ועדת חוקה: זכות השתיקה אינה ראויה לנבחר ציבור

הוועדה קבעה עוד כי "זכות השתיקה היא אבן יסוד במערך זכויות האדם ואין לפגוע בה, אולם במדינה נאורה ודמוקרטית יש לקיים מנגנוני ממשל איכותיים המקפידים על טוהר המידות של עובדי הציבור ונבחריו".

הדיון בוועדת החוקה נערך ביוזמתו של ח"כ אופיר פינס (עבודה), שהגיש הצעת חוק להגבלת זכות השתיקה של נבחרי ציבור. על פי הצעתו של פינס, יוטלו סנקציות קשות על נבחרי ציבור שישמרו על זכות השתיקה. בהצעתו קובע פינס כי "ראש ממשלה, שר או חבר כנסת שזומנו לחקירה במשטרה בעניין הקשור למילוי תפקידם ומסרבים להשיב מן הטעם שתשובה עלולה להפליל אותם, תיפסק כהונתם בתוך 30 יום מיום שסירבו להשיב, אלא אם יחזרו בהם".

בתחילת הדיון הדיעות היו חלוקות: חלק מחברי הכנסת התנגדו לעצם קיומו של הדיון, ומנגד חלק אחר הביע תמיכה בהגבלת זכות השתיקה. ח"כ רוני בר-און (הליכוד), עורך דין במקצועו, סבר כי הדיון יכול להשפיע על החלטת בית המשפט. הוא כינה את זכות השתיקה - "מלכת זכויות הנאשם". לדבריו, "חפים מפשע הורשעו כי לא שתקו ודיברו שטויות במשטרה".

יו"ר הכנסת, ח"כ רובי ריבלין, סיפר כי בעבר נחקר במשטרה וויתר על זכות השתיקה, משום שהוא עורך דין המצוי בחוקי המשחק. "אני רק יכול לדמיין מה עובר על מי שהוא לא עורך דין", הוסיף. "זכות השתיקה היא יסוד מולד של האדם וחירויות הפרט, והאדם זכאי שלא להרשיע את עצמו".

השופט בדימוס אורי שטרוזמן הציג דיעה הפוכה לחלוטין. לטענתו יש לבטל את זכות השתיקה כליל. "זכות זו מגינה רק על העבריינים ויש לבטל אותה. זכות השתיקה נולדה באנגליה כשהיו חקירות אלימות, והיו מרביצים לחשודים כדי להוציא הודאות. היום אנחנו חיים בעידן אחר, ואין יותר צורך בזה. מי ששותק - הרי שיש לו מה להסתיר".

הסניגור הציבורי, פרופ' קנת מאן, הטיל ספק ביושרם של השוטרים המבצעים את החקירות המשטרתיות והודיע כי הסניגוריה הציבורית תמשיך לתמוך בזכות השתיקה לאזרח הפשוט ולאיש ציבור ללא הבדל. מאן: "המשטרה נוהגת בתחבולות ומעשי רמיה. הדרך היחידה של נחקר להתגונן היא זכות השתיקה. הפריבילגיה של חפים מפשע היא להגן על עצמם מפני השגת מידע שלא כדין".