אגדה חיה

בדבר אחד אין כל ספק. ריכוז הדוגמניות הגדול ביותר בתערוכת פרנקפורט נפרש בין העמדות של לנצ'יה ואלפא, כלומר בכל מותגי קונצרן פיאט. והאמת, אני ממש לא משוכנע שזו הדרך הנכונה להיחלץ מהמשבר הגדול, או אפילו לשפר את הדימוי בדעת הקהל. מה שאני כן משוכנע בו, הוא כי זו לבטח דרך נעימה יותר לעבודת סיקור האירוע, מאשר להיות מוקף רואי חשבון מודאגים.

והמוטו כאן, תאמינו או לא, הוא לפחות דוגמנית אחת לכל מכונית. כל מכונית שמוצגת. ובכל זאת, הפולביה החדשה של לנצ'יה יכולה הייתה להסתדר גם ללא שחקניות החיזוק בשר ודם. כי אפילו כתבי רכב מוצפי טסטוסטרון לא יכלו שלא לעמוד מספר דקות בשקט, ולהביט רק במכונית. אחרי הכל, רבים מהם, הוותיקים לפחות, נזכרו באותם רגעי חסד של מראה הפולביה המקורית, אחת מאגדות הראלי הגדולות מעולם. וכבונוס, גם בימים יפים (הרבה) יותר של לנצ'יה.

אגדות חיות

וגם אני עומד שם, ומגלה כי הדמיון לפולביה המקורית פשוט עצום. אי אפשר כאן לטעות אפילו לרגע, את רוחה של מי רוצה להעלות המכונית החדשה באוב. אפשר כמובן להתפלפל עוד יותר, ולומר כי מבחינות מסוימות, הפולביה הזו נראית כגרסה מעודנת, נשית יותר למכונית האגדית ההיא.

בתכל'ס, אין כאן משהו יוצא דופן. המכונית הזו נסמכת על פלטפורמת הפונטו הקטנה, ממש כמו הברקטה עליה היא-היא מבוססת. באותה מידה, גם מנוע ה-1.8 ליטר 140 כ"ס הגיע משם. אבל מרכב המכונית עשוי אלומיניום לטובת משקל קל, וכך היא מצליחה להיות קלה ב-70 ק"ג מהמכונית הפתוחה. מצד שני, להיות קלה ממכונית נטולת-גג זו אינה משימה קשה כל-כך...

"המכונית הזו מסמנת את תחייתה של לנצ'יה, ותזכור מה אני אומר. אם יש לנו ברזומה אגדות כמו הסטרטוס, האינטגרלה והפולביה, אז זה הזמן לשלוף אותן מהארון". כך מסביר לי תוך שכנוע עצמי אדיר לוקה דה-מיאו, מנהל השיווק הצעיר של לנצ'יה. והבחור האנרגטי אינו מהסס גם כשמגיעה הזמן לתשובה המעניינת מכולן.

"כן. זמן הפיתוח של המכונית היה קצר, אבל בעיקרון נוכל להביא אותה בשינויים קלים לייצור כבר ב-2005. עם זאת, אנחנו צריכים להיזהר. כולם מתלהבים עכשיו, אבל אנחנו כבר יודעים שהשוק הזה בוגדני מתמיד, וירידת המכירות בו צוברת מהירות בלתי נתפסת. אל תשכח שאנחנו לא מיוצגים בשווקים חשובים למכונית כזו, כמו ארצות הברית, או בריטניה".

ומה עם גרסאות נוספות אפשריות? "למרות שהיא מבוססת על הברקטה, אנחנו לא מתכוונים לייצר גרסה פתוחה בעתיד. אפשר אמנם להציע בלי בעיות מיוחדות מרכב טרגה, או אפילו CC בדומה לצרפתים, אבל בסוף היום, הפולביה הייתה קופה וכך היא צריכה להשאר גם בגלגול המודרני".

הנפילה

אין ספק כי מכל לובשי חליפות הארמני בדוכן לנצ'יה, דה מיאו הוא הכתובת היחידה כרגע לשאלות על נפילת לנצ'יה בשנים האחרונות. אתם מבינים, שאר אנשי יצרן היוקרה עסוקים בלהיות, איך לומר, איטלקים מהודרים וסטייליסטים כצפוי. "יש הרבה סיבות לנפילה שלנו. ראשית, כפי שציינתי מקודם, לא הייתה לנו נוכחות בפלחי שוק חשובים. מלבד זאת הליברה הופיעה מאוחר מדי, לא הערכנו נכון את כישלון הקאפה שעפה לטובת התזיס, יצאנו מהספורט המוטורי, נעלמנו מהתודעה".

"חוץ מזה", הוא ממשיך, אל תשכח שפיאט פשוט השקיעה הרבה יותר באלפא מאשר בלנצ'יה בשנים האחרונות, ואנחנו הפכנו למעין בן חורג". אז האם יש ללנצ'יה סיכוי נגד מותגים גרמניים במגרשם הם, האם תגיע לרמת האיכות הנדרשת? "זה כבר משחק אחר" מסביר דה-מיאו. "איטליה מוכרת אופנה בכל העולם, כמו גוצ'י או דוקאטי, ולכן יש מקום גם למכונית יוקרה".

"ו..." אני שואל אותו, "לא ענית על עניין האיכות שחשובה כל-כך בסגמנט אליו אתם מכוונים". דה מיאו מחייך שוב. "אתה באמת חושב שקונים חליפות ארמני או ארנקי גוצ'י בגלל האיכות? אם כן אתה טועה לחלוטין. קונים אותם בגלל החלום והקסם, הרגש והמקוריות". האם יכולה לנצ'יה להתאושש בפרק זמן סביר? "תביט בפולקסווגן, איך היא מרימה את בנטלי. תראה מה קרה לאלפא, ואתם הרי בצדק לא שוכחים את ה-155 וה-33. היי, אני הייתי ברנו במשבר הקשה של שנות השמונים. מישהו חשב שאפשר לצאת ממנו?".

התזיס

ובכל הזמן הזה כאילו עומדת לה התזיס, שקטה אך רועמת, מזכירה לבאי התערוכה, כמו-גם לי, ולבטח לאיש שמולי, את הכישלון הצורב ביותר של היצרן, מכונית הפאר שהושקה בקול תרועה רמה, ושקעה במהירות שיא למצולות האי-רלוונטיות. "אני מודה. לא הערכנו נכון עד כמה יקשה עלינו כשלון הקאפה לחדור מחדש לשוק הזה. ונכון, היו גם בעיות איכות. כרגע אני צופה לה עתיד טוב, גם אם לא מבריק".

"אנחנו מתקדמים לאט, וברור לכולם כי אין לנו אפשרות להפוך אותה למתמודדת עם תג-מחיר אטרקטיבי דווקא. אבל בסופו של דבר, המחיר הוא לא הבעיה. היא צריכה לעלות כמו אודי A6, ונצליח בכך אם נמשיך בשיפור שמירת הערך". משימה דמיונית? דה-מיאו מדבר על מכירת למעלה מ-7,0000 מכוניות בשנה, וזה מעט מאד. האם שווה לפתח מכונית בשביל כמות כזו? "יכול להיות שלא, זו כבר לא הייתה החלטה שלי".

התוכנית הסודית

אז איך בדיוק מתכוננים בלנצ'יה לצאת מהבוץ? הנוסחה נשמעת פשוטה. "אנחנו עומדים לנצל את העובדה שלרשותנו עומדות פלטפורמות זולות של פיאט. זה אומר שאנו מקבלים אותן בזול מאד, בונים עליהן כלי יוקרתי שמחירו לצרכן גבוה יותר, ומרוויחים הרבה כסף. אגב, מה שחשוב לנו כרגע זו לא הכמות, כי 140,000 יחידות בשנה הבאה יספקו אותנו". "חשוב לנו להרוויח ומהר. עם מוצרים טובים ומושכים ושיווק טוב, כזה שיתמקד בצד האופנתי בעיקר, נוכל לעשות זאת".

אנחנו נפרדים לשלום, ואני מביט שוב בפולביה שעומדת שם, מהורהר ומוטרד מעט מהשיחה שזה עתה הסתיימה. כי אי אפשר שלא לאהוב את המותג הזה, ואי אפשר שלא לאחל לו הצלחה גדולה. זה לא קשור באהבת לנצ'יה בכלל, אלא יותר באהבת המוטוריקה באשר היא. אלא שמה ששמעתי, לא מבשר טובות דווקא. אחרי הכל, מדובר היה בתיאור פשטני למדי ונאיבי להחריד של מציאות קשה וכואבת מבחינה פיננסית. וזה לא מה שצריכה היום לנצ'יה...

לסיקור המלא של תערוכת פרנקפורט - לחצו כאן