קח תרופה אחרי ארוחה: מיתוס או אמת?
גורמים שונים, ובהם המזון, משפיעים על פעילות התרופות שאנחנו נוטלים ויעילותן. למה צריך להימנע מנטילת תרופות מסוימות על קיבה ריקה, איך משפיעה תזונה עשירה בחלבונים על התרופות, ומה הקשר בין מחסור בוויטמינים לתרופות נגד צרבת
עונת המעבר הגיעה וכמו תמיד רבים לוקים בהצטננות, בשפעת ובמחלות נפוצות אחרות. בדרך כלל הטיפול במחלה כולל תרופות להקלת כאבים, להורדת חום, להפחתת גודש בדרכי הנשימה, ואף אנטיביוטיקה. החולה שקונה את התרופה לא תמיד יודע מתי כדאי לקחת אותה - לפני האוכל? אחריו? עם מזון שומני או חלבוני?
שאלות אלה ואחרות עולות לא אחת אצל רבים מאיתנו, ובצדק: אכן יש קשר הדוק בין התרופות למזון שאוכלים, והמזון מסוגל להשפיע על פעילות התרופה ועל יעילות הריפוי שלה.
בדרך כלל אמורה להיות הוראה מפורשת לגבי זמן לקיחת התרופה, והאם לעשות זאת לפני הארוחה או אחריה. פרט לכך, גורמים רבים נוספים משפיעים על פעילות התרופה, וכדאי לדעת זאת בייחוד אם הרופא לא אמר דבר בנוגע לכך.
חשוב להכיר חלק מהגורמים ולהתחשב בכך כשנוטלים את התרופה. הנה מספר דוגמאות.
כדור עם הארוחה
במקרים מסוימים התרופה היא בצורת קפסולה, או 'כדור' מוצק. במקרה זה כשנוטלים את הכדור על קיבה ריקה הוא עלול להמשיך ולעבור הלאה במערכת העיכול בלי להתפרק, תוך שמירה על צורתו המקורית של 'כדור' שלם, ולכן לא ישפיע על הגוף.
במקרים כאלה החומרים הפעילים בכדור יכולים להיספג טוב יותר כשהקיבה מלאה, כלומר, לאחר הארוחה. כשאוכלים מזון חם עם אחוזי שומן גבוהים, המזון שוהה יותר זמן בקיבה, מה שיכול לעזור לספיגת התרופה.
בנוסף לכך, רצוי לשתות מים או שתייה אחרת יחד עם האוכל, כך התרופה נספגת טוב יותר.
דוגמה נפוצה היא טבלית של השלמות ברזל, כמו שנותנים במקרי אנמיה או בהריון. רצוי לקחת את הטבלית בזמן הארוחה כדי לשפר את ספיגת מרכיביה.
ברזל: לא עם חלב
כשנוטלים ברזל עדיף שהארוחה לא תכלול מוצרי חלב. אלה מכילים כמויות גדולות של סידן, שמונעות את ספיגתו האופטימלית של הברזל. כלומר, כשהארוחה מכילה מוצרי חלב (כגון יוגורט, גבינה צהובה, גבינה לבנה) או אפילו סרדינים (שעשירים בסידן), לא כדאי ליטול את הברזל יחד איתה. עדיף לחכות לארוחה הבאה, שאינה מכילה מוצרי חלב.
כמו כן, לא כדאי לקחת את הברזל בין הארוחות או על קיבה ריקה, עקב ההשפעות האפשריות של הברזל על מערכת העיכול - כאבי בטן, שלשולים, עצירות, נפיחות או גזים. נטילת הטבלית יחד עם ארוחה מתאימה עשויה למנוע חלק מתופעות הלוואי של הברזל במערכת העיכול.
סוג האנטיביוטיקה וסוג הארוחה
ישנן תרופות היוצרות קשרים כימיים עם מרכיבים מסוימים במזון, ואז ספיגתן פוחתת ופעילותן יורדת. לדוגמה, ספיגת אנטיביוטיקה מסוג טטראציקלין יורדת כשנוטלים אותה עם מזון שמכיל סידן (מוצרי חלב) או ברזל (בשר, הודו), מאחר שהיא נקשרת לחומרים אלה. במקרה זה, כמובן, לא נפיק תועלת מהתרופה, וגם הסידן או הברזל לא ינוצלו כראוי למטרותיהם בגוף.
תחרות במעיים
מזונות מסוימים 'מתחרים' עם התרופות על אתרי הספיגה במעיים, ובכך מקטינים את ספיגתן לדם, יכולתן לפעול ויעילותן. תרופות כאלה עדיף לקחת בצום, או ברווח של מספר שעות לפני או אחרי ארוחה.למשל, התרופה 'לבודופה' לפרקינסון: ספיגתה מעוכבת על ידי חלבונים במזון (מוצרי חלב, ביצים, עוף, דגים וכו').
כמות החלבון
תזונה עשירה בחלבונים עלולה לזרז את פירוק התרופות בכבד, ואז התרופה שנלקחה פחות יעילה. מאידך, תזונה דלה מאוד בחלבונים עלולה לגרום לירידה בזרימת הדם לכליות ולהאטת פינוי תוצרי הפירוק של התרופה מהגוף דרך השתן. במקרים מסוימים, כשהתרופה מצטברת בגוף ולא מפונה ממנו בקצב הראוי, היא עלולה לגרום נזק.
לכן, יש להקפיד על תזונה מאוזנת ונכונה: דיאטה עשירה בחלבונים אינה בריאה ואינה מומלצת בכל מקרה (גם ללא קשר לתרופות), וכך גם מחסור בחלבונים בתפריט היומי עלול לפגוע בבריאות מבחינות רבות.
השפעה על ספיגת ויטמינים
תרופות נגד צרבת או כאלה הניתנות לעיתים לסובלים מכיבים, שמבוססות על סותרי חומצה, עלולות להפריע לספיגת ויטמינים (כמו חומצה פולית) ומינרלים מהמזון, ולכן לגרום לתופעות מחסור של ויטמינים אלה.
הפחתת אכילה
תרופות רבות משפיעות על כמות המזון שאוכלים: ישנן תרופות הגורמות לבחילות ולהקאות (כמו תכשירי ברזל מסוימים הניתנים נגד אנמיה, או אסטרוגנים מסוגים מסוימים ובמינונים שונים), ישנן תרופות המשנות את תחושת הטעם בפה, ותרופות אחרות בשימוש מופרז (אספירין למשל) אף עלולות לגרום להופעת פצעים בפה ולקשיים באכילה.
אם כך, חשוב מאוד לשאול את הדיאטן/ית, הרופא/ה המטפל/ת או הרוקח/ת לגבי הזמן האופטימלי לנטילת התרופה ולברר האם יש קשר בין תרופה שעומדים ליטול לבין המזון. כך ניתן יהיה לקבל את המקסימום מהתרופה, ולא פחות חשוב - להפיק את מרב היתרונות שהמזון נותן לגוף.
לפנייה לכתב/ת 
