הפיק של צביקה

אתה אלוהים קטן, אני אומר לצביקה הדר. הוא לא מסכים איתי. תשמע, הוא אומר, ועל זה הוא כן מסכים, הכוח הזה מפחיד. אוטוטו עולה למסך 'כוכב נולד 2'. ועוד הרבה לפני הקמפיין לתוכנית עומדים כבר 50 אלף איש ואישה בתור. כולם רוצים להיות נינט הבאה. להיות הדבר הבא. וצביקה, כולה בשר ודם, אחראי על כל ה-50 אלף האלה. וזו רק ההתחלה.

איש נחמד הדר. מוכשר אפילו. בשיחה איתו הוא מתגלה ממש כמו שהוא נראה. כמו התדמית שלו. רוצה להיות בסדר עם כולם. סאטירה נחשבת בעיניו כמעט למילה גסה. העיקר לא להרגיז, שכולם יהיו מבסוטים. הפתרון הוא 'במצב רוח טוב', ויאללה כפיים. 

אבל נחזור אחורה. אני והמפיקה מדברים על הדר שהפרצוף שלו מסתכל עלינו מכל מגזין. שנייה אחר כך הפרצוף שלו מבצבץ בפתח האולפן, שולח רגל היישר לשלולית שנקוותה מהגג הדולף. "כוססאוחתו", הוא מקלל, ומצדיק את תדמית ה'עממיקו' שלו. "כוסאווחתו".

בדרך לחדר האחורי של אולם החזרות אני מספר לו על השיחה עם המפיקה, על עניין הפרצוף שמציץ מכל מגזין ועל החשש שהוא שורף את עצמו בטרם עת. "וגם את הראיון הזה", הוא מסכים איתי, "אני צריך בדיוק אתה יודע כמו מה". 

אבל, ואת זה הוא יודע היטב, צביקה הדר הוא איש של מערכת: משורה ישחרר רק החוזה, והוא, כחייל ממושמע, מציית. "זה נכון, עכשיו זה סוג של תקופה שהכי מלחיצה. אתה חשוף לגמרי, זה לא קל, לא קל. אני ממש לא שולט בזה. אתה יודע איך אומרים, העניין לא בשליטתנו. דברים שחייבים לעשות, לזרום". 

מייק בראנט, להבדיל מיליון הבדלות, התאבד על דברים כאלה.

"אבל לעולם", הוא אומר פתאום, "לעולם אני לא שוכח איך לפני שבע שנים זרקו אותי מזמן צפיית השיא של יום שישי. אני יודע שהכל זמני, אף אחד לא אוהב אותי בגלל שיש לי לוק של דוגמן. צריך לעבוד כל הזמן, להמציא את עצמך מחדש". 

את מה שקרה לפני שבע שנים הוא זוכר כמו אתמול. זכיינית ערוץ 2 טלעד הפקידה בידיו את תוכנית הראיונות המרכזית של שישי. הדר דישדש ברייטינג, הביקורות הרגו אותו, הצופים ברחו, והוא נזרק לבסוף הביתה. לדבריו, הוא הרגיש פגוע מאוד, אפילו מושפל. "אתה יודע, אנשים הריחו שאני על הרצפה ורצו לנצל אותי. התקשרו אלי מפיקים סוג ג' של הצגות ילדים. אתה יודע, הצגות של בריסטול וטוש. אמרו לי בוא תשמע, נהפוך אותך לז'וז'ו השפן, יהיה לך טוב. זה שמבקשים אותי להיות ז'וז'ו אין לי בעיה, אבל זה שמדובר במפיקים סוג ז'... אומרים לי תהיה קוקו הכלב ואתה יודע מה זה יעשה לך, יעשה לך טוב, נורא טוב, אנשים יראו את הצד הזה אצלך. כל מיני דיבורים כשאנשים תופסים אותך בשפל הצרה".

"גרם לי לרצות עוד. אתה יודע". 

והעניין הזה של לרצות עוד, לחיות עם התחושה התמידית שכל הקסם הזה עלול להסתיים יום אחד, גורמת לתחושת ההילכדות הזו. ההילכדות בתוך ההצלחה. הוא לא מפסיק לעבוד לרגע. אסור להפסיק, אחרת תהיה לא רלוונטי. 'שמש' עולה שוב בעונה המי יודע כמה, ועכשיו הוא עוסק בפיתוח טלנובלה חדשה בשם 'תהילה', בכיכובה של נינט. וכמובן 'כוכב נולד 2' שתעלה בעוד חודשיים, וההצגות לילדים, והחלטורות בפני ועדי עובדים.

אבל לעת עתה הוא עדיין כאן. סוג של מלך. לא יעזור לו, אלוהים קטן. ודווקא בנקודה הזו זכתה התוכנית שלו 'כוכב נולד' לביקורות רבות. 

מספיק היה לראות את פניו המכורכמות של דודו טופז כש'כוכב נולד' זכתה בתואר 'תוכנית העשור' של ערוץ 2, בחירת הצופים שלוותה ביותר מהרמת גבות בברנז'ה. היא גברה על 'המעגל' של דן שילון, תוכנית חשובה באמת שניסחה לטוב ולרע את דמותו של הערוץ. והיא לקחה בסיבוב את טופז, גאון טלוויזיה ופופוליסט צהוב שהשפיע בצורה דרמטית על דרכה של הטלוויזיה המסחרית שלנו. "הייתי מופתע באותו ערב", אומר הדר, "הרוס. הבחירה הפתיעה אותי. בהתחלה אמרתי, איך לא נעים לי... הרגשתי... עצם העניין שנכנסנו למועמדות לתוכנית העשור - זה מאוד החמיא לי. אני לא מתנצל. להיפך. זה נכון שהזיכרון של האנשים קצר, ואולי הם שכחו את שאר התוכניות.

"אבל בוא אגיד לך את דעתי על כל הסיפור הזה. קודם כל, וזה הכי חשוב, יצרנו תוכנית תמימה. נקייה. הפחד הכי גדול שלי הוא שהמקום התמים הזה ילך לאיבוד בעונה הבאה. אין לי מושג איך לשמור על זה. אז נכון שקיימים סוגים של תוכניות כאלה בעולם, אבל יצרנו פורמט חדש. ההבדל המהותי הוא שהתוכנית שלנו לא באה ממקום ציני ולא ממקום רע. בעולם, כל הכוח של תוכניות כאלה בא מרשע אחד גדול. המנחה רשע, יורד על המתמודדים. אנחנו באנו ממקום אחר לגמרי. בכלל חיפשנו ליצור אירוע טלווזיוני. רצינו שכל תוכנית תהיה אירוע. אתה יודע, הולכים לאנשים הביתה, עושים סוג של אודישנים. רצינו משהו קטן וחמוד. ותוך כדי העשייה הבנו שזה הולך להיות משהו הרבה יותר גדול. התוכנית יצרה את עצמה משבוע לשבוע. זה לא שתיכננו את המופע ההמוני בניצנים, זה לא שתיכננו את הגמר. רק תוך עשייה הבנו כמה העניין חזק, איזו אחריות יש כאן, כמה צריך להיזהר עם אנשים".

"ותאמין לי, כל אחד שבא לאודישן, אני יודע מה זה בדיוק, איזו באסה לבוא מול אנשים ולנסות להוכיח להם. אנשים ראו את זה בבית והרגישו, הבינו איך זה נוצר, ראו שיש חוסר ציניות מוחלט בתוכנית. קח את זה לעומת 'המעגל' של דן שילון או התוכנית של דודו טופז. כל התוכניות האלה, כל אלה שיצרו פורמטים, כולן ניצלו חולשות של אנשים על מנת לקדם את הרייטינג שלהן. דן הביא פוליטיקאים, ונכון שהוא עשה פורמט מדהים, אבל עדיין הכל אינטרסים: ההוא רצה לקדם תקליט, ההיא מסכנה לא שפר עליה גורלה, ההוא חזר בתשובה וההוא לא יודע מה. כל אחד בא עם החולשות שלו ועם הדברים שהוא רוצה לקדם. אף אחד לא יצא שם אמיתי וטבעי. אצל דודו אותו דבר. נכון, הוא יצר פורמט מדהים, אבל כולם באו לשחק איתו על מנת לקבל את הפרס. כולם באו 'להיות שם'. אם הוא עשה דברים טובים לאנשים, או פחות טובים, הכל זה שימוש בחולשה של הבנאדם כדי ליצור קתרזיס. 

"ואתה יודע, מה שלא אהבתי בכל ההתנפלות הזו, זה שפתאום באים אנשים שהמילה 'עממי' היתה נר לרגליהם ואומרים זה לא פייר. דודו היה שנים בכותרות, ויגאל שילון למשל גם, והם פתאום באים ואומרים זה לא פייר. זה היה נראה לי טיפה, איך לומר, לבעוט לכוס שאתה שותה ממנה כל החיים. נראה לי מוזר. הם בכל זאת בפרונט והם טובים, ואתה יודע, קצת פרופורציות.  לא מדובר הרי על מפעל חיים".

שייקה לוי מהגשש מתח ביקורת על התוכנית מבחינת התכנים הלא אחראיים שלה, לדבריו. לקחו ילדה כמו נינט, הוא אומר, הרימו אותה בן לילה בלי הכנה, בלי שעברה תהליך של הפנמה. לטענתו ההתרסקות תהיה אכזרית.

"תגיד לי מי מבין סאטירה. היתה כאן סאטירה נהדרת. היה 'החרצופים', שי ודרור עשו סאטירה, אבל כמה כבר ראו את התוכניות האלה? וכמה מאלה שראו הבינו? היו כאלה שכעסו". 

טוב מאוד!

פעם, בתחילת דרכו, תקופת ז'וז'ו הגדול, הדר הגדיר את עצמו כשחקן. לא בדרן. המודל שלי, הוא אמר אז, הוא שלמה בראבא. אחר כך הוא עשה תפקיד מצוין ב'עפולה אקספרס', ואיכשהו משם נשאב עוד יותר לתוך הטלוויזיה. משהו באמצע. מצד אחד 'שמש', מצד שני מנחה באינספור תוכניות. בדרן. "פעם", הוא אומר, "רציתי להוכיח לכולם שהנה אני, צביקה, יודע גם לשחק. אבל אני נורא אוהב להתעסק בהומור. הפורמט הטלוויזיוני שובה אותך. מצד שני, גם כמנחה אני משחק איזשהו תפקיד. הטלוויזיה מאוד קורצת מבחינה כלכלית. האפשרות להצליח שם גדולה מאשר עוד סרט קולנוע. בשביל הנשמה מדי פעם אני עושה גיחה. הנה עכשיו אני עובד על סרט חדש, שאם הוא ייצא לפועל הוא יהיה מדהים".

והנה חנוכה ממשמש ובאה עונת החלטורה. וצביקה יהיה עלי באבא שנלחם נגד 40 שודדים ומנצח. 

"האמת", הוא אומר, "דווקא השנה חשבתי לנוח בחנוכה. לא לעבוד. ופתאום נפתחה הזדמנות לשחק יחד עם זאביק רווח ופולי מהגשש. אמרתי לעצמי, וואלה אף פעם לא שיחקתי איתם. זאת בכל זאת כותרת. זאביק ופולי. יציאה".