מרפסת שמש לכל כלב

הכלבים הנטושים בתל-אביב עדיין לא יודעים, אבל בקרוב מאוד הביטוי "חיי כלב" יהיה עבורם קצת פחות נורא. העירייה החליטה לשים קץ לסבלם של הכלבים שמגיעים לכלביה העירונית המיושנת. 650 אלף שקל תשקיע העירייה בשיפוץ המתקן – שהוקם בשנת 1935 – ובהקמת חדר התאוששות לחיות מנותחות ברחוב הרקנוס.

בשלב ראשון יורחבו הכלובים, ייבנו מרפסות שמש לכלבים שנאלצים להישאר בכלוב סגור ויוחלפו הכלים הישנים שמהם הם אוכלים ושותים. אולם עיקר ההשקעה הכספית תהיה בהקמת חדר ההתאוששות.

עיריית תל-אביב מפעילה חדר ניתוח לכלבים וחתולים, אבל עד היום חיות המחמד שיצאו מניתוח נמסרו ישירות לבעליהן, מבלי שניתנו להן זמן ותנאים להתאוששות. כל זה עומד להשתנות.

בכלבייה העירונית, השוכנת ברחוב הורקנוס, שוהים בכל רגע נתון כ-50 כלבים, שרובם נמצאו ברחוב או נזרקו על-ידי בעליהם. נמצאים שם גם כלבים שנשכו והושמו בהסגר (על-פי החוק) וכלבים פצועים שטופלו במחלקה הווטרינרית. בעבר, אגב, "אושפזו" במתקן גם חמורים וסוסים, שהיו חלק ממערך התחבורה בעיר.

הילטונים במקום צינוק

מנהל אגף הפיקוח של העירייה, יוחנן דן, והווטרינר העירוני, ד"ר צבי גלין, טוענים כי רק אנשים שאוהבים חיות באמת משקיעים כספים בטיפול בהן. "ארגנו לראש העירייה, רון חולדאי, ביקור במקום. הוא שאל איך יכול להיות שכלבים חיים בתנאים כאלה והורה לטפח את המקום. מיד אחרי הביקור עשינו גינה יפה, הצבנו ספסלים, והמקום כבר נראה אחרת".

בשיפוץ הקרוב יטפלו גם בתנאי המחיה של הכלבים ולא רק בדשא ובנוף. דן: "נגדיל את התאים, ניתן להם כלים חדשים לאוכל, נחליף את דלתות הכלובים, וגם נבנה יחידת 'הילטונים' – תאים רחבים לכלבים גדולים ומיוחסים. יהיו לכלבים גם מרפסות שמש, ולא רק תאים קטנים".

ד"ר גלין: "יש בכלבייה תאים קטנים, ממש כמו צינוק, ולתאים כאלה אני לא מסכים שיכניסו כלבים. מבחינת השירותים הווטרינריים אנחנו עומדים בתחום הסביר, אבל אנחנו חושבים שכלבים צריכים לקבל יחס טוב ואנושי יותר". ד"ר גלין טוען כי תל-אביב היא החלוצה בישראל בכל הנוגע ליחס ולטיפול נאותים בבעלי-חיים ומהווה מודל חיקוי לערים אחרות בישראל. "אנחנו הראשונים שהתחלנו עם עיקור וסירוס החתולים", הוא מספר. "העלינו את רמת הטיפול בבעלי-החיים ואנחנו מפעילים אמבולנס לחיות, כך שאנחנו תמיד מעלים את הרף. באחת הערים אפילו הבטיח ראש העיר הנבחר במודעת בחירות, כי יטפל וידאג לחיות כפי שאנחנו עושים".

דן: "הכלבים האלה מסכנים. אנשים נוסעים לחו"ל ונוטשים את הכלבים שלהם. לאחר פרסום שלילי בעיתון על כלבי אמסטף, אנשים חששו ושיחררו לרחוב את הכלבים האלה. אצלנו במקום להרוג כלבים, אנחנו מסרסים ומעקרים. יש פה כלבים שבמקומות אחרים היו ממיתים אותם. אצלנו הם מקבלים חיים".

הכל מתחיל בחינוך

העיר תל-אביב שוקקת חיות מחמד. חתולי וכלבי רחוב חיים לצד כלבים וחתולים שזוכים לבית חם וליד מלטפת. ההערכות הן כי בתל-אביב יש 18 אלף כלבים ו-50 אלף חתולים. בעירייה קיימת תוכנית מהפכנית לטווח הרחוק יותר: הקמת כלבייה חדשה ומודרנית, לצד בית חולים גדול לחיות, שיטפל גם בחיות "גדולות" ולא רק בחתולים, כלבים ובעלי כנף.

התוכניות קיימות כבר "על הנייר", וחלקן נמצאות בדיונים ואישורים בוועדות השונות. השאלה היא מהיכן יילקח התקציב. בינתיים זה נשמע קצת אוטופי. "מדובר בפרויקט גדול להכשרת כלבייה חדשה ומפוארת, הקמת כמה חדרי ניתוח, הקמת תאים חדשים וחדרי טיפולים", מפרט דן. "במקביל אנחנו רוצים להקים יחידה שתעסוק בחינוך לאהבת בעלי-חיים, כי הכל מתחיל בחינוך.

"הנושא הזה חייב להיות חלק מתוכנית הלימודים של בתי-ספר. כבר כיום קיים בעיר מערך של נאמני בעלי-החיים. בתל-אביב רשומות 5,000 משפחות שדואגות לטפל בחתולי רחוב ולהאכיל אותם". ארגוני החיות בתל-אביב מפרגנים לקולגות מהעירייה ומשבחים את שיתוף הפעולה. אתי אלטמן, דוברת "תנו לחיות לחיות", אמרה כי תל-אביב התברכה בווטרינר עירוני, שמעדיף להציל בעלי-חיים במקום להמית אותם.

"יש לנו קשר מצוין עם ד"ר גלין", מספרת אלטמן. "גם כשיש מצוקה בשעת לילה אני מתקשרת אליו הביתה והוא תמיד עוזר. הוא מאמין בשיטה של עיקור וסירוס ולא בהמתה. לשמחתי, העירייה מבצעת את הסירוס והעיקור בלי כסף. נכון שיש תור גדול, אבל בסוף זה משתלם. הלוואי והיו לנו עוד כמה אנשים כמוהו בערים אחרות בארץ, כי אז מצבם של בעלי-החיים היה הרבה יותר טוב".