אני אוהב אותך: שלוש המילים המופרזות עלי אדמות

אמרו שלא אמרו. ביג דיל. כאילו זה אומר משהו על משהו.

"אני אוהב/ת אותך" - שלוש המלים המופרזות ביותר על-פני האדמה. אנחנו מתרגשים כמו כלבלבים כשזה סוף-סוף נאמר, או מוכנים לבצע חרקירי ללא הרדמה כשזה מתמהמה. לפעמים, מאוד נעים לשמוע את צירוף המלים המטופש הזה. למשל, השבוע, ככה סתם באמצע כלום, האיש שלי קרא בשמי מהחדר השני "ל-י-א-א-א-ת". קריאה שלאחריה בדרך כלל נוחת עלי איזה תיק לא סימפטי - "תביאי לי את המברג", "מה עשית עם הפתק שהיה כאן", "תנמיכי את הטלוויזיה" - כאלה. מתוך עיסוקי החולין שבהם הייתי טרודה באותו הרגע, השבתי לו "מממהההה?" סטנדרטי-שגרתי שלי. ואז הוא הפתיע ברגע הכי לא צפוי: "אני אוהב אותך". הרגע הקטנטנצ'יק הצליח להרים אותי גבוה-גבוה.

בשורה התחתונה, כשבאים לאזן את המאזן, ה"אני אוהב/ת אותך" היא בחירה בדרך הקלה. אף פעם לא הבנתי מה הבעיה לפלוט שלוש מלים קצרות מהפה, אפילו לא צריך לקחת שאיפה נוספת של אוויר. אין צורך בשום מאמץ. אבל בעולם האהבה והיחסים, רישמו לפניכם, אין דבר שהוא קטן מכדי להיות חשוב. לכל עניין קטן יכולה להיות השפעה, כל מחווה קטנה נושאת עימה משקל מסויים. מערכות יחסים הן כמו פאזלים. הן עמוסות ב"חלקים קטנים", וכל חלק קטן יכול לעשות את ההבדל. כשהם שליליים, החלקים הקטנים האלו יכולים להצטבר מהר מאוד לבעיות גדולות - לפעמים, מהסוג ששובר עסקה. מאידך, אספקה שוטפת של רגעים קטנים-חיוביים עוזרת לנו להרגיש אהובים, וגם אוהבים.

בהתחלה של מערכת יחסים, הכל די גדול. אנחנו חושבים גדול, מרגישים גדול, מתנהגים בגדול. אהבה, רומנטיקה, סקס, מחוייבות, העתיד - לשם האנרגיות שלנו מתנקזות, וזה טבעי לחלוטין. מה קורה אחר כך? עבור חלק מהזוגות, אין "אחר כך", אפילו אם הם יחד חודשים ואפילו שנים. אצל זוגות כאלה, תחושת קשר נובעת מדברים גדולים כמו סקס, נסיעות לחול, סופי-שבוע בומבסטיים, מתנות יקרות וארוחות רומנטיות בטירוף. כך הם מתקשרים זה עם זה, וכך הם פותרים ויכוחים. כך הם מגדירים את מערכת היחסים ביניהם, וכך הם מנסים לתחזק את היחסים. הם חיים "בגדול". זה נשמע מרגש, רומנטי, חזק, אבל במציאות הם נאבקים כדי להישאר במערכת היחסים.

הזוגות האלה מתלכדים מסביב לדברים הגדולים, וחייבים להודות שהם עושים עבודה די טובה. כשהם מתחברים בגדול, הם חשים שהם נסחפים בגלים העזים של האהבה, ולא אחת אפשר לשמוע אותם אומרים "אני מרגיש שהתאהבתי מחדש". אבל כשהנחשולים הללו נרגעים, הם נשארים עם תחושת ריקנות וללא רוח במפרשים. הדברים הקטנים, שמצטברים באיטיות ויוצרים ליבת מערכת יחסים מוצקה, זוכים אצלם להתעלמות. במלים פשוטות: הם לא למדו לטפל זה בזה בקטנות. אל תבינו לא נכון: אנחנו זקוקים לדברים הגדולים כדי להתחיל את מערכת היחסים. אבל הדברים הקטנים, דווקא הם אלה שנותנים למערכת היחסים את הרגליים.

והנה עוד עובדה על יחסים: רוב העבודה האמיתית במערכות יחסים מתנהלת ברגעים שקטים יותר ובחללים קטנים יותר. להכניס בקבוק מיץ תפוזים למקרר עבור בן-הזוג, בגלל שהבחנתם שבקבוק המיץ שלו במקרר כמעט ריק. להחליף את הנורה שנשרפה בשביל הכניסה לבית כי בת-הזוג לא חשה נוח בחושך. לעזור לבן-הזוג לסדר את המיטה. להאכיל את החתול בתורות. לאסוף את הכביסה של בן-הזוג מהניקוי היבש. לדוגמאות הקלאסיות האלו של הדברים הכי קטנים יכולה להיות השפעה דיספרופורציונית על האהבה במערכת יחסים. למה? כי כל אחד מהרגעים הקטנטנים האלו אומר לבן-הזוג שלכם "אכפת לי ממך".

כל רגע קטן בין שני אנשים הוא הזדמנות להרגיש קצת יותר קרוב, או קצת יותר מרוחק. קצת יותר אוהב, או קצת פחות אוהב. קצת יותר שמח, קצת פחות שמח. קצת יותר כועס, קצת פחות כועס.

רגעים קטנים שלא מטופלים כהלכה, או זוכים להתעלמות, יכולים ליצור טרמיטים במערכות יחסים. הטרמיטים הם חרקים קטנים שנוגסים נגיסות קטנות-קטנות במבנה גדול וחזק, ובסופו של דבר ממוטטים אותו. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם נתקלים ברגע קטן כזה ואומרים לעצמכם זה לא משנה: זה לא משנה אם אני לא שואלת קודם כל לדעתו, זה לא משנה אם אני לא מפסיק את מה שאני עושה כעת כדי להקשיב ביתר קשב למה שיש לה להגיד, זה לא משנה אם אני לא מחליף את גליל נייר הטואלט, זה לא משנה אם אני מוזגת לעצמי משקה ולא מציעה לו, זה לא משנה אם אני מכניס קצת בוץ הביתה ביום גשום, זה לא משנה אם אני לא ממלאת את מגש הקרח בכל פעם שאני מרוקנת אותו. רואים את התמונה? תל ענק של טרמיטים.

דוגמה אחרת: "לא כל כך אכפת לי". לא כל כך אכפת לי שבן-הזוג שלי לא תמיד מקשיב, לא כל כך אכפת לי שבן-הזוג שלי עושה תוכניות בלי להתייעץ איתי, לא כל כך אכפת לי שאני צריך לקבל את כל ההחלטות הקטנות, לא כל כך אכפת לי שבן-הזוג שלי אכל את העוגיה האחרונה וכו'.

ויש גם ההסברים שאנחנו מתמחים בהם, אלה הבאים לתרץ את התנהגותו של בן-הזוג ולחוס על רגשותינו: היא עושה כמיטב יכולתה, הוא לא למד את זה כילד, יש לה הורים שמשמשים דוגמה רעה, הוא לא ידע שחיכיתי לחלוק איתו את העוגיה האחרונה. נשמע לכם מוכר?

יש רק בעיה אחת, והיא אינה קטנה: ההצדקות האלו אולי יכולות לגרום לכם להרגיש טוב יותר, אבל הן לא ייטיבו עם מערכת היחסים שלכם. הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו לא מחסלים את הטרמיטים. נהפוך הוא, הם רק דוחקים אותם עמוק מתחת לקרקע, שם יוכלו לכרסם קרוב יותר ליסודות של מערכת היחסים.

סטיבן קרטר, מומחה לזוגיות, מציע בספרו This is how love works (ככה אהבה עובדת) את הקווים המנחים הבאים:

1. שימו לב: כשהדברים הגדולים (אהבה, סקס, ערכים, כסף, מטרות, רוחניות) מונחים במקומם, קל לנוח על זרי הדפנה ולחשוב שהכל יהיה בסדר. אבל הדברים הקטנים הם חשובים - חשובים מספיק כדי למוטט את הדברים הגדולים במהלך הזמן. אז כדאי להתחיל ולהקדיש להם תשומת לב. יש לשים לב להעדפות, לחששות, לפחדים של בן-הזוג, ולא משנה עד כמה הם נראים קטנים. כווננו את עצמכם להרגלים וללוח הזמנים של בן-הזוג. חישבו על איזון מתמיד של עומס העבודה. שימו לב לאיזורים שכיחים שבהם קונפליקטים קטנים עלולים להתעורר, כמו מטבח, ארון, טלפונים ותרמוסטט. הפכו למומחים בדברים הקטנים של מערכת היחסים שלכם.

2. כבדו את המציאות של בן-הזוג: לשני אנשים אין אותם דברים קטנים. המשמעות של להיות בן-זוג טוב יותר היא ללמוד לקבל את הנושאים הקטנים בעלי המשקל אצל בני-הזוג, ואף לתת להם קדימות. אל תפחיתו, תפקפקו, תזלזלו או תתעלמו מהדברים הקטנים של בן-הזוג שלכם רק בגלל שהם אינם שלכם. לרובנו קשה לקחת את הדברים הקטנים של בן-הזוג שלנו ברצינות. הטריק במערכת יחסים הוא למצוא אילו מהדברים הקטנים חשובים לכל אחד מבני-הזוג, ולפנות להם מקום.

3. בצעו עיבוד מהיר: המפתח לעבודה עם דברים קטנים הוא תהליך אקטיבי - נקיטת פעולה מיידית כשכל פיסה של עניין עולה על-פני השטח. אין זמן טוב להתמודד עם דברים לא נוחים, אפילו כשהם קטנים. אז עבדו את הרגע והפחיתו את ההשפעה לטווח הארוך של הטרמיטים במערכת היחסים.

4. שימו עין אחת על הדברים שלכם: אל תבטלו או תזנחו את הדברים הקטנים שלכם. אתם צריכים להשמיע את אי-הנוחות הקטנטנה ואת הדאגות הזעירות ביותר שלכם. לעולם אל תפסיקו לבקש את הדברים הקטנים אם הם חשובים לכם. אחרת, תיצרו ערימה גדולה של אי-נוחות, שתגרום לכם תחושת ריחוק מבן-הזוג.

5. חפשו פתרונות קטנים: בעיות של דברים קטנים דורשות פתרונות של דברים קטנים: הכרה, מחווה, שיחה קצרה, התפשרות פשוטה, התנצלות. אל תהפכו כל עניין קטן לדרמה גדולה מהחיים. כל עוד זה לא הצטבר, דברים קטנים לא צריכים להפוך לעניין מוחץ.

6. העריכו רגעי אהבה קטנים: הרבה מהדברים הקטנים הם דברים טובים. קחו את הזמן כדי להריח את הדברים הטובים - זמן להכיר וליהנות מהרגעים האוהבים הקטנים, שהם חלק ממערכת היחסים. עכלו במלואם את הרגעים הקטנים האלה. אלה הם דברים שלעיתים קרובות מדי נלקחים כמובנים מאליהם במערכת יחסים טובה. חבקו את החיובי.

7. צרו רגעי אהבה נוספים: אל תחכו לרגעים הגדולים כדי לעשות משהו אוהב. כל מחווה קטנה, אוהבת, היא עוד טיפת דבק המעשירה את הקשר ביניכם ואת תחושת השותפות שלכם. דרוש מעט מאוד מאמץ כדי ליצור רגעי אהבה קטנים, והתמורה עצומה באופן לא פרופורציונלי.

8. אל תוותרו על הדברים הקטנים: תהליך עיבוד הדברים הקטנים הוא בלתי נגמר. לפעמים הוא יכול להיות מתסכל, ולעיתים יכול להיראות מתיש. אבל זה הרבה יותר מתיש, כפי שאתם אולי יודעים, לנסות ולהחזיר את היחסים למסלול אחרי שסטו ממנו כי נתתם לדברים הקטנים להחליק. עבודה על הדברים הקטנים מעניקה לאהבה שלכם עומק, חוזק ואופי. זהו נתח ניכר מחוויית השותפות. אז תתחייבו לתת לדברים הקטנים - הדברים הטובים והדברים הקשים יותר - את תשומת הלב הראויה.