לא תשונה ההרחבה של פטורים בתחום השעות-הנוספות, אשר נקבעה לגבי עובדים המועסקים כצווארון-לבן במסגרת חוק (משנת 1938) שהסדיר סטנדרטים הוגנים בתחום העבודה.
כך החליט אמש (ה') בית-הנבחרים של ארצות-הברית, בהצבעה שבה 221 נציגי מדינות תמכו במניעת השינוי ואילו 203 תמכו בהצעת הנשיא ג'ורג' בוש לשנות
את ההרחבה ההיא; 21 רפובליקנים הצביעו ביחד עם 199 הדמוקרטים ועם העצמאי היחיד, שהתנגדו ליוזמת בוש. ההצבעה מעניקה תמיכה להחלטתו של הסנאט בעניין זה. פרשנים אמרו כי 2 ההחלטות מפתיעות, ובפרט זו של בית-הנבחרים; בשני בתי-המחוקקים (ובעיקר בתחתון שבהם), יש רוב למפלגה הרפובליקנית - שהיה אמור לתמוך בתוכנית של הנשיא.
"ההצבעה היא מסר ברור מאוד למימשל הפדראלי: אל תתעסקו (לרעה) בהגנה שמקבלים העובדים אשר מועסקים שעות-נוספות, ואל תקחו (כסף) מהעובדים האמריקנים" - אמר סנאטור טום הארקין (איש המפלגה הדמוקרטית, מייצג את מדינת איובה).
מומחים הסבירו כי החוק משנת 1938 יצר שבוע-עבודה בן 40 שעות, בכך שקבע כי יש לשלם משכורת בשיעור 150% מהתשלום הרגיל על כל שעה של עבודה אחרי 40 שעות של עבודה באותו שבוע. החוק גם קבע כי הזכות הנ"ל גוברת על הפטור למעסיקיהם של עובדים בתחומי המינהל ובדרגי הנהלה ובתפקידי מומחיות מקצועית ספציפית; כלומר, מי שמעסיק אותם ורוצה כי יעבדו יותר מאשר 40 שעות בשבוע - אינו פטור מלשלם להם שכר לפי 150% מהסכום הרגיל.
ביוזמת הנשיא בוש, משרד-העבודה הפדרלי הגיש הצעת-חוק ולפיה יהיו יותר עובדים אשר ימויינו (באורח שונה מכפי שהיה עד כה) בתור עובדים שמעסיקיהם פטורים מהתשלום המיוחד. השינוי-במיון כפוף לכמה קריטריונים, שהבולט ביותר הוא משכורת בסך לפחות 65 אלף דולר בשנה.
מתנגדי ההצעה (כל המחוקקים מן המפלגה הדמוקרטית, והאיגודים המקצועיים) אמרו כי הצעת-החוק תגרום נזק כספי ברמה של תשלומי שעות-נוספות אשר 8 מיליון אמריקנים זכאים להן.
לעומת זאת, התעשיינים טוענים כי היוזמה של בוש היא תשובה ראויה לצורך בעידכונם ובהבהרתם של חוקי עבודה אשר עבר זמנם ואשר גורמים לבלבול.
הנשיא בוש כבר הודיע כי במקרה שהחלטות בית-הנבחרים והסנאט ישולבו בחוק המסדיר את ההוצאות הפדראליות על תחומי הבריאות התעסוקה והחינוך - הוא יטיל וטו על החוק כולו, שמיועד להזרים סכומי כסף גדולים מאוד לפעילות בתחומים אלה.
