואל ועוד התנחלויות לרוב. כאשר הגדר מספחת אל שטחנו עשרות אלפי פלסטינית ומאות אלפי דונמים, היא כבר לא מפרידה ומגינה. היא מחברת ומסכנת, והיתרון הביטחוני שלה מתבטל מיניה וביה. חבל להשקיע בה, כי גדר מספחת היא ספחת. אין לה הצדקה, ובצדק מתייחסים אליה עכשיו כאל "חומה".

הרבה שנים אנחנו טוענים שההתנחלויות הן נטל בלתי נסבל על הביטחון הלאומי שלנו. מי שלא הבין עד כה, אולי יבין סוף-סוף. בגלל המתנחלים, אויבי הציבור הישראלי, קרוב לוודאי שלא תקום הגדר, כי האימפורטר בוש לא יסכים. הוא, למעשה, כבר הטיל וטו, ושרון ידחה עוד ועוד את מלאכת ההקמה עד שתושבת כליל. זה רק עניין של זמן עד שיהיה ברור לכל אזרחי ישראל שהגדר הייתה ואיננה עוד, והם שוב מופקרים כי שרון ומתנחליו שוב ניצחו. הנה למדנו עוד פרק: ככל שהעיניים גדולות יותר, כך קוצר הראות חריף יותר.