שתף קטע נבחר

טכנולוגיות: תגי זיהוי אלחוטיים - RFID

תגי הזיהוי האלחוטיים כבר פותחים דלתות בהרבה משרדים. בצורה המוכרת לכם בוודאי, מדובר ב"כרטיס חכם" שכולל שבב זעיר בו מתוכנת קוד זיהוי קצר. ההבדל בינו לבין כרטיסים חכמים אחרים הוא בכך שאין צורך לנעוץ את הכרטיס לחריץ של קורא כרטיסים חכמים

בניגוד לכמה מהטכנולוגיות המוזרות באמת שסקרנו בפרויקט זה, תגי הזיהוי האלחוטיים כבר פותחים דלתות בהרבה משרדים. בצורה המוכרת לכם בוודאי, מדובר ב"כרטיס חכם" שכולל שבב זעיר בו מתוכנת קוד זיהוי קצר. ההבדל בינו לבין כרטיסים חכמים אחרים הוא בכך שאין צורך לנעוץ את הכרטיס לחריץ של קורא כרטיסים חכמים.

 

לא שימושי

 

אנטנה זעירה הבנויה בגוף הפלסטי מספקת את הממשק האלחוטי ואת האנרגיה המעטה, שצריך כדי לשדר את הקוד למרחק של מספר סנטימטרים, השבב מקבל מקליטת השידור שיוצא ממכשיר התחקור. פשוט וקל, אבל לא כל-כך שימושי. תארו לעצמכם עד כמה יותר זה היה יכול להיות שימושי יותר אם טווח השידור היה כמה עשרות מטרים.

 

כך שאפשר היה להשתמש בתגי זיהוי אלחוטיים על מנת לאתר סחורות במחסן, או שהם היו כל-כך זולים עד שאפשר היה להצמיד אותם לכל מוצר במרכול, כך שהקופה האוטומטית הייתה מסוגלת לחשב את התכולה של עגלת קניות בלי לפרוס את כל המוצרים על הדלפק ולקרוא את הבר-קוד של כל אחד לחוד במעבר על סורק הלייזר.

 

היעדים

 

אלה הם בדיוק היעדים של המפתחים של הדור הנוכח של תגי RFID. הקיץ יתחילו לשווק בארה"ב חבילות סכיני גילוח מתוצרת ג'ילט, הכוללות שבב זיהוי זעיר. המטרה היא, בשלב הזה, לשפר את בקרת המלאי ואת בקרת האיכות, אך בעתיד הם ישמשו גם לתשלום אלחוטי. בחנות אופנת העילית של Prada במנהטן, הזבנים מסתובבים עם מסוף אלחוטי דמוי מחשב כף-יד, כדי לספר ללקוחות מי המעצב ואיפה נתפר כל בגד, מידע הצרוב בתגים הצמודים להם במקום תגי מחיר המוניים.

 

ביבמ כבר מזמן מנהלים את מצאי המחשבים בעזרת RFID, טכנולוגיה שנכנסה אצלם לשימוש עוד בזמן שהשבב עלה 5 דולר ליחידה. עכשיו המחיר ירד לפחות מדולר והשימוש מתרחב במהירות גם למוצרים עבור השוק הצרכני. בשלב הבא של הורדת מחירים המטרה היא לרדת לפחות מ-10 סנט, מה שיאפשר להשתמש ב-RFID כתווית מחיר במרכולים. הדבר יצריך פיתוח של תגים פלסטיים, בהם המעגל החשמלי אינו כולל שבב סיליקון יקר.

 

חששות לא מופרכות

 

וכמו בכל טכנולוגיה מהסוג הזה, החששות של שומרי צנעת הפרט אינן מופרכות מעיקרן. אומנם כבר בשנות ה-60' ג'יימס בונד ידע להצמיד מכשירי מעקב אלחוטיים לכל הגולדפינגרים ונערותיהם, אבל הורדת המחיר הדרסטית של RFID מביאה את הטכנולוגיה להישג יד של כל בעל קנאי, סקרן פתולוגי או פושע זעיר. שלא לדבר על זכות החיטוט של הבוס, שרוצה לדעת מי מבלה כמה זמן בשירותים, ושל המזכירה שרוצה לדעת מי אוכל את הגבינה שלה. זו אינה סיבה לוותר על טכנולוגיה שיכולה ליעל את הכלכלה במידה עצומה, אבל צריך לחשוב מראש איך שמים לה סייגים של זכויות הפרט וטעם טוב. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים