צולל לעומק

הסידרה רצה ב-70 מדינות שבהן יש ערוץ היסטוריה, לעיני מאות מיליוני צופים. "זאת עוד דרך להרחיב את הידע הכללי", הוא אומר. "להסתכל ב'הכספת' או בשעשועוני טריוויה מהסוג של 'מי רוצה להיות מיליונר?', זה נחמד אבל שטחי. כאן יש אפשרות לרדת לעומק האירועים. בתוספת הישראלית, 'מה היה אצלנו' (שהוא מכנה "חלק מגויר"), אנחנו מציגים את יומני 'כרמל' ו'גבע' ההיסטוריים".

זה לא מרתיע, היסטוריה?

"מכיוון שאני כותב את החומרים שאני מגיש, נראה לי שאפשר לסמוך עלי שזה יהיה עסיסי".

מה שיכנע אותך להירתם לאתגר הזה?

"יצא לי להתקיל את חברי הכנסת החדשים ענבל גבריאלי ויחיאל חזן, אחרי שהצהירו על כוונתם לעלות להר הבית. התשובות שלהם על השאלות שלי היו ממש מביכות. שאלתי את עצמי, אם זה הידע של נבחרי הציבור, מה אמור האזרח הקטן לדעת? ולא רק חברי כנסת. לתוכנית של אמנון לוי עשיתי אמבוש כזה לסמינריסטיות, והתשובות שלהן היו משהו מחפיר. לדוגמה, תלמידת המגמה לספורט שנשאלה על מינכן, אמרה שזה המקום שבו קרס הגשר. במו אוזני הנדהמות שמעתי אחת מספרת שפסל האריה השואג זה הסמל של 'פז'ו'. רציתי לצעוק, 'אלוהים, אלה ילמדו את הילדים שלנו?!'. עם כל הכבוד וההערכה ל'קחי אותי שרון', או 'קחי אותי נינט', אני חושב שזריקת הידע החד שבועית שלנו תשפר מעט את הידע של הצופים".

מול הרייטינג של שרון וגברבריה, לאיזה רייטינג אתה מצפה?

"אין תחום שבו אוכל להילחם בשרון - לא על ליבה, לא על יופיה ולא על הרייטינג שלה. אבל יש לי רושם שמתוך 400 האלף שמשלמים על הערוץ, יהיה מי שיצפה גם בתוכנית שלי".

כלומר, רייטינג זה לא הכל.

"בטוח שגם לרייטינג יש חשיבות, אבל אם נפנה רק לקהל הרחב ביותר, מה עם אלה שמחפשים דברים אחרים? גם עצם המעבר שלי מחדשות ערוץ 2 לתוכנית הבוקר של 'טלעד' הוכיח שאני לא פועל רק לפי שיקולי רייטינג - אם כי יש בקרים עם פיקים של עשרה אחוזים. אין לי בעיה לפנות לכמה שיותר צופים, אבל טוב לי בנישות שמבינות את ההומור שלי, את העוקצנות שלי ולפעמים את היכולת לרגש בסרטים דוקומנטריים".

זה יבוא לביטוי בתוכנית החדשה?

"יהיה הומור, תהיה עוקצנות, אבל לא הייתי רוצה שהתוכנית תהיה 'דה דב גילהר שואו בהיסטוריה'. אני יודע איפה להכניס את האגו שלי למגירה ולשים את הדגש על העניין עצמו".

גילהר שם את האגו בצד גם תוך כדי הגשת "קפה טלעד". כשנפרד מ"הצוללת", כפי שכינה את הכנסת, שם היה אחד הכתבים הבולטים, כדי להחליף את מיכה פרידמן בהגשה עם ירדנה ארזי, היו שזקפו גבה. לא רק בגלל פער הגילים ביניהם, אלא גם בשל הרקע השונה שלהם - זמרת לעומת איש חדשות. בקרוב יחגגו שש שנים לזוגיות שלהם. "אנחנו הזוג שמשדר בבוקר התקופה הארוכה ביותר, והנתונים מראים שתוכנית הבוקר שלנו היא הנצפית ביותר".

איך אתה מסביר את זה?

"לא מדובר רק בכישורים המקצועיים שלנו, אלא גם בכימיה שנוצרה בינינו. אני באמת אוהב את ירדנה. היא לא אשת חדשות ביסודה, אבל היא מגישה את התוכנית נפלא. ניכר בהגשה שלה שהיא אזרחית שאכפת לה ולא פעם לוקחת את החדשות ללב. פער הגילים בכלל לא רלבנטי, ויש לנו עוד הרבה זמן להגיש יחד את 'קפה טלעד'. מבחינתי, התוכנית יכולה ליהפך לרצועת הבוקר של כל ערוץ 2. אין לי בעיה להגיש אותה גם חמישה בקרים בשבוע".

והוא לא מסתפק בכך. "באיחוד כוחות, כשהמשאבים לא מתפזרים בין שלושה זכיינים ושילוב נכון של חברת החדשות, אפשר לעשות תוכנית אפילו יותר טובה - מה גם שאנחנו מביאים פי ארבעה יותר רייטינג מאשר תוכנית הבוקר המתחרה של מאיר איינשטיין ויעל דן בערוץ 10, שאגב היא לא רעה".

גילהר מרעיף שבחים לא רק על בת זוגו על המירקע, אלא גם על בת זוגו בחיים, דנה, שאותה הכיר לראשונה כשהיו חיילים בגל"צ. "דנה היא הכישרון הטלוויזיוני האמיתי במשפחה, כממונה על הרכש ב'יס', ובתחום הזה היא פנומן".

אגב, גילהר, יקיר מיקרונזיה (שעל אהדתה לישראל פירסם בעבר כתבה בערוץ 2), לא עמד בהבטחתו לשאת אותה לאשה בפונפי, מקום מדהים ביופיו באוקיאנוס השקט. "פשוט לא התחתנו", הוא מודה, "דילגנו על השלב של הרבנות. חתונה זה בלגן גדול, אנשים מרוכזים יותר במה לרשום בצ'ק ובמה לאכול בבופה מאשר בעניין עצמו. טוב לנו ככה ומי יודע, אולי כשיהיו לנו שלוש בנות, נקיים את ההבטחה בפונפי. מה לעשות, ליבי יוצא למיקרונזיה...".

היית רוצה להיות השגריר הראשון שלנו שם?

"תנו לי להגיש את 'קפה טלעד' עוד שלושים שנה, ואז אקבל עלי את התפקיד הזה בחפץ לב".

הגילהרים התמקמו בדרום תל אביב עם אלי, בתם בת השנה. נראה שהקטנטונת, שהוא מאוהב בה, די קירקעה אותו. "אי אפשר להספיק הכל", הוא מכיר במציאות. "לא ייתכן שאהיה הרפתקן במשרה מלאה, קרייריסט במשרה מלאה וגם אבא במשרה מלאה. צריך לדעת להתפשר ולאפשר לבת הזוג לעשות קריירה. אבל התרמיל ארוז ובהיכון, לא לדאוג. אם נוכל לנסוע שלושתנו יחד, מה טוב. לא תאמין, אבל כשאלי היתה בת שלושה חודשים, נסענו איתה לניו אורלינס. דנה היתה בתפקיד, ואני נהניתי להיות שם הבייביסיטר".