שתף קטע נבחר

דרך הפסלים ביער חצרים

ליד חצרים נוטעים עצים ויצירות אמנות. החניונים במקום מאפשרים ליהנות מטבע ומתרבות גם יחד

כשישה קילומטרים ממערב לבאר שבע, סמוך לקיבוץ חצרים, הפכה קרן קימת לישראל פינה במרחב צחיח לנווה מדבר קטן. המדרונות היבשים ניטעו במגוון עצי יער, עמידים לתנאי האקלים והקרקע. בין הגבעות נפרצה דרך שאורכה כשלושה קילומטרים. בצדי הדרך הציבו אמנים יצירות המביעות כל אחת אמירה אמנותית המתייחסת לסביבה ולמרחב. זוהי דרך הפסלים.

 

האוצרת האמנותית של הדרך היא מרגה פישטיין, חברת קיבוץ חצרים. היא ביקשה ליצור אתר המשלב טבע ואמנות, שיחזיר את הישראלי לנופי הארץ ושיקרב את אמני ישראל לקהל הרחב.

 

דרך הפסלים אוגפת את קיבוץ חצרים מדרום. הדרך עבירה לכל רכב. בשני מקומות לאורך הדרך הציבה קרן קימת לישראל חניונים המאפשרים לא רק ליהנות מהנוף וממראה הפסלים, אלא גם ליהנות מבילוי בחיק הטבע.

 

באר עלי אבו יחיה

 

אחת משתי הבארות שהיו ברשותה של חמולת אבו יחיה - חמולה גדולה של בדווים שהתגוררה בעבר באזור. הבאר נחפרה בשנות העשרים של המאה העשרים. עומקה עולה על 30 מטרים. מי הבאר נשאבו אל בריכת אגירה סמוכה. ראשוני קיבוץ חצרים רכשו בשנים הראשונות לעלייתם על הקרקע מים מהבארות של חמולת אבו יחיה. קק"ל משיכה לטפח את עצי הבוסתן שנותרו בסביבה ואף הוסיפה נטיעות משלה.

 

גבעת הרדאר

 

גבעת הרדאר שכנה בימי הכוננות שקדמו למלחמת ששת הימים (מאי-יוני 1967) יחידה צבאית קטנה. היחידה, שחייליה התגוררו באוהלים, תפעלה תחנת רדאר לאיתור ולזיהוי מטוסי אויב. במהלך מלחמת ששת הימים נמצאו באל עריש פקודות מצריות שהורו להפציץ את הגבעה. שרידי עמודים ובסיסי בטון הם כל אשר נותר מעברו זה של המקום.

 

יער חצרים

 

תהליכי מדבור המתרחשים באזור מתבטאים בסחף קרקע ובהפחתה של מגוון מיני בעלי החיים והצמחייה. אחת ממטרות הייעור באזור חצרים היא להשביח את השטח ולהגדיל את פוריותו, כך שיהווה משען לחי ולצומח. העצים ניטעים כאן בדלילות יחסית, מתוך כוונה ליצור נוף דמוי סוואנה, המאפשר התפתחות של צמחייה עשבונית.

 

פעולות הייעור הראשונות החלו כאן בראשית שנות ה-50, בשיתוף פעולה של קק"ל וחברי קיבוץ חצרים. רוב העצים שניטעו היו מיני אשל, אקליפטוס ועצי שיטה מאוסטרליה. בשנים האחרונות נוספו עצי שיטה סלילנית, שיטת הנגב, שיזף, חרוב, ינבוט לבן ועצי בוסתן. במסגרת פעולות הייעור טופל אתר פסולת מוצקה, שהשתרע בין קיבוץ חצרים למוזיאון חיל האוויר.

 

קצת היסטוריה

 

במלחמת העולם הראשונה (1914-17) נודעה לגבעות שמסביב לחצרים חשיבות אסטרטגית רבה. בגבעות אלה התבצרו הלוחמים התורכים והקימו קו הגנה כנגד מתקפות הצבא הבריטי. היה זה לאחר שהמתקפה הבריטית על עזה, בראשותו של גנרל מוריי, נכשלה כשלון חרוץ. הפיקוד העליון הבריטי החליט להחליפו בגנרל אלנבי.

 

אלנבי, בהמלצת גנרל מוריי, העביר את גזרת הלחימה לאזור באר שבע. ב-3 באוקטובר 1917, לאחר פעולת הסחה שהטעתה את התורכים, פתחו הבריטים בהפתעה במתקפה על באר שבע. לאחר ניתוק הדרכים לעיר, כשנשארה שעה אחת עד חשכה, הסתערו חטיבות הפרשים האוסטרלים והניו-זילנדים וכבשו את העיר במהירות, כמעט ללא אבדות. המטיילים באזור בימינו עוד יכולים לראות תעלות, עמדות חפורות ורסיסי ברזל גדולים (חלקים של פגזי תותחים) שנותרו כעדות אילמת למערכה הגדולה.

 

קיבוץ חצרים נוסד במוצאי יום כיפור, ה-6 באוקטובר 1946 במסגרת העלייה על הקרקע של 11 יישובים שהוקמו באותו יום בנגב. במלחמת העצמאות הפך הקיבוץ ליישוב משלט המגן על עצמו ומשמש קרש קפיצה לכיבוש באר שבע ואחר כך שחרור הנגב הדרומי כולו. הניסיונות הראשונים לפתח חקלאות במקום נכשלו בגלל מליחות הקרקע. בסופו של דבר למדו המתיישבים לעבד גם אדמות אלה. המשק ייסד את מפעל "נטפים", המייצר מערכות השקיה בטפטוף. המפעל נחל הצלחה רבה והפך את חצרים לקיבוץ משגשג, שבו חיים כיום כ-400 חברים.

 

מידע שימושי

 

  • משך הסיור בדרך הפסלים: שעתיים ויותר, לפי העניין.
  • דרגת קושי: קל. מתאים למשפחות עם רכב פרטי.
  • סימון: קק"ל שילטה את המסלול כולו וסימנה אותו בחצים ירוקים.
  • אורך המסלול: כשלושה קילומטרים.
  • נקודת מוצא: כ-500 מטרים ממזרח לכניסה לקיבוץ חצרים (לבאים מבאר שבע).
  • נקודת סיום: סמוך לכביש הגישה למוזיאון חיל האוויר.
  • עונה מומלצת: כל השנה.
  • תיאום סיורים מודרכים (בתשלום): תיירות קיבוץ חצרים, טל' 050-7960889. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום : ארכיון הצילומים של קק"ל
צילום : ארכיון הצילומים של קק"ל
צילום : ארכיון הצילומים של קק"ל
צילום : ארכיון הצילומים של קק"ל
צילום: דפנה טלמון
צילום: דפנה טלמון
מומלצים