מעל ומעבר למצפה: רוחניות בגליל המערבי
תחילתו של הסתיו הוא זמן מצוין לעלות שוב לגליל המערבי, אבל הפעם לטיול קצת אחר. ענת ביין ביקרה בכמה מהמצפים הקסומים בצפון וגילתה שם אנשים מיוחדים: מרפאים, נגנים ומאבחנים שמוציאים שם טוב למילה "רוחניות"
נפתח בווידוי: מאז ילדותי נמשכתי למה שמקובל כל כך לכנות היום "העולם הרוחני". את מיטב שעות נעורי כיליתי בוויכוחי בוסר על פילוסופיה ומיסטיקה, ואת הזמן שנשאר העברתי בביקורים והתנסויות אצל מדריכים וגורואים משונים. אך השנים עברו, אני נעשיתי אשה, ואיכשהו בזמן האחרון, אולי בגלל הגיל, גיליתי שהתחלתי לפתח סלידה מאנשים שמגדירים את עצמם "רוחניים".

 

לכן אף שהגליל הוא אחד האזורים האהובים עלי ביותר, נמנעתי מלבקר במקומות המצויים בו שנחשבים "רוחניים". טוב, חשבתי לעצמי, לא יכול להיות מביקור אצל כל אותם אנשים משונים ו"מוארים". ובכן, עכשיו הגיע הזמן להודות שטעיתי בגדול. התחנות שעברתי בכתבת המסע שלפניכם התחילו בחשש מסויג, אבל הסתיימו בלא פחות מהתאהבות. אם אני, הספקנית, נשביתי בקסמי הגליל הרוחני, רוב הסיכויים שאותו הדבר יקרה גם לכם.

 

ניקו לוי: נגן מדיטציות

 

התחנה הראשונה בטיול הרוחני שלי הייתה אצל המוזיקאי ניקו לוי. ניקו, המתגורר במצפה הררית שבגליל המערבי, מציג מופע הנקרא "צליל בטבע". בעבר, הוא מספר, היה נגן ומלחין של מוזיקה קלאסית, אבל כיום היצירות שלו משלבות מאפיינים מעולם הטבע והמדיטציה. את הטבע הוא מייצג באמצעות צלילים כמו פכפוך גלים, קולות חיות, אוושות עלים וכדומה. המדיטציה באה לידי ביטוי בעזרת מה שהוא מכנה "צלילים קוסמיים" רכים ולא מוגדרים. את הקונצרטים שלו הוא עורך על כלים רבים שאסף ברחבי העולם ופלייבקים שיצר בעצמו.

 

כדי להאזין לקונצרט שכזה אנחנו מוכנסים למעין האנגר קטן הזרוע בכורסאות, בכריות ובמזרנים. התאורה עדינה, נרות וקטורות מקשטים כל פינה, והמקום הנקי והמטופח מקרין אווירה של "בואו להתרווח".

 

מיד עם כניסתנו לחדר דוחקים בנו להתכבד בתה צמחים ובסיידר חם, הממתינים דרך קבע לאורחים כשלצדם עוגיות משובחות. בתוך שתי שניות אנחנו מרגישים לגמרי בבית, ומשתרעים לנו בנוחות על אחד המזרנים.

 

כשניקו מתחיל לנגן, מתברר שהוא שונה לגמרי מסטריאוטיפ של אדם החי ביישוב שחלק מתנאי הקבלה אליו הוא יכולת מתקדמת במדיטציה. הנחנו שאנו עומדים לפגוש אדם שלו ורגוע, אך מצאנו את עצמנו מול פצצת אנרגיה, שאת חוסר השקט שלו אפשר להרגיש מקילומטרים. ניקו מסביר שלקונצרט כדאי להקשיב בעיניים עצומות, אך ממליץ לנו לא להתפתות לשכיבה על המזרנים, אלא להישאר ישובים. רגע לפני שאנחנו עוצמים את העיניים, הוא עורך הצגה קצרה ומלאת הומור, שבה הוא מדגים חלק מכלי הנגינה שלו, ואז אנחנו יוצאים איתו לדרך.

 

הקונצרט נמשך כשעה, ולהפתעתי לא מדובר רק במוזיקה שקטה ומדיטטיבית, אלא במסע למחוזות רבים, רחוקים ושונים, מקצתם שקטים, אחרים סוערים. אפילו בעיניים עצומות אני מרגישה שניקו עצמו נהנה מהמסע, והנאתו עוברת בקלות ומשתלבת בהנאתנו. אחרי דקות ספורות אני כבר לא חושבת על הנגן המוכשר, ורק מתמקדת בצלילים שטווים מעצמם סיפורים קסומים. התחושה מוזרה - מצד אחד סוג של ריחוף, אבל מצד אחר ערות פנימית חדה. כשמסתיים הקונצרט אנחנו רגועים מאוד, כמו שניים שעשו שעה מדיטציה.

 

יונתן וסלעית: בשלנים רוחניים

 

מהררית אנחנו יוצאים לנסיעה בת עשר דקות למצפה יודפת, שם, על ראש גבעה גלילית, מפעילים יונתן וסלעית אלקוב את "אינקולינה": שילוב של מסעדה ומעדנייה עם מרכז טיפולים הוליסטי. "הרעיון של המקום", מסבירה סלעית, "הוא לאכול טוב ולהרגיש טוב, ואנחנו משתדלים להרחיב את התפיסה הזאת עוד ועוד".

 

אז כדי להרגיש טוב אני נוטשת את בן זוגי, היושב ברחבת המסעדה ולוגם לימונדה סחוטה קרה, לטובת ידיה של סלעית שמעניקה בחדר סמוך מגוון רחב של טיפולים, ביניהם טיפול הוליסטי המשלב עיסוי שמנים, הילינג וקריסטלים, טיפולי קוסמטיקה הוליסטית ועוד. בזמן שסלעית מניחה את רגלי בקערת מים, היא מגישה לי חבילת קלפים ואומרת: "תערבבי, תבחרי קלף, ותראי שהמילה שתופיע עליו תסמל את המצב שאת נמצאת בו". ערבבתי, בחרתי ופתחתי. מה אגיד לכם? קלעה בול.

 

מתוך מגוון הטיפולים בחרתי בעיסוי שמנים עם חלוקי נחל. סלעית משחה בעדינות את גופי בשמנים ועיסתה - תחילה בידיה בלבד, ואחר כך גם עם החלוקים שהתחממו בינתיים על פתילייה. התחושה הייתה נעימה, זורמת, מחממת ומפנקת את הגוף והנשמה. נדמה כאילו האבנים הזרימו אנרגיה שחלחלה אל תוך גופי. כשהסתיים עיסוי של חלק גוף מסוים, השאירה עליו סלעית את האבן ששימשה לעיסוי עד שהתקררה, ובינתיים המשיכה הלאה אל החלק הבא.

 

בסוף העיסוי כבר הייתי רעבה וסקרנית לטעום מתבשיליו של יונתן, שסיפר לנו כי נולד בטוסקנה ולמד לבשל בעיקר מהוריו. לאביו הייתה מסעדה איטלקית בארצות הברית, ולאחר שעלו לארץ פתחה אמו מסעדה בירושלים. יונתן עושה רושם של אדם שקט, נעים ונחבא אל הכלים, אך עד מהרה מתברר שבתוך הכלים הוא עושה נסים ונפלאות. לפתיחה הופיעה על השולחן צלחת אנטיפסטי שכללה חציל מאודה, חציל בבלסמי, שעועית לבנה ואדומה, סלק ופטריות מוקפצות בעשבי תיבול. הטיפול שקיבל האנטיפסטי היה עדין, והתבלון המתון השאיר מקום לטעם המקורי של הירק.

