גרוזיה: עינוי לתיירים
מידי שבוע יוצאת טיסה מתל-אביב לטביליסי והטיסות כמעט ריקות. "הפוליטיקה הרגה שם את התיירות", אומר ספי בן יוסף, מדריך טיולים באזור הקווקז, "והתוצאה: חוסר תשתית, כנופיות שודדים ושחיתות". רוצים בכל זאת לטוס לגרוזיה? גם המחיר לא מפתה במיוחד
גרוזיה, מסביר יפה, היא אינה יעד זול למרות היותה מדינה בה חיים ממשכורת של 15 דולר בחודש. שירותי התיירות שם, יחסית, יקרים מאוד ותשתית תיירותית כמעט ואינה קיימת. למי שמחפשים אותנטיות זה דווקא יתרון; המחיר שנאלצים לשלם המבקשים להכיר את תרבותה העשירה של גרוזיה, או את נופיה, הוא מחיר הנוחות. "זה מתאים לאנשים שמחפשים דברים מיוחדים, להרפתקנים. לא לאוכלוסייה מפונקת". מחוץ לטביליסי הבירה ולקוטאיסי, הלינה היא בתנאי פנסיון לכל היותר.
מעבר למחיר הנוחות ישנו גם המחיר עצמו: טיול מאורגן של 15 יום יעלה כ-2,500 דולר; זוג נוסעים עצמאיים המעונינים בחבילה של 10 ימים כולל טיסות, מלונות, רכב ומדריך מקומי ישלם כ-2,250 דולר לנוסע; מי שחפץ דווקא בטיול שטח בגרוזיה ישלם כ-1,600 דולר לטיול ג'יפים בן שבוע.
האפשרות לנסוע באופן עצמאי עם תרמיל על הגב קיימת גם היא – בעיקר בתאוריה. תרמילאי יכול להסתדר שם ב-25 דולר ביום ומי שיש לו תקציב מעט יותר גבוה יגלה, שהתוספת בתקציב היומי מקפיצה באופן משמעותי את תנאי הלינה ואיכות האוכל.
מקרי חטיפה, מוקשים ושודדים
מדריך הטיולים לונלי פלנט מזהיר את התרמילאים לא להסתובב בקרבת הגבול הרוסי, זאת עקב מספר רב של מקרי חטיפה, כמו גם מספר רב של מוקשים.
על פי המדריך - המטבע המקומי הוא לארי גרוזיני (GEL), לאכול אפשר החל משני דולר לארוחה, ללון - החל משלושה דולר ללילה, וכדאי להגיע עם כסף מזומן, כי מעטים המקומות שמקבלים כרטיסי אשראי או המחאות נוסעים. כדאי מאוד גם להיזהר מכייסים ומשודדים.
ישראלים המעונינים לנסוע לגרוזיה צריכים אשרת כניסה. ויזה ניתן לקבל הן בכניסה למדינה (כ-80 דולר) והן בקונסוליה הגרוזינית בישראל (40-45 דולר).
חברת התעופה הגרוזינית, 'איירזינה', מפעילה טיסה שבועית בקו טביליסי-תל-אביב מידי יום שני והטיסות רחוקות מלהיות מלאות. רוב רובם של הנוסעים על הטיסות הם אנשי עסקים וישראלים ממוצא גרוזיני, הנוסעים לבקר חברים וקרובי משפחה שנשארו שם. "גרוזיה יכלה להיות יעד נפלא לטיולים", אומר נציג חברת התעופה בישראל, "אבל כמעט ולא נוסעים אליה תיירים מישראל".
שודדים עם קלצ'ניקובים
"הפוליטיקה הרגה שם את התיירות", מסביר ספי בן יוסף, מדריך טיולים באזור הקווקז בחברה הגיאוגרפית. בעבר, מספר בן יוסף, גרוזיה הייתה מוקד הטיולים לקווקז, היום רוב הטיולים מגיעים למדינות בטוחות יותר, כגון אזרביג'אן וארמניה.
לדעת בן יוסף, כל עוד שוורדנזה בשלטון הרחוב הגרוזיני לא יירגע. "הוא הביא את המדינה לסף התפרקות מוחלטת, גם התפרקות פיזית (לנסוע על כביש בגרוזיה זה עינוי), אך יותר מכך זו התפרקות של שלטון החוק שמשפיעה על ביטחונם האישי של התיירים", הוא אומר.
לחלקים מגרוזיה, דוגמת חבל אבחזיה שבמערב הקווקז הגדול ואוסטיה הדרומית שמזרחו, אי אפשר כלל להיכנס. במקומות אחרים, דוגמת סבאנטי שבמערב המדינה, שליטה מוחלטת של שודדים. "שם עברתי את החוויה המרתקת של להישדד על ידי אנשים חמושים בקלצ'ניקובים", מספר בן יוסף. הבעיה היא שלתייר שנשדד אין למי לפנות.
שלטונן של הכנופיות בגרוזיה נובע מהמצב הכלכלי החמור של תושבי גרוזיה הרעבים ללחם, ומהיעדר שלטון חוק הקשור – איך לא – בשחיתות. "רמת השחיתות שם כל כך גבוהה, שמעבר הגבול היבשתי הופך לעינוי והשפלה שלא יתוארו. שוחד הוא פיתרון לכל דבר". בגלל השחיתות, מספר בן יוסף, הפסיקו חברות תעופה כגון בריטיש וטורקיש לטוס לטיביליסי, הן פשוט לא היו מוכנות לשלם את השוחד שנדרש מהן על מנת לקבל אישורי נחיתה.
נכון לעכשיו אין המלצה של משרד החוץ שלא לנסוע לגרוזיה. בנוסף, עונת התיירות נפתחת שוב רק באביב, לכן אין לעת עתה כוונה בחברת הטיולים לשנות תוכניות.
"אם הוא יעוף", אומר ספי בן יוסף על שוורדנזה, "קודם כל תהיה רגיעה ברחוב. ואז אפשר יהיה לטייל באופן די בטוח". הוא עומד בקשר טלפוני יומיומי עם חברים מטביליסי ומאוד מקווה שזה גם יקרה. "צריך להחזיק להם אצבעות", הוא אומר, "מגיע להם, הם אנשים נפלאים".
