פותחים שבוע
על הקשר בין החיסולים לפרשיות משפחת שרון, על המהנדסים הישנים והחדשים, על הוועדה המסדרת של אבו מאזן, ועוד עניינים על סדר היום עם תחילת השבוע
על הספין
האם קיים קשר בין ההתקדמות בחקירת פרשיות משפחת שרון ובין ניסיון חיסולו של מנהיג החמאס, השייח אחמד יאסין. על-פניו, לפחות במבחינת סמיכות הזמנים בין הפרסומים אודות בניו של שרון (חמישי-שישי), לבין ניסיון החיסול (שבת), קיים קשר. האם הוא מכוון או מקרי, האם שרון מבקש להוריד מהכותרות ומסדר היום הציבורי את עלילות המשפחה בכל מחיר. לא רצוי לשלול את השיקול הציני והמסוכן הזה על הסף.
מכל מקום המשטרה כבר העלתה הערב את רמת הכוננות בעקבות התרעות על פיגועים, שרון החל את מסעו להודו ונתיניו את מסע ההלוויה.
מדינת יהודה
סיוט ליל קיץ. חזון מדינת יהודה הולך ומתממש לנגד עינינו ולרגלי גופותינו. בסוף היחידים שיצליחו להוציא כאן את לחמם ושתהייה להם פרנסה ובכבוד הם יהודה היס, הפתולוג הראשי, יהודה משי-זהב, איש זק"א, ויהודה פוליקר, שילחין בכישרון את כל המוות הזה.
הטכניון
כאשר חוסל יחיא עייאש (96'), כינויו "המהנדס" עוד היה אקסקלוסיבי. עם חיסולו נוצר כאן לרגע הרושם שבא הקץ לטרור. לימים התברר שהשטחים הכבושים היו לטכניון אחד ענק. כולם מהנדסים.
מדי יום אנחנו מדווחים על חיסולו של מהנדס זה או אחר, ובתוך הידיעה מקופלת אשליה כי הטרור יופחת בצורה ניכרת. בפועל הוא מתגבר. מדיניות החיסולים לא רק שלא מיתנה את גלי הטרור, היא הגבירה אותם. זאת עובדה. אם המטרה היא השגת רגיעה, הרי שהחיסולים הם הכלי הכי פחות מתאים לכך. כנראה שהמטרה היא כאמור ההיפך מרגיעה. בכל פעם שהסתמנה סכנת רגיעה היא הוסרה באמצעות חיסול.
הוועדה המסדרת
הקריירה הקצרה של אבו-מאזן כראש הממשלה הפלסטינית הגיעה לקיצה. חיבוק הדב שהעניק לו שרון והעובדה שהיה הפייבוריט של הממשל האמריקני לא הותירו לו הרבה סיכוי.
המחשבה המגלומנית שמנחה את בוש הבן ואת שרון האב, לפיה החזק הוא ועדת המינויים של החלש, והוא שישים עליו מנהל ממונה, לא ממש עובדת. הניסיונות הללו נגמרים פעם אחר פעם בפיאסקו, אבל טעות לעולם חוזרת. לפני עשרים שנה, כאשר שימש שרון שר ביטחון בממשלת בגין השנייה, הוא יצא למלחמת לבנון כדי להמליך עליה את מנהיג המיעוט הנוצרי, באשיר ג'ומאייל, שנרצח זמן קצר לאחר מינויו. יש לקוות שסופו של אבו-מאזן יהיה פחות טרגי.
באותה עת גם ניסה שרון להקים חלופה מנהיגותית להגמוניה של אש"ף בשטחים הכבושים. לניסוי ההוא שלו קראו אגודות הכפרים והמהנדסים, חבורה שהסתובבה בשטחים עם אקדחים צה"ליים, עשתה איזה כינוס או שניים ונמוגה. בינתיים קמו מהנדסים חדשים.
בדרך לסיציליה
"צאו לעבוד", קרא בקול ניחר ראש הממשלה לויקי כנפו וחברותיה בראשית מאבקן. עם הקריאה הלכאורה-בריאה הזו א-לה א.ד. גורדון קיימות שתי בעיות: אחת, מאז נכנס שרון לתפקידו כראש ממשלה, האופציות התעסוקתיות קטנות והשכר בגינן מתכווץ. הבעיה השנייה חמורה יותר. השכירים הדחוקים והמובטלים למדים מהתקשורת שיש דרכים לעשות הרבה כסף ומהר, ואלה אינן קשורות כלל בעבודה או במאמץ כלשהו, אבל הן בהחלט קשורות במשפחת שרון. הפרסומים על סכומי העתק שגרף בנו של ראש הממשלה לכיסיו רק בשל העובדה שהוא הבן של אבא שלו, לא מעניקות הרבה תוקף להטפותיו של שרון למובטלים.
התערובת הטעונה של שפל כלכלי ושחיתות שלטונית גורמת ליותר ויותר אזרחים לחוש חוסר אמון ותוחלת בשיטת המשטר. מי שקם לעבוד לפרנסתו חש פראייר, מי שמשלם מסים, פראייר בריבוע. איך בכל זאת מונעים את ההתפרקות הזו. מחסלים – מקבלים בחזרה טרור - וחוזר חלילה.
מומלצים