 

המשכנו למנה הבאה: מלנזנה משובחת, עשויה מחצילים, מעגבניות ומגבינות, ולצדה גלילי פסטה מוקפצים בשום ושמן זית וסלט ירוק. כשכבר חשבנו שאין לנו מקום לדחוף פירור נוסף, התייצב על השולחן מאפה בטטות עם שמנת ובצל ירוק. עם הביס הראשון הבנו שמקום בבטן זה כנראה דבר יחסי, ועם קצת רצון אפשר לפנות מקום לעוד. לאחר מנוחה קצרה קינחנו בעוגת גזר מופלאה וקפה הפוך - הטעים ביותר ששתיתי אי פעם מחוץ לגבולות תל אביב. כל מה שאכלנו כלול בארוחה עסקית המוצעת במקום. מחירה: 110 שקל לאדם.

 

מרים זליקובסקי: קוראת בבקבוקים

 

לאחר שפינקנו את הגוף והנפש, היינו אמיצים מספיק לנסות להתמודד עם הצפוי לנו בעתיד, שעליו קיווינו לשמוע ממרים זליקובסקי, חברת קיבוץ יחד. ברגעים הראשונים של הפגישה עם מרים חשנו אכזבה קלה. שנינו ציפינו לפגוש מישהי פריקית-רוחנית, אחת שיכולת האבחון והטיפול חרותה בפניה. במקום זאת קיבלה את פנינו אשה לא צעירה, בעלת טון דיבור דידקטי מעט ומראה של מורת בית ספר חביבה. על השולחן בחדרה ניצב מתקן, שעליו הונחו עשרות בקבוקים מלאים בנוזלים צבעוניים, מקצתם בצבעים עזים, אחרים בהירים יותר.

 

מרים נתנה לנו הרצאה קצרה, שבמהלכה הסבירה על תורת האאורה-סומה, על ההילה של כל אחד מאתנו, הצבעים שמרכיבים אותה, ההיסטוריה של הצבעים, השפעתם על בני אדם ועוד. "כמו שצבעי ההילה של כל אדם מעידים על מצבו הבריאותי והנפשי, כך הצבעים שהוא בוחר מעידים על אישיותו", הסבירה וביקשה לבחור מבין כל הבקבוקים שישה שצבעיהם מדברים אלי. "הבקבוקים שתבחרי חשובים לא רק בגלל הצבעים, אלא גם בגלל סדר הבחירה", אמרה.

 

מעט ספקנית התייצבתי מול הבקבוקים, וגיליתי שקשה לי מאוד לבחור. מבולבלת שלחתי יד לבקבוק מסוים, ואז חזרתי בי ושלחתי יד לבקבוק אחר. אחרי דקות
ארוכות החלטתי על ששת הנבחרים שלי. מרים הביטה בבקבוקים ואז התחילה בניתוח שלה, תוך שהיא גורמת לספקנותי להתעופף לכל הרוחות. נדהמת הקשבתי לא רק לאבחון מדויק באופן מפחיד של אישיותי ועל השינויים שעברתי במהלך השנים, אלא גם למאורעות הקשורים בעברי, ואפילו בעבר הורי. היא אף הגדילה לעשות וביקשה ממני לבחור בקבוק נוסף לבעלי שישב לצדי ונראה די המום מהניתוח. בלי להניד עפעף היא אבחנה גם אותו ואת הקשר בינינו בצורה חדה לא פחות.

 

בשלהי שעות אחר הצהריים המאוחרות נפרדנו ממרים, גילינו ששנינו כבר סחוטים לגמרי מהדרך ומשלל החוויות, ונסענו מיד למצפה חרשים, שם עמדנו לבלות את הלילה.

 

אמנון גופר: מדריך לחיים

 

את הבוקר הבא בטיול שלנו התחלנו בטיפול שבאופן מוזר תחושתו הייתה כמעט כמו המשך השינה: הרפיה ודמיון מודרך בבריכת ציפה אצל צביקה צמח-בר בחרשים.

 

בריכת הציפה התגלתה כחדר קטנטן, גבה תקרות, מאורך וחשוך, שכל תחתיתו מולאה מים. במבט ראשון הזכירה הבריכה מאורת קבורה רטובה. אחרי טיפול שיאצו קצר שערך לי צביקה, הוא סגר אחרי את הדלת, ולפני שיצא ביקש ממני להתפשט לגמרי ולהיכנס לבריכה. בחושך המוחלט שהשתרר בחלל הקטן, נכנסתי למים החמימים וגיליתי שאלו מלאים במלחים שגרמו לגופי לצוף כאילו הייתי בים המלח.

 

רמקולים נסתרים החלו לנגן מוזיקה מרגיעה, ומבעד לצלילים עלה קולו של צביקה שהנחה אותי בהוראות תרפיה, שגרמו לגופי להירגע מהקודקוד ועד לקצות האצבעות. בתום ההרפיה הוא השתתק והניח לי להישאר שם דקות ארוכות, צפה גופנית ונפשית במים, מתמכרת למוזיקה ולא מרגישה את גופי או את הזמן שעבר.

 

אחרי שהסתיים הטיפול גילינו שעוד מעט צהריים, ומיהרנו לפגוש את מדריך היום שלנו, אמנון גופר, שהדרך הטובה ביותר להגדיר את מקצועו היא לומר כי הוא מדריך סיפורי פולקלור. הבן אדם לוקח את הדרכת הטיולים צעד אחד קדימה ובונה מפולקלור הגליל, מסיפורי האנשים, מהמראות ומהריחות, סוגים שונים של טיולי נושא. הוא עורך, למשל, טיול שווקים גלילי או טיול בעקבות המטבח הדרוזי, ועוד הצעות רבות ואטרקטיביות. אל תנסו לשאול אותו באיזו שנה הגיעו הצלבנים לעכו, או מה שם השיח שצומח לצד השביל. על שאלות כאלה אין לו תשובות, אבל הוא מכיר כמעט כל אדם מקצה הגליל עד קצהו: יהודי, דרוזי, נוצרי או מוסלמי. כל שביל נסתר גלוי בפניו, וכל סיפור או רכילות ידועים לו עד הפרט האחרון. כשמחברים את זה לאדם בעל חוש הומור, הרבה אנרגיה ואהבה למקום שהוא חי בו, מקבלים טיול שלפחות בשבילנו התגלה כחוויה בלתי נשכחת.

 

טיילנו איתו במשך שעות אחדות בפקיעין, ושמענו את סיפורי המקומיים. במהלך הטיול הוא הכניס אותנו לסמטה כזאת או אחרת, שבה מצאנו את עצמנו בבית קפה קטן שלבעליו אנקדוטות מעניינות, בחנות מיוחדת, או סתם בפגישה עם אדם בעל סיפור חיים מרתק. משם המשכנו למעלות תרשיחא, ואמנון סחב אותנו לחומוסייה משפחתית לא ידועה, שמוקמה במוסך קטנטן שעבר הסבה למסעדה. אחרי שאכלנו את אחד החומוסים הטובים שטעמנו מעודנו, המשכנו לכפר ורדים, ומשם בדרך עקלקלה ומשובשת עברנו את הכפרים ינוח וג'ת, והגענו עד לפאתי נחל מג'נונה, הוא נחל בית העמק. שם, כקילומטר וחצי מתחת למצפה גיתה, בין הרים ובין סלעים, גרים רפאל ואביטל כהן.

