מי פה המנצח

"פרויקט Y", הגמר הגדול, 22:00

פיראס ניצח? לא, הוא לא. המנצח האמיתי הוא משרד יחסי הציבור של "פרויקט Y" – תוכנית הטלוויזיה היחידה שכמות יחסי הציבור שלה עלתה על כמות יחסי המין שרשמה המתמודדת הפעילה קמילה בימי שיאה בווילה.

יחסי ציבור הם שם המשחק. קחו קבוצה של בני עשרים וקצת שתודעתם כמרקחה, הכניסו אותם למשך שלושה חודשים לווילה סגורה, הוסיפו שיעורי משחק ותבלינים, נערו היטב ומה קיבלתם? נכון; שום דבר ששווה 40 דקות שידור ביום. כלום. מדבריות סודאן. אז ההיא התאהבה בהוא, ההוא עשה את זה להיא, שניהם נגד שלושתם, ההיא נישקה את ההיא בשיעור משחק, ההוא אמר להוא שההיא לא יודעת שהוא לא אמר לה שלא להגיד. בסדר. אתם זקוקים לרמת הסבלנות, הייאוש ויכולת הספיגה של רכילאית מקומונים מזדקנת לאחר פיטוריה על מנת למצוא בכל זה עניין יומיומי (או, לחילופין: אין לכם חיים). ל"פרויקט Y" היה הרבה מאוד קונספט ומעט מאוד עניין אמיתי לצאת איתו לדרך. אחוזי צפייה? אל תבנו על זה. רוב הצופים בישראל אינם מחוברים לערוץ YTV.

מה עושים? לוקחים יחצ"נית שהיא הג'וני קוקרן של היחצ"נות הישראלית: לא משנה במה הסתבכת – היא תוציא אותך מזה (שזה, אגב, ההיפך מרני רהב). היחצ"נית פונה לכל עיתונאי ישראלי, זר, גולה, נעדר או שבוי ומציעה לו הצעה שקשה לסרב לה: לבוא לבקר בווילה הסודית (וילה במיקום סודי! וואוו! זה מוכרח להיות בדימונה, כן?) ולצפות באליענה וטוני מתפשטות, מתלבשות ואולי למעלה מזה מאחורי זכוכיות חד-כיווניות. כעת הביטו; עיתונאים פעילים הם לרוב אנשים עסוקים, אבל רובם לא יגידו לא לחשיפה בלעדית, בשטח, באמצע היום. וכך הומטר על ראשנו, עוד בטרם הספקנו לרצות לומר "פיראס", שיטפון כתבות העיתונות והטלוויזיה הבלעדיות שבמסגרתן קיבל שליחנו הצצה נדירה, מאוד נדירה, לווילה הסודית, מאוד סודית, של הפרויקט הטלוויזיוני החדשני, כה חדשני, שבמסגרתו אנשים ממש מחליפים חולצה בשעה שצוותנו מצלם אותם בבלעדיות אקסקלוסיבית.

"פרויקט Y" קיבלה כיסוי תקשורתי בכמות שלידה נראית פרשת רמדיה כעניין סודי. זה לא מקרי שהרגע הדרמטי מכולם – פרישתו הרועשת של המתמודד יוגב – התחולל בעקבות חדירת עיתונאית למבצר. לולא התגודדותה של העיתונות סביב הווילה כענן זבובים הנתקל בשיירי אנטריקוט בני יומיים, לא היתה "פרויקט Y" הופכת למכת מדינה. לכשעצמה, היו ל"פרוייקט Y" איכויות מצומצמות למדי: היא סיפקה צפייה הולמת מהסוג המציצני, אבל לקח לה זמן להתאפס, להוסיף זוויות צילום, לרתום מוזיקת רקע (עדיין מעטה מדי) לשירות הוויז'ואל, לשכנע שלפחות חלק מהדמויות שנבחרו ראויות לתשומת ליבנו. חייהם של בני עשרים ומשהו, למקרה שמישהו שכח, הם אולי עסק הורמונלי להפליא, אבל ראשוני, מבולבל ודל-טעמים מכל בחינה אחרת. הווילה של הפרויקט כלאה בתוכה חיים נטולי משמעות וכוח כבידה ממשי, חיים שלא אמרו לכם כלום על חייכם שלכם, חיים שהם רכילות נטו. העברת זמן. ריח הגרביים המשומשים כמעט שעבר דרך המסך.

"פרויקט Y" היא אולי תוכנית הטלוויזיה הראשונה בישראל שהיתה הצלחה משום שדיברו עליה, כתבו עליה, התעסקו בה – לאו-דווקא צפו בה. הרייטינג יישאר בגדר נעלם. ב"יס" טוענים שלא מדדו. טוענים גם שאלפי צופים התחברו לערוץ בזכות התוכנית. טוענים שהרעש התקשורתי שהתוכנית הקימה היה שווה, לבדו, הכל. טוענים שאת העונה הבאה כבר ירכוש לשידור ערוץ גדול כלשהו. הכל, מן הסתם, נכון. "פרויקט Y" היא, אם כן, הנקודה המדויקת שבה הפך כאן הרעש חשוב יותר מהתוכן. זיכרו אותה. יאללה קמילה.