גדוד האינטרנט הראשון

אתר האינטרנט "מילואים-ניק" מדליק ומפתיע בעצם קיומו. הוא אתר פרטי לחלוטין, כתוב וערוך בידי דני כהן וכמה מחבריו לסוללת המילואים, ומופעל במטרה לשמש מקום מפגש לחבורות מילואימניקים, לאפשר להם לשחרר קיטור, להתבכיין, לספר בדיחות ועוד.

כדי לעודד את הגולשים להשתתף בתכני האתר, מחלק כהן דרגות מילואים פיקטיביות, מפרסם רשימות ציוד הכרחיות לשירות מילואים (תחתוני סבא ישנים, שייצורם הופסק ב-79'), הסברים כיצד ניתן להכין קפה בשטח, מבחן התאמה לשירות מילואים פעיל, הכולל שאלות כמו "מהי פלנלית", או "מה עושים כשצמאים בעיצומה של התקפת אב"כ".

לא פחות נחמד הוא גדוד "מילואים-ניק" שבפיקודו של כהן, בו מוזמנים גולשים בעלי דרגת מינימום טר"ש לחתום קבע, ולהתחייב להילחם מלחמות וירטואליות בכל החזיתות, ולהוקיע את יצרני המעטפות החומות. בתמורה, עם הקבלה לגדוד יועלו הגולשים לדרת רב"ט, ולאחר-מכן יתקדמו בסולם הדרגות על-פי הפז"ם.

בפרק "דברים שחשוב לדעת" מסבירים כהן וחבריו עניינים בעלי ערך כמו "כיצד לענוד דרגות בלי להיפגע", "מדוע רצוי לישון בשק שינה צבאי בקיץ", "מדוע כדאי לשמור בין 2 ל-4 בלילה" וגם "שרשרת המזון של הקצינים – מי אוכל את מי".

האתר מציג גם תמונות של מילואימניקים אותנטיים ששלחו הגולשים, אבל העמוד הכי פופולרי בו הוא "קיר השירותים", המציג אמרות וססמאות מוכרות משירותי הגברים הצבאיים. דוגמאות שניתן לצטט בעיתון (את כל היתר לא): "סמים עושים אותך כזה קטן, אבל מבסוט", "בשביל שמירות יכולתי לשלוח את הכלב שלי" או "טירון הוא כמו גרעין שחור – פותחים אותו, טוחנים אותו ויש עוד אלף כמוהו". התכנים ב"מילואים-ניק" מצחיקים נורא, מאוד גבעת-חלפוניים, ומוכרים לכל מי שאי פעם נקלע לקרבתה של חבורת גברים מגהקת במדי ב' בלויים, חלקם בסנדלים, המסתובבים חצי יום סביב פרימוס קטנטן אחד במחסום נידח.