 

רפאל ואביטל כהן: מטפלים חשאיים

 

את המקום שבו מתגוררים בני הזוג כהן קשה לתאר במילים, אבל בואו ננסה: מדובר בבית עץ שפשוט מונח לו על הקרקע, אפילו לא מחובר ביסודות, ובו משובצים חלונות ענק המשקיפים אל נוף גלילי. זהו בית שהוא שיא הפשטות ושיא היופי, ומאחר שגם רפאל וגם אביטל באים מרקע של אמנות, מעשי ידיהם פזורים בכל הבית.

 

השניים מתגוררים במקום כבר ארבע שנים, ובמהלכן הקפידו לא להיחשף אף פעם. אף שאנחנו מתקבלים בסבר פנים יפות, ניכר שהעמידה לפני עיתונאית לא קלה להם. הם אוהבים את חלקת האלוהים הקטנה שבנו לעצמם, ולמרות הרצון לטפל באחרים הם חוששים שברגע שהמקום יתפרסם, הם יאבדו עליו שליטה. רק אחרי שאני מרגיעה אותם, שאכתוב בבירור לא לבוא בלי תיאום מראש (והנה כתבתי), הם נרגעים קצת, והשיחה קולחת.

 

"מקום מפגש" הם מכנים את ביתם, והפעילות שנערכת בו מורכבת מטיפולים ומסדנאות לקבוצות קטנות, שמטרתם להביא לידי התבוננות עצמית, הקשבה ויצירתיות. שניהם באים מכיוונים שונים של טיפולים אלטרנטיביים.

 

הוא לימד בעבר הילינג וביו אנרגיה במרפאה שהפעיל בנחלאות בירושלים, והיא עסקה בשיטות שונות של ריפוי. את הסדנאות הם אינם מפעילים לפי השקפה קבועה, אלא מתאימים אותן לקבוצות שמגיעות, ושמים בכל פעם דגש על נושא אחר.

 

בזווית העין אני קולטת אוסף של קערות מונחות זו בתוך זו בפינה. כשאני שואלת מה זה, מסבירה אביטל שאלו קערות טיבטיות, ומיד מגרשת את רפאל ואמנון לטיול בחוץ, כדי שיניחו לנו להתנסות בטיפול בהן בשקט.

 

היא מניחה על בטני את הקערות ומכה בהן בעדינות. הצלילים המעומעמים מחלחלים פנימה, מרגיעים ומאוששים. לבסוף אני מתיישבת ובוהה בשקיעה המדהימה הנשקפת מההרים, יודעת שכבר צריך לחזור הביתה. אני מנחמת את עצמי בבחירת שתי מנורות שהכין רפאל בעצמו. כשאנחנו מגיעים הביתה, אני מניחה אותן במקום בולט בסלון, כדי שיזכירו לי בכל פעם שהן מפיצות את אורן החם את אחד הטיולים היפים והמרגשים שהיו לי. /

 

מי, מה, איפה

 

  • האזנה וצפייה בקונצרט "צליל בטבע" שמעביר ניקו לוי במצפה הררית אפשר לתאם דרך טל': 04-6781404.
  • "אינקולינה" - אוכל טוסקני וטיפול בצמחים וחלוקי נחל ביישוב יודפת, טל': 04-9800410.
  • מרים זליקובסקי, מאבחנת בצבע. קיבוץ יחד, טל': 6782558, 04-6782421.
  • טיפול אמבט ציפה ודמיון מודרך אצל צביקה בר-צמח במצפה חרשים, טל': 053-689621 04-9802816.
  • אמנון גופר, מדריך טיולים בגליל, טל': 051-288047.
  • "מקום מפגש" - סדנאות וטיפולים, רפאל ואביטל כהן, טל' לתיאום מראש: 052-367792.

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה מעל ומעבר למצפה: רוחניות בגליל המערבי
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ראש טוב בטבע
    צילום: ענבל ימיני
    לשכוח מהכל ולהצפין אל הרוח
    צילום: ענבל ימיני
    ynet ספיישל
    ערוץ בריאות השן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